תשכחו ממה שחשבתם על גנטיקה

עד לאחרונה האמנו שלגנטיקה השפעה כמעט מוחלטת על איך שאנחנו נראים, תכונות האופי ובסיכוי ללקות במחלות מסוימות. פעמים רבות אנחנו עושים שימוש בגנטיקה כדי לעשות לעצמנו הנחות. החל מתירוצים כמו: 'אין מה להתאמץ עם הדיאטה, כי השמנה זה גנטי אצלנו במשפחה' (משפט שאני שומעת לא מעט) ועד  למקרים קיצוניים יותר של אנשים שחיים עם הידיעה הברורה שהסרטן מחכה להם מעבר לפינה (לא עלינו).
 
עוד באון לייף:
 
מחקר חדש מציע לנו להתרגל לחשוב קצת אחרת. תשכחו מכל מה שחשבתן עד היום ושימו לב לתיאוריה המהפכנית של ד"ר ברוס ליפטון, ביולוג אמריקאי בן 70 שטוען, בהתבסס על מחקרים שערך בתאי גזע, כי לגנטיקה שלנו חלק קטן מאוד  בקביעת המראה החיצוני, תכונות האופי וגם הסיכוי ללקות במחלות. 
 
כדי לא לסבך אתכם עם כל מיני מושגים מעולם המדע, אנסה לפשט בכמה מילים את מה שעומד מאחוריה: הממברנה (הקרום שמשמש כמעטפת התא ומפריד בינו לסביבתו) היא זו השולטת במידע המתקבל בתא. כלומר, התא מתנהל לא רק לפי המטען הגנטי שלו, אלא למעשה מתאים את עצמו למסרים שאותה ממברנה מעבירה לו מהסביבה ע"י רצפטורים שנמצאים עליה כמין אנטנות קטנות. 
 
התיאוריה המהפכנית נוצרה בעקבות מחקר בתאי גזע. צילום: Shutterstock
 

 

הדברים שמוציאים אותי מדעתי

בתור בסופר, בפקק בכביש, בארוחת החג, אני תמיד אשאר בשליטה אבל יש כמה דברים שיכולים להוציא אותי מהשלווה, ואני בטוחה שהם משגעים גם אתכם. היכנסו לבלוג עכשיו

 

 

 
רק 1% מהמחלות הן באמת גנטיות
התחום המרתק הזה נקרא אפיגנטיקה ומציע שבמקום להסתמך על המטען הגנטי שלנו, נשלוט במה שקורה בסביבה של התא, משום שלאותה סביבה יש השפעה גדולה יותר על השינויים בתא.  
 
אפיגנטיקה התנהגותית, תחום חדש עוד יותר, בוחן איך חוויות החיים שלנו  מתורגמות לשינויים בתפקוד התא, עם דגש על שנות הילדות המוקדמות. הכוונה היא, שפעילות התאים בגוף שלנו נמצאת בדיאלוג מתמיד עם כל מה שסביבם הכוונה לסביבה החיצונית אבל גם לסביבה הפנימית – הנפש, עולמות הרגש והחוויות שבונות אותם. 
 
הטענה היא שהתת מודע משפיע עלינו הרבה יותר מאשר המודע והוא מושפע מהדרך והסביבה בה גדלנו וממערכת האמונות שאימצנו בשבע שנות חיינו הראשונות. הכרה וידיעה של מערכת התת מודע שלנו וההשפעות המוקדמות עליה יכולה לעזור לנו מאוד לשלוט בסביבה הפנימית המנטלית שלנו.
 
לדברי ד"ר ליפטון רק 1% מהמחלות קשורות לגנים לעומת 99% שקשורות לסביבה. אחת הטענות היותר מעודדות שלו היא שגם אם יש לאדם את גן הסרטן – הוא עדיין יכול לחיות חיים שלמים בלי לחלות, אם הוא חי בסביבה הנכונה שתאפשר "תכנות" של התאים שלו.
 
המטען הגנטי אינו גזירה משמיים. צילום: Shutterstock
 
מציאות מעצבת בריאות
לא יודעת מה אתכן, אבל הידיעה  שזה בידיים שלנו מעוררת בי התרגשות. המחקר מעביר את הכוח לידיים שלנו. אין דטרמינזם, יש אפשרות בחירה – עכשיו השאלה היא האם קמים ועושים את מה שנדרש כדי לשנות תהליכי חשיבה, למשל?
 
ליפטון טוען כי הדרך בה אנו רואים את העולם ומפענחים את מה שהוא צופן לנו – משנה את מבנה התא ולכן גם את מבנה הגוף כולו הבנוי מאותם תאים. 
 
בוודאי שמעתן על אפקט ה"פלצבו" – במחקרים רבים נעשה שימוש בתרופות דמה (נתנו לנחקרים "תרופה" שבעצם לא היה בה כלום). האמונה בכך שכרגע נטלתי תרופה היא שריפאה או הביאה להקלה. ליפטון טוען שאותו אפקט עובד גם הפוך. אם אדם חי בידעה שהוא יחלה בסרטן – הסיכוי לחלות במחלה יהיה גבוה. 
 
בספרו "הביולוגיה של האמונה" נותן ליפטון כלים לשינוי והשפעה על תת המודע במטרה לשפר את איכות החיים והבריאות שלנו. הכלי העיקרי הוא הטמעה מחודשת של מערכת אמונות המחוברת למציאות ושאינה נסמכת בהכרח על חוויות הילדות שלנו. הוא ממליץ להיעזר בהיפנוזה אשר אמורה לשחרר אותנו מחוויות ילדות קשות ובמקביל לתרגל שינון ולמידה בכדי להטמיע אמונות חדשות שישפרו את מצבנו הבריאותי.
 
למחקר הזה יש משמעות רבה על היומיום שלנו. על איך אנחנו רואים את המציאות ותופסים אותה- וכמה היא משפיעה גם על הבריאות שלנו. הדיבור על חיבור בין גוף לנפש נתפס עד לפני כמה עשרות שנים כאמירה של תימהונים רוחניים. מי יודע? בעוד זמן לא רב, סדנאות למודעות עצמית תהיה דרך פופולרית ביותר לריפוי מחלות ומניעתן.
תגובות (0)
הוסף תגובה