מחקר חדש: נערים מדווחים על תקיפות מיניות מצד נשים

מהתרשמות ראשונית, כותרת מחקרה של בריאנה ה. פרנצ'ס וצוות החוקרים שלה מאוניברסיטת מיזורי. העוסק בתקיפות מיניות מוכרים ובנאליים:  "קורבנות מינית ממשיכה להיות בעיה נפוצה בארצות הברית." ובכן, אנחנו יודעות את זה.

 

אבל המחקר בכל זאת יוצר מהומה תקשורתית רחבה. ומדוע? מכיוון שצוות החוקרים הגיעו למסקנה כי "43% מנערים בתיכון ובגילאי מכללה דיווחו שהיה להם ניסיון מיני לא רצוי, ו-95% מתוכם סיפרו שהתוקף הוא בעצם תוקפת אישה, ושהם הכירו אותה מראש.

 

בהודעה לעיתונות, ציינה פרנצ'ס כי "גברים שהם קורבנות נחקרים רק לעתים נדירות. אני מקווה שהממצאים של הצוות יסייעו ויובילו למניעת מקרים כאלו על ידי זיהוי סוגי הכפייה המינית שגברים מתמודדים איתם ועל ידי הכרה בעובדה שנשים גם מבצעות פשעים כנגד גברים".

 

עוד באון לייף:

 

"זה נושא שפשוט לא מדברים עליו", אומרת ד"ר ברברה גרינברג, פסיכולוגית קלינית. "אנחנו מתנהלים ברשלנות חמורה בכל הנוגע לשיחות עם נערים על סקס, כי החברה יוצאת מתוך נקודת הנחה שגברים צעירים הם בהכרח חולי מין . אנחנו שוכחים שלנערים בגיל ההתבגרות יש גם רגשות ולעתים קרובות מדי אנחנו מזניחים את הרגשות האלו".

 

מין בכפייה ולא בכוח

נשים עלולות להיות תוקפניות מבחינה מינית ונערים יכולים להיכנע במבוכה ובביישנות לתוקפנות מינית. זה נשמע מוזר, כי "מין בכפייה" נתפס לעיתים קרובות כמין אלים או ככזה שאילצו אותך לקחת בו חלק. אולם לפי המחקר הנוכחי, רק 18% מהמשיבים דיווחו שהופעל עליהם כוח פיזי לקיים יחסי מין. לעומת זאת,31%  ציינו כפייה מילולית ו- 26% ציינו שידול לא רצוי להתנהגות מינית.

 

לדברי פרנצ'ס, המחקר האקדמי עד כה התעלם האופן גורף מ"שידול לא רצוי" של גברים צעירים על ידי נשים ואילו במחקר הנוכחי, מסתבר שמדובר בצורה נפוצה במיוחד של כפייה מינית, לצד לחץ חברתי ותחושת מחויבות של הקרבן. "בדרך כלל מדובר בבחורה קצת יותר מבוגרת ובנערים שמרגישים נבוכים מכדי להגיד לא, כי הם מרגישים שחבריהם יצחקו עליהם", מסבירה ד"ר גרינברג. " הם מתביישים שהם לא מוכנים וערוכים לקיים יחסי מין והתרבות מבהירה להם כל הזמן  שהם צריכים להיות מוכנים לזה תמיד. אני באמת מאמינה שבנות הן יותר אגרסיביות מבחינה מינית היום מכפי שהן היו לפני עשר שנים, ואני לא רואה את אותה מגמה אצל בנים. התרבות שאנחנו חיים בה מעניקה הרשאה מתמדת למעורבות פיזית נטולת מעורבות רגשית. תמיד ציפו את זה מבנים ליזום מגע מיני נטול רגש וכיום ועכשיו גם בנות יוזמות את המגע הזה".

 

אנחנו דוחפים את ילדינו להיות קורבנות לתקיפה מינית

אנחנו מנסים להגן על ילדינו מפני תקיפות מיניות על ידי זרים עם סוכריות, אבל הבעיה האמיתית מתחילה אצלנו 

לטור המלא

דימוי מוכר אחד שחוזר על עצמו שוב ושוב הוא של מורה בבית הספר התיכון ש"אורבת" לתלמיד ומקיימת עמו יחסי מין. יחסי המין האלה הם בהסכמה ונחשבים לעתים נדירות כאונס אולם בהינתן הפרש גילים גדול מדובר בסוג של כפייה.

 

"הייתי בן 15 כשאיבדתי את בתולי לאישה שגילה כפול משלי", מספר מרטין, גבר בן 40 שהשתתף במחקר. "כנראה שפעילות מינית בכיתה י' לא הייתה החלטה כל כך נכונה".   

 

 

מערכת היחסים של מרטין עם אותה אישה נמשכה שנה שלמה וכללה היכרות עם בני המשפחה זה של זו. הייתה "הסכמה", הוא אומר,  אבל בדיעבד, במבט בוגר יותר , מרטין מכיר בכך שמערכת היחסים הייתה מנצלת. "חלק מהאנשים הגיבו לקשר הזה בספקנות או באי אמון. מרביתם פשוט אמרו 'איזה קשר! כל הכבוד לך!' אבל בגיל 15, אף אחד לא עושה החלטה להיכנס ל'קשר' עם אישה בת 30", הוא אומר.  

 

גם ילד בן 15 צריך להיזהר

הגדרת גיל ההסכמה בארה"ב אינה אחידה אבל קיימת בכל המדינות ובצדק, בהתחשב בכך שילד בן 15 מסוגל, רק לעתים נדירות (אם בכלל) להתמודד עם ההשלכות המסובכות של מערכת יחסים מינית עם אדם בוגר ממנו.

 

לשאלה האם ישנן השפעות ארוכות טווח לכפייה מינית על בנים  אין ממש תשובה במחקר ופרנצ'ס מציעה בזהירות ש"ייתכן שכפייה מינית על ידי נשים אינה משפיעה על התפיסה העצמית של גברים באותו דרך שהיא משפיעה כאשר המינים הפוכים".

 

"המחקר הזה צריך להוות קריאת השכמה להורים ולמחנכים בכל מקום בעולם", אומרת גרינברג. "אנחנו לומדים הרבה יותר על הרגשות של הבנות שלנו ושוכחים ללמוד גם על הרגשות של הבנים שלנו ולדאוג למיניות שלהם".

תגובות (0)
הוסף תגובה