הודו: הבחירות הדמוקרטיות הכי גדולות בעולם

בשבוע שעבר הסתיימה מערכת הבחירות הארוכה ביותר, בדמוקרטיה הגדולה ביותר עם מספר המצביעים הגדול ביותר בעולם. יש כאלו המכנים את מערכות הבחירות בהודו "החגיגה הדמוקרטית הגדולה בעולם".

 

ב-7 באפריל התחילה מערכת הבחירות בהודו ונמשכה עד אתמול, למעלה מחמישה שבועות, זהו משך הזמן הארוך ביותר אפילו בתולדות הודו. גודלה של המדינה, המרחקים הגדולים והכפרים הנידחים מכתיבים התנהלות שונה מזו שאנחנו מכירים. למעלה מ-800 מיליון מצביעות ומצביעים הגיעו לקלפיות כדי לבחור. מספר זה גדול בהרבה ממספר התושבים בכל מדינות אירופה. ברגל, באוטובוס מקרטע ופעמים רבות ממרחק לא קטן, הגיעו המצביעים והמתינו במשך שעות בתורים ארוכים, כל זאת על מנת לממש את זכות הבחירה שלהם.

 

החוק בהודו אוסר על עריכת סקרי בחירות והקולות נספרים בשעת כתיבת שורות אלה. ההערכות הן שצפוי מהפך דרמטי וראש מפלגת האופוזיציה דהיום, נרנדרה מודי,  העומד בראש מפלגת העם BJP, עומד להתמנות לראש הממשלה הבא בהודו ולהביס את המפלגה המתחרה, זו המזוהה עם שושלת גנדי ושושלת נהרו.

 

כמו תמיד, וכמו בכל מקום, מועמדים פוליטיים משתמשים בכל האמצעים העומדים לרשותם כדי לגייס תומכים ומצביעים פוטנציאליים. במערכת הבחירות הזאת, השימוש ברשתות החברתיות ובהודעות וואטס אפ עלה פלאים.

 

 

 

עכשיו נחשו, אחרי איזה קבוצה באוכלוסייה כדאי לחזר? איפה אפשר להשיג קולות רבים? נשים כמובן! 49  אחוזים מבעלי זכות ההצבעה הן נשים, ובהחלט משתלם לנסות לגייס את תמיכתן. במדינה כמו הודו מדובר במאות מיליונים, לא פחות. לא רק אני יודעת לחשב, גם כל הפוליטיקאים המנוסים. במהלך העשורים האחרונים מספר הנשים בהודו המממשות את זכות ההצעה שלהן הולך וגדל, בעוד שמספר הגברים המצביעים נותר יציב. המפלגות והמועמדים מודעים לכך, אוכלוסיית הנשים בעלות זכות הבחירה הופכת עבורם ליותר חשובה והם מנסים לנצל זאת לטובת הגדלת הכוח שלהם. הפערים המגדריים הגדולים, מקרי האונס והאלימות הרבים כנגד נשים, מביאים גם את הנשים לחפש אחר שינוי שייטיב עם מצבן.

 

באופן מסורתי נשים רבות נהגו להצביע למפלגה שהבעל או האבא ביקשו מהם להצביע עבורן. במחקרים שנעשו לקראת הבחירות האלו נמצא כי יותר ויותר נשים מחליטות באופן עצמאי ובלתי תלוי באחרים עבור מי להצביע. 

 

ואכן, כל הקמפיינים בתעמולת הבחירות פנו אל "הקול הנשי", הבטיחו כל מה שאמור לדבר אל ליבן של נשים, בקיצור, עשו מאמץ ניכר להגיע אליהן ובעיקר לזכות בקולות שלהן. הקמפיינים הדגישו חינוך, מיגור עוני, כל המועמדים דיברו על הגדלת הביטחון האישי לנשים, הבטחת זכויות לנשים נשואות והפחתת אלימות.

 

אלא שבאופן לא לגמרי מפתיע הפוליטיקאים שכחו דבר אחד חשוב – שנשים צריכות, יכולות וחייבות להיות חלק מההנהגה הפוליטית עצמה. אחוז הנשים המכהנות בפרלמנט הנוכחי הוא 11 בלבד. מעט מאוד השתנה מאז הבחירות הקודמות שהתקיימו ב2009, ומספר הנשים שהציבו המפלגות ברשימותיהן בבחירות הנוכחיות קטן למדי.

 

בבחירות המקומיות בהודו שמורה מכסה לנשים על פי חוק כבר משנת 1990 ועל כן מספר הנשים הנמצאות שם גבוה.  בשתי הקדנציות האחרונות ניסתה הקואליציה להוביל מהלך של שינוי חקיקה והקצאת מכסה של שליש ממושבי הפרלמנט ההודי לנשים, אך יוזמה זו לא צלחה, וזו אחת הסיבות לכך שמספר הנשים המועמדות בבחירות אלו נמוך.  

 

שימוש בשיטה של 'מכסות' (בווריאציה כזו או אחרת) כהבטחת הקצאה של מושבים לנשים, מקובל בהרבה מאוד מדינות בעולם, ואכן מכסות מסוג זה סייעו מאוד בהגדלת שיעור הנשים בפרלמנטים בעולם.גם בישראל נעשים ניסיונות, פעם אחר פעם, להוביל חקיקה שתחייב הקצאת מכסות לנשים במפלגות, עד כה, ללא הצלחה.

 

בינתיים, עד לכינון מכסות, או עד להודעה חדשה, קמפיינים של תעמולת בחירות ימשיכו לפנות אל ליבן של הנשים, יחזרו ויבטיחו, והגברים יאיישו את הכיסאות והתפקידים הפוליטיים ואילו הנשים תישארנה במיעוט.  

תגובות (0)
הוסף תגובה