היום בו גיליתי כמה מים חשובים באמת

נולדתי וגדלתי בעיר קטנה ומאז שאני זוכרת את עצמי שתינו מים מהברז. תמיד אמרו לנו שהמים שלנו בעיר הכי טובים ומומלצים שכן הם נשאבים מבארות. אפילו כשהתחילו רעשי הסביבה שקראו להפסיק לשתות מהברז כי זה לא בריא, אנחנו המשכנו. כי אצלנו הרי המים הם מבארות, בריאים וטובים. ואז עברתי לעיר הגדולה.

 

מהיום הראשון התחלתי לשתות מים מינרלים. באותה התקופה לא הייתי חסידת מים, הייתי שותה כשאין ברירה, אך בעיקר מעדיפה מיצים מתוקים ומוגזים למיניהם. בזמן ההריון הראשון התוודעתי למים. לסגולות שלהם, ליתרונות ולעובדה שאני חייבת אותם ואי אפשר לחיות יותר על מיצים. נורא קשה לעשות שינוי כל כך גדול ולהתרגל לשתות מים. והרבה.

 

בזמן הריון אין ברירה, חייבים לשתות, וכמה שיותר. חוסר במים יכול לגרום לנזק לעובר ולהתייבשות אשר עלולה להביא עימה צירים מוקדמים. אספר לכן סוד: בהריון הראשון מצאתי את עצמי (לצערי) פעמיים מאושפזת עם עירויי נוזלים עקב התייבשות וצירים מוקדמים. באמת שניסיתי להקפיד על שתייה מרובה, פשוט לא ממש הצלחתי. באותו הזמן היינו שותים מבקבוקים, כאלו שהיינו סוחבים. שישיות של בקבוקים כבדים. היינו ממלאים את הארון בשישיות – חלילה שלא יחסר.

 

ואז נולד הבן הבכור שלי. איתו נולדה השאלה מה הדרך הכי נכונה להזין אותו. החלטנו שמים מורתחים זו השיטה, וככה זרמנו. כל ארוחה היתה נוצרת ממים של קומקום שרתח. כולם ייעצו לנו לעבור למים מסוננים או בר מים. סיפרו לי כיצד זה משדרג את איכות החיים כשמפסיקים לסחוב וכשמפסיקים להרתיח, אבל אני, כמו שאני, בשלי.

 

בסוף התייאשתי והזמנתי בר מים, כזה עם כדים (מה עבר עלי עם הכדים?). שינוי נהדר! יותר לא צריך לסחוב, סוחבים בשבילי. המתקן היה גדול וארוך והגלונים הגדולים סיפקו את הצורך שלנו במים. את כפתור המים הרותחים ביטלנו, שכן המתקן עומד על הרצפה, ופחדנו מאסונות של ילדים ומים רותחים. אז המשכנו עם הקומקום. עם השנים, נוספה עוד גוזלית למשפחה, והצורך במים גדל והתחלנו להזמין כמויות גדולות יותר של כדים. אפילו קיבלנו מתקן לשים בו את הכדים. מזל שעברנו לבית גדול – אחרת איפה היינו שמים את כל הכדים האלה?!

 

 

עד לכתיבת שורות אלו נמצא לו אצלי במטבח גוש פלסטיק גדול ומסיבי, מגושם ואף מכוער אך מספק צורך נפלא: נותן לנו מים בשפע, ולידו מתקן עם הגלונים עצמם. התרגלנו.

 

היום הוא יום חדש. יום היסטורי. היום בו החלטתי להתקדם ולהכניס הביתה בר מים מסוננים. כן כן, כזה שיושב לי על השיש ולילדים אין שום מגע איתו. כזה שלא תופס לי מקום, כזה שאוכל להשתמש גם באופציית המים הרתוחים לשם שינוי. היום נכנס אלינו הביתה אורח חדש, בן בית. בר המים המסוננים של אלקטרה בר.

 

המכשיר הגיע בצבע אדום כפי שבחרתי (ניתן לבחור ממגוון צבעים – אני התאמתי אותו למיקסר, והטכנאי התאים אותו לשיש. כלומר התחיל לעבוד).

 

 

הוא קדח חור קטנצ'יק (מאוד פחדתי מהחור. אנחנו גרים בדירה שכורה ואני לא יכולה לעשות חור ולא לסתום אותו בעזיבת הדירה. אבל החור הזה ממש קטן ועם סיליקון אפשר לאטום אותו בלי בעיה). הטכנאי הסביר לי באריכות על המכשיר והפונקציות שלו ויצא לדרכו, משאיר אותי להתייחד עם הדבר היפה הזה שאמור להשקות אותנו.

 

 

אנחנו יוצאים היום לדרך חדשה, כזו שלא הכרנו בעבר.

אני אחזור אליכם בעוד כמה ימים עם ממצאים והתרשמות מהמכשיר.

 

מבטיחה לעדכן,

קארין שי

תגובות (0)
הוסף תגובה