אביב הגיע – סדר בא

בעיני אין אזור בעייתי יותר מאשר חדר הילדים. ביום-יום מתפקד החלל המשותף של שני ילדיי כשטח אש עמוס ומבולגן למדי. איכשהו תמיד יש כמה ערמות של משהו, פה ושם יצירות אמנות גאוניות והמון חפצים שלא קשורים לכלום שמפוזרים בחופשיות בחלל. החדר אמנם גדול, אבל מרכז את כל הפעילות של השניים – שינה, אחסון בגדים ומשחק. יש בתים שבהם נוהגים לפצל את חלל השינה מחלל המשחקים, אבל לפתור את הבלגן זה לא פותר, פשוט יותר קל להתעלם ממנו כשעוברים חדר בערב.

 

 

אז כדי להתמודד עם הכאוס, או לפחות לנסות, יש כמה שיטות שאימצתי לאורך השנים:

 

 

מיומנה של אישה מודרנית

זו מיטל – תל אביבית במרוץ נגד החיים. לומדת, עובדת ומבלה כשאפשר. היכנסו לגלות כיצד היא מצליחה לתמרן בין אילוצי היום יום ולשמור על איזון

 

 

 

1. לזרוק \ לתרום \ לאפסן– מה שכבר לא בשימוש כמה חודשים (כי הילדים כבר גדלו או כי נמאס להם) יוצא מהחדר. אם זה משהו שיכול לשמש את הצאצאים הבאים נאפסן את זה גבוה באחד הארונות או באזור אחסון, אם זה משהו שבור זה ייזרק ואם זה משהו שאנחנו כבר לא צריכים ולא נצטרך אנחנו מעבירים לחברים, לגנים או פשוט תורמים לוויצ"ו.  

 

 2. מלאו כיסיי – כל מה שאפשר לתלות – כדאי לתלות. אז חוץ ממדפים סטנדרטיים למיניהם אפשר להשתמש במתקנים נתלים עם כיסים. עדיף כמובן שהכיסים יהיו שקופים. 

 

3. לחשוב בתוך הקופסה – נדמה לי שתעשיית קופסאות הפלסטיק משגשגת רק הודות לחדרי ילדים. בכל טמבוריה \ הום סנטר \ אייס \ כתר פלסטיק \ באינטרנט ואפילו בחנויות הצעצועים ובסופרים אפשר לרכוש קופסאות פלסטיק בכל גודל כמעט, עם או בלי סגירה, עם או בלי גלגלים. אני נוטה לרכוש את השקופות ועם המכסה, כדי לראות טוב יותר את התכולה, אבל הכל הולך. משחקי קופסה חוזרים לקופסה המקורית שלהם, וכל השאר מקוטלג לקופסה רלוונטית. כדי להקל על הילדים את הזיהוי וגם את הסידור (חזון אחרית הימים, אבל כדאי לתרגל שוב ושוב עד שיוטמע) אני מדביקה מדבקה עם תיאור התכולה על הקופסה (אפשר במילים או בעזרת ציור לילדים צעירים). כך למשל יש קופסה לפליימוביל, לגו, אביזרי שיער, כלי בישול, זבלונים, תחפושות, כלי נגינה, בובות, וכך הלאה. הנה מגוון קופסאות לדוגמה:

או הקופסא הזאת של כתר שאפשר להשיג בלינק הזה 

קופסה ממותגת בדמות שהילד\ה הכי אוהבים יכולה לדרבן אותם להשקיע ולהחזיר לתוכה את החפצים שהם הכי אוהבים. למשל:

 

 

4. זיהוי ודאי – כדי להקל על הילדים את הזיהוי וגם את הסידור (חזון אחרית הימים, אבל כדאי לתרגל שוב ושוב עד שיוטמע). לדוגמה: 

 

או 

 

 

לילדים שעדיין לא קוראים אפשר לסווג את מה שמכילה כל קופסה בעזרת תמונה \ ציור:

 

 

המהדרין יכולים ממש לחלק את אבני הלגו לפי קטגוריות עם תמונה בחזית הקופסה:

 

 

אבל זה באמת למתקדמים…

אפרופו לגו, אפשר לבנות מהלבנים של המשחק הפופולרי כלי אחסון, למשל שיכילו טושים, מכחולים ועוד. 

 

5. כוורות, שידות, מדפים – כדי שהחדר לא יהפוך למחסן ארגזים, כדאי לאחסן את כל אותן קופסאות. אני ממש אוהבת את הפתרונות של איקאה. סדרת פתרונות האחסון TROFAST עונה בול לצורך הזה:

 

 

6. בגדים ונעליים– הבת שלי, גברת בת שלוש וחצי, אוהבת להחליף בגדים כמה פעמים ביום. בעידודנו היא כבר יודעת להתפשט ולהתלבש לבד, והיא פותחת בעצמה את ארון הבגדים שלה, ניגשת למדפים שמאכלסים את בגדיה (בצבעי ורוד וסגול בעיקר יש לציין), בוחרת, מודדת, מתחרטת, מחליפה וכך הלאה. מיותר לציין שהגברת לא למדה לקפל (זו המשימה הבאה שלנו!) וכך אני מוצאת ערמות בגדים נקיים לגמרי מפוזרים בכל רחבי החדר. כדי למזער נזקים הכנתי לה סל ענקי ליד הארון ואליו אני מבקשת ממנה להכניס את הבגדים הנקיים. נכון, עדיין צריך לקפל אבל לפחות זה מרוכז במוקד אחד.

את הנעליים שלהם הם כבר די מאולפים לשים בכוננית קטנה בחדר, אבל גם למטרה זו אפשר לאמץ קופסה גדולה או סל גדול.

 

 

7. קופסת שונות– יש קופסה אחת קטנה יחסית שאני מכנה "קופסת שונות". בה אני מרכזת כל מיני חלקים שאני לא בטוחה לאן הם שייכים או שאין להם קטגוריה מוגדרת. לקופסה הזו מגיעים גם צעצועים שאיבדו את דרכם. לפעמים זו רק תחנת ביניים ואחד הצאצאים ידוג משם משהו ויחזיר אותו למקומו הטבעי, ולפעמים זה סוג של מחלקת אבדות ומציאות נצחית.

 

 

8. הצילו, עזרה – לא אכחיש, מיון יסודי בחדר הילדים הוא משימה קשה, ארוכה ומתישה. ומה שמתיש עוד יותר זו המהירות והקלות שבה הכאוס חוזר לשלוט. לפעמים כדי לעשות את השינוי היסודי הראשוני, שממנו יהיה לנו קל יותר לתחזק, כדאי לפנות למומחים. כמו שאנחנו פונים למומחים בתחומים רבים בחיינו, מדיאטה ועד משכנתא, לפעמים כדאי להזמין מסדרים מקצועיים הביתה כדי שיעשו חריש עמוק. יש מגוון חברות שמציעות שירותי סידור ויש להם גם שפע של פטנטים. 

 

ורעיון מדליק לסיום: אם הילדים חובבים מיניאטורות או דגמים קטנים, אפשר להזמין אצל נגר או לרכוש בחנויות מדפונים צרים המיועדים לתמונות \ תעודות, ולמקם עליהם את אוסף המיניאטורות. זה גם מציג אותן בצורה הולמת וגם מונע חיפושים מייגעים בתוך ארגז ענק ומבולגן.

תגובות (0)
הוסף תגובה