לא נעים להכיר: המזונות הגרועים והממכרים ביותר

הם זכו לתואר המפוקפק "המזונות הגרועים ביותר" כי בנוסף לנזקים הבריאותיים החמורים שהם יוצרים בגופנו – הם יוצרים בנו תלות/התמכרות אליהם. בנבחרת ה"נאשמים" יש 4 משתתפים: סוכר, מלח, שומן (בעיקר שומן טראנס) וקפאין, להלן "ציר הרשע" של עולם האוכל.

 

עוד באון לייף:

 

התלות /ההתמכרות שלנו למוצרים אלו, הוכחה לאחרונה כאשר התגלה במחקרים שונים כי מזון מעובד בעל ריכוז גבוה של סוכר, שומן, מלח וקפאין יוביל חלק מהאוכלוסייה לאיבוד שליטה על היכולת לאזן אכילה, בדומה להתמכרות לאלכוהול וניקוטיןהמזונות שזוהו כבעלי פוטנציאל ממכר הם ממתקים, פחמימות, שומנים, שילובים של שומן וממתקים, וכן מזונות מעובדים ועשירים במלח.

 

הסוכר הלבן, המלח והקפאין נמצאים בטבע בכמות מזערית ביחס לכמות שלהם במוצרי המזון המעובדים, לעומת שומן טראנס שכלל אינו נמצא בטבע (זהו מזון תעשייתי לחלוטין).

כאשר מוצרי "ציר הרשע" מופיעים לבד או בצורה מרוכזת ומשולבת (מוצרים העשויים משילובים שלהם כגון עוגות, ממתקים, חטיפים מתוקים ומלוחים, דברי מאפה, משקאות קלים  )בתעשיית המזון, בדומה לסם, הוא ממכר כאשר הוא מרוכז ובכמות גבוהה ובאמצעות תהליכי עיבוד תעשייתיים.

 

תן לי עוד מהמתוק המתוק הזה

הסוכר הלבן מספק לנו את הטעם המתוק במגוון רחב של מזונות העולים על שולחננו.

מדובר בקלוריות ריקות שאין בהן כמעט ערך תזונתי והן מפרות את האיזון הקיים במערכות רבות בגופינו.

 

הסוכר משבש את משק הסוכר בדם שלנו, גורם לעליית האינסולין (הורמון שתפקידו לווסת את רמת האינסולין בדם). בנוסף הסוכר גורם לנו לעייפות, לתשישות ולעלייה בתחושת הרעב, לעודף צריכת קלוריות ומכאן להשמנה ולמחלת הסוכרת הלב וכלי הדם ולהרס רקמות.

 

מרבית המזונות המתועשים מכילים כמות סוכר גבוהה: עוגות, דברי מאפה, ממתקים, גלידות, דגני בוקר, משקאות קלים וכן הוא נמצא גם ברטבים במשקאות קלים במוצרי חלב, בגרנולה, בפירות יבשים.

 

בנוסף לכל הנזקים שצוינו הסוכר מסוכן לנו גם בגלל ההשפעה שיש לו על פעילות המוח. הימצאות סוכר בדם גורמת למח לשחרר הורמון – דופמין. כאשר הדופמין משתחרר ונמצא ברמה גבוהה הוא גורם לתחושת "היי", תחושה טובה של רוגע ושלווה ולתחושה זו מתקיימת התמכרות, אנחנו רוצים לאכול מתוקים – מזונות מתוקים עם סוכר לבן כי אנחנו רוצים את תחושת ה"היי" המדוברת.

 

ואז, בדומה למאפייני ההתמכרות שציינתי אנחנו זקוקים לכמויות הולכות וגדלות של סוכר כדי לשמר את אותה הרגשה טובה, כך אנו מתנהלים במעין "מעגל קסמים " תמידי, בלי לדעת שאנחנו בעצם במעגל התמכרות בעקבות ההתמכרות כל התסמינים הנלווים:

 

 

שומן טראנס לכל ג'נדר

שומן טראנס הינו שמן אשר עובר עיבוד תעשייתי כדי לגרום להקשייתו. זהו שמן צמחי מעובד ונציגה חשובה שלו בעולם המזון היא המרגרינה. השמן הצמחי היה בעבורו נוזלי בטמפ' החדר והוא עבר עיבוד תוך שינוי מבני של חומצות השומן שבו ולאחר השינוי הוא הופך למוצק בטמפ' החדר. גוף האדם (וגם בעלי חיים) מתקשה להתמודד עם שומן זה ולסלקו ביעילות . אכילת שומן זה גורמת לפגיעה בגמישות עורקי הדם, מגבירה את הסיכוי לחלות במחלות לב כליליות, חסימת עורקים, התקפי לב, שבץ מוחי.

 

בשונה משומנים אחרים שומני טראנס אינם חיוניים לגוף האדם, הם צמיגיים, יציבים ונק' ההתכה שלהם גבוהה יותר משומנים אחרים. שומן טראנס נמצא במזון התעשייתי המעובד: עוגות, עוגיות, קרקרים, מאפים, השימוש בשומן זה מאפשר חיי מדף ארוכים למוצרים .המזונות המכילים שומן טראנס נשארים טריים לזמן ממושך יותר.

 

שומן טראנס נמצא במס' רב של מוצרים: בורקס, מלאווח, ג'חנון, קוראסונים, עוגיות פריכות, וופלים, עוגיות מבצק עלים ומאופיין בטעם טוב. גם לשומן וגם לשומן טראנס מתקיימת התמכרות ויש העדפה למוצרים המכילים כמות גבוהה יותר של שומן זה.

 

מזיק, ממכר ונמצא בכל מקום – מלח. צילום: Shutterstock

 

קצת מלח על הפצעים?

המלח (נתרן כלוריד – NaCl) חיוני לבריאות הגוף, לתפקוד נכון של מערכת העצבים, השרירים, מחסור במלח מוביל לחוסר תפקוד של מערכות רבות בגוף, ליתר לחץ דם, למחלות וכלי דם, לבעיות במערכת העיכול, לאוסטיאופורוזיס ( דלדול מסת עצם). הגורם הבעייתי במלח הינו הנתרן (Na). לנתרן חשיבות גדולה באיזון נוזלי הגוף אך בעל השפעה שלילית מובהקת על לחץ הדם שלנו.

 

בתעשיית המזון משתמשים בנתרן למטרות רבות: שימור, טעם, הוספת טעם, כאמצעי להוצאת נוזלים. מגוון המזונות להם מוסיפים נתרן בתעשיית המזון הוא עצום: רטבים, אבקות מרק, תעשיית הנקניקים והנקניקיות, חטיפים, סלטים מוכנים, מאפים (מלוחים ומתוקים ) וכן לחמים.

 

תעשיית החטיפים הולכת וגדלה בשנים האחרונות וכך גם כמות הנתרן המצוי בחטיפים.

המלח יוצר התמכרות ומתקיים תהליך בו ניתן למצוא בחטיפים החדשים טעמים עזים המקהים את חוש הטעם. ומעת לעת יש צורך בחטיף עם טעם מרגש וחזק יותר.

החדשות הטובות הן שטעם מלוח הוא טעם נרכש וניתן לשליטה, כך שאם נפחית את צריכת המלח ( נתרן) נחשוק בו פחות.

 

בשנת 2010 פורסם בכתב העת New England J Of Medicine כי הפחתת כמות המלח בתפריט שוות ערך להפסקת עישון.

 

חלומות בניחוח קפאין

הקפאין נמצא בכ60 סוגי צמחים, נמצא אותו במגוון גדול של משקאות ומזונות כגון: קפה, קקאו, תה, שוקולד, משקאות קלים, משקאות אנרגיה, קולה רגיל/דיאט, גלידות המכילות קפה,תרופות ותוספים המכילים אותו. תכולת הקפאין במשקאות ובמזונות משתנה ותלויה בסוג הפולים, בתהליכי ההפקה השונים וכדומה.

 

הקפאין גורם להפרשה מוגברת של אדרנלין לדם ולכן נחשב בעבר כמעורר, כמו כן רווחה בעבר הדעה כי הקפאין גורם לשחרור חומצות שומן לזרם הדם ולכן האמינו כי שתיית קפה לפני מאמץ פיזי תעלה את מעבר חומצות השומן לדם וכך תאפשר הפחתה במשקל, הנחה שהתגלתה כבלתי נכונה. עדיין ניתן למצוא מוצרים רבים המיועדים לעודד הפחתה במשקל והמכילים קפאין.

 

הקפאין משתן ולכן גורם לאיבוד מלחים וחומרים חיוניים לגוף.הוא מעלה את לחץ הדם ומשבש את מחזור השינה שלנו. קפאין משפיע על ילדים ועל מבוגרים באופן דומה למדי.

כאשר קופאין נמצא במינונים נמוכים – הוא מגביר את הערנות, אך ככל שמינון הקפאין גדל עלולים להתפתח תסמיני לחץ, חרדה וכן נדודי שינה.במחקר שנערך על בני נוער התגלה כי צריכה מוגברת של קפאין הביא לשינה פחותה ולא סדירה ובעקבות זאת לעייפות במהלך היום.  

 

קצת אדרנלין בתוספת נדודי שינה. צילום: Shutterstock

 

מהי בעצם ההגדרה למזון ממכר?

מזון/שתייה/חומר נחשב ממכר כאשר שלושה מתוך שבעת התסמינים הבאים מופיעים במהלך שנה של אכילת/שתיית שימוש במוצר:

1. סבילות – מצב בו יש צורך בעליה בכמות הנצרכת לאורך זמן, נפוץ במשקאות מוגזים ומתוקים, חטיפים, מזנון מהיר, פופקורן או כאשר מתרגלים למינון הקפאין יש צורך להעלות את הכמויות על מנת להרגיש את העוררות.

2. שימוש (בנושא שלנו אכילה ושתייה) למרות הידע לגבי התוצאות והמשמעות שלהן, לדוגמא חולי סוכרת האוכלים ממתקים.

3. ויתור/החמצה של פעילויות בתחומים שונים – חברה/תעסוקה/משפחה בגלל השימוש/אכילה.

לדוגמא אנשים המוותרים על הליכה לבריכה בגלל המראה שלהם.

4. הופעת תסמיני גמילה – כאשר השתייה/ מוצרי המזון נצרכים כדי להקל על תסמיני הגמילה, לדוגמא הופעת תסמיני גמילה כאשר מפחיתים רמות של מלח (בחילות),

5. שימוש בחומר/מזון/שתייה יותר מהמתוכנן – לדוגמא כאשר אנחנו מעוניינים לאכול "שורה" מחבילת השוקולד ואוכלים את כולה.

6. זמן המוקדש לשכנוע, שימוש/או התאוששות משימוש – מצב בו מקדישים זמן רב לפעילויות להשגת המזון או השתייה. לדוגמא מצב בו מקדישים זמן רב לקניות ואח"כ לאכילה ולשינה בתום האכילה.

7. צמצום בצריכה – כאשר האדם המכור משקיע מאמצים גדולים לצמצם בצריכת  מזון/שתייה כגון דיאטות שונות, טיפולים, תרופות, קבוצות.

בד"כ כל הפעילויות מסתיימות בכישלון ובניסיונות מחודשים.

 

גל כהן לס היא תזונאית קלינית וחברת עמותת עתיד 

תגובות (0)
הוסף תגובה