שייק איט בייבי

מניסיון שלי, אנשים נמנעים מלהכין שייקים בגלל קושי פסיכולוגי שנחלק לשניים:

1.      לשלוף את הבלנדר מאחסון.

2.      לשטוף את הבלנדר בסיום ההכנה.

 

ככה נשארים על הרצון העז לשייק מרווה ומרענן, ובלי השייק עצמו. אני מציעה שני פתרונות:  מתחילת האביב ועד סוף הקיץ למקם את הבלנדר במקום מרכזי, בולט ונגיש. למשל על השיש במטבח, ממש ליד הקומקום. ובכל פעם שתרצו לשלוח יד להכין עוד כוס קפה, תכינו שייק במקום. הפתרון לבעיה השנייה הוא לשטוף את הבלנדר מיד בסיום השימוש עם מעט מים ואז למלא את המיכל במים (עד לגובה של רבע בערך) ובמעט סבון כלים ולהפעיל. בתוך כמה שניות המיכל מנקה את עצמו, ואז שוטפים את הסבון, מניחים לייבוש והבלנדר מוכן לשימוש הבא. אם משאירים את הבלנדר עם השאריות, הן מתייבשות ומלאכת הניקיון קשה ומייגעת.

 

 

למצוא את האיזון בכל הבלאגן

החבר לא שם, וגם הכלבה. בדירה חדשה, עבודה ישנה ומטרות נוצצות, מיטל נבון כותבת על השאיפה לאיזון בחייה. היכנסו לקרוא

 

 

 

למה שייק ולא מיץ?

בשייק, בניגוד למיץ, טוחנים הכל ובראש ובראשונה מקבלים סיבים תזונתיים שאינם מגיעים כשסוחטים מיץ. לכן כדאי להעדיף שייק על מיץ, מה גם שמדובר במשקה משביע יותר.

ובניגוד לדעה הרווחת ששייק הוא לא משקה בריא בגלל רמות הסוכרים הגבוהות, אז הטריק הוא לשלב פרי עם חלבון (למשל יוגורט או אגוזים), או שומן (טחינה, ממרח שקדים, חלב קוקוס) או סיבים תזונתיים (שיבולת שועל ופירות וירקות סיביים כמו תפוח, אגס, בננה וכדומה). ברגע שמשלבים, הערך הגליקמי יורד ואז שתיית השייק לא מעלה באופן חד את רמות הסוכר כמו שייק שמבוסס אך ורק על פירות.

 

מה צריך?

ראשית צריך בלנדר איכותי וחזק, שיכול להתמודד טוב עם אגוזים ועם קרח. ברגע שיש בלנדר – השמים הם הגבול ואפשר ליצור שייקים מפירות, ירקות, אגוזים, עשבי תבלין, זרעים, תבלינים, יוגורטים ועוד ועוד. את האגוזים כדאי להשרות בין שעתיים לשמונה שעות כדי לקבל מהם נוגדי חמצון, ויטמינים, מינרלים וחלבון זמינים יותר לעיכול.

אני דואגת שיהיה לי קרח או פירות קפואים כדי לתת לשייק מרקם נעים ואת הקרירות המתבקשת. אני נוהגת להקפיא כל ירק או פרי שנראה כבר עייף, למשל בננות, תותים, אגסים ואחרים. בנוסף אני דואגת שיהיו לי במקפיא תמרים לחים ופירות יער ומשלבת אותם בשייקים.

 

 

מה לא צריך?

סוכר. אל תמתיקו בסוכר את השייקים שלכם. בדרך כלל הפירות מספיק מתוקים, ואם עדיין חסרה לכם מתיקות, המתיקו בעזרת פירות יבשים. אפשר גם בעזרת דבש.

 

הכוכבים שלי

חותכים כל פרי או ירק לחתיכות גסות, אפילו לשניים, ומכניסים לבלנדר. הכנת השייקים הוא תהליך אישי של ניסוי וטעימה, וכל אחד יתחבר להרכב אחר. יש לי כמה עוגנים שאני מאוד אוהבת לשלב כמעט בכל שייק וזה אגוזי קשיו וטחינה גולמית. הנה כמה דוגמאות לשילובים מוצלחים:

 

תפוז, שיבולת שועל ודבש

אני מקלפת תפוז שלם (לא משתמשת רק במיץ), מוציאה את הגרעינים מהפלחים, מוסיפה שיבולת שועל שמעניקה מרקם שייקי ומוסיפה מעט דבש. מדובר בשייק עתיר בסיבים תזונתיים.

 

גספצ'ו קר

טוחנים 2 עגבניות, 2 מלפפונים, פלפל, פטרוזיליה, שן שום, לימון, קוביית קרח, מלח ופלפל. אחרי הטחינה מזליפים מעט שמן זית ואוכלים בכפית או בכף.

 

קשיו, תמר וקקאו

גזר ותפוח

גזר, תפוח ומעט דבש

אפרסמון \ פפאיה, בננה וטחינה גולמית

עלים ירוקים (חסה, קייל, פטרוזיליה, נבטים ועוד) ותפוח

 

 

שייקים הם משקאות מרוכזים מבחינה תזונתית עבור כולם, אבל יש שתי קבוצות אנשים שעבורם זה יכול לעשות הבדל של ממש:

1. ילדים רזים מאוד שרוצים "להשמין" אותם – שייקים היא דרך מצוינת להעשיר לילדים רזים את התזונה בעזרת אגוזים רבים, שאין סיכוי שילדים יאכלו בגילים הצעירים (גם בשל סכנת חנק וגם בשל העדפה). בנוסף, זו דרך להוסיף פירות רבים לתזונה היומית שלהם. את השייקים הפירותיים אפשר להעשיר גם בטחינה גולמית, יוגורט, חלב קוקוס, שיבולת שועל ועוד. במקום לאכול סתם שומנים לא בריאים רק במטרה להשמין, השייקים יכולים לעשות את התהליך בדרך הבריאה והנכונה.

 

2. מי שלא אוכל סלטים טריים כמעט בכלל, יכול בשייק אחד "לסגור" את הפינה הירוקה היומית מבחינתו. מספיק להוסיף לשייק כלשהו, אפילו כזה המבוסס על פירות, כמה עלי חסה, או חופן נבטים \ פטרוזיליה, ומקבלים שייק בריא יותר מבלי להתפשר על הטעם.

תגובות (0)
הוסף תגובה