אקי אבני וניקול מילר: לא רוצים שהבת תהיה שחקנית

אילו זיכרונות יש לכם מהרווקות?

אקי: "האמת היא שאת תקופת הרווקות אני זוכר כהורה גרוש. זה יותר מאתגר וההשקעה גדולה יותר,  מדובר בשעות ובימים של אחד על אחד. להורות ולרווקות יש את החסרונות והיתרונות. אבל הכיף של הזמן לבד בכלל לא משתווה לחוסר שאתה מרגיש ללא הילד. אני מעדיף להיות אתו מאשר לחוש בחוסר".

 

איזה מין הורה אתה?

אקי: "אני בטוח שאני חסר בהרבה דברים, כמו שאני יודע שאני בסדר בדברים אחרים. הורות היא סובייקטיבית לילד ולמה שלמדת. בתפישתי, אבי נתן לי את כל מה שהוא היה יכול, הכי טוב שאפשר. אבא שלי הוא איש טוב לב, אדם חרוץ שהיה קם מוקדם בבוקר לעבודה ונתן את הכל לילדיו. אמא שלי לימדה אותי על הערכים האמיתיים של החיים, העומק והרוחניות. יכול להיות שאני מתנהל מעט אחרת מהם, אבל אי אפשר לשפוט את ההורות. כל מקרה לגופו".

 

אבני ומילר. שיהיה במזל טוב (צילום יח"צ)

 

ניקול: "כרגע אני רק יכולה ללמוד מהסביבה. אני רואה ולומדת הרבה מההתנהלות של אקי עם הילד שלו והוא אבא טוב מאוד, מה גם שכל חברותיי כבר אוחזות בילדים, כך שהיו לי שעות רבות של צפייה. מבחינתי הכי חשוב להעניק להם אהבה. את השאר אלמד תוך כדי תנועה, במהלך הדרך. זה לא משהו שמתכננים. הורות היא דבר דינאמי".

 

אקי: "מה שיפה בהורות הוא שכשילד נולד גם אבא נולד, ואתה לומד להכיר את עצמך מחדש באמצעות ההורות. אתה לומד לדעת מי אתה באמת. הילדים הופכים אותנו לאנשים הרבה יותר טובים. אם אתה מבין שהילד הזה הוא לא שלך, אתה לא הבעלים שלו, אלא הוא הזכות שלך לבנות עולם חדש לפי הערכים שאתה חושב שנכונים ולתת לו להיות מי שהוא – אתה נהפך לאדם טוב יותר. צריך להיות כל הזמן בדיאלוג עמו ועם עצמנו – אני מקווה שאני מצליח לעשות את זה".

 

איך מתמודדים עם ההורות לאחר גירושים?

אקי: "סנדי ואני מאפשרים ראייה משותפת כמה שאפשר, ללא כללים. אני משתדל להיפגש עם בני כמה שיותר. בזכות ניקול המצב הזה ממשיך. אם ניקול לא היתה מקבלת את זה, אי אפשר היה להמשיך לקיים את הסדרי הראייה הגמישים. אבל ניקול, בגדלותה, הבינה וקיבלה את המאמץ שלי לראותו כמה שאפשר והיא מאפשרת לנו להמשיך את ההסדר הזה".

 

מה הייתם מעדיפים שילדיכם לא יגלו עליכם?

אקי: "אני מי שאני. יש דברים שנכונים להם לדעת עכשיו, ויש דברים שיהיה נכון לגלות רק כשיגדלו. את הבן שלי למשל אני לא לוקח לקאמרי. יש הצגות שלי שלא ראויות לילדים, אז לא את כל ההצגות שבהן אני משתתף, הוא רואה".

 

יש לכם כבר שם? אבני ומילר בפגישת פסגה עם עדן הראל ועודד מנשה (צילום יח"צ)

 

אילו תכונות הייתם רוצים להעביר לילדיכם?

אקי: "הייתי רוצה שלילדה שלנו תהיה את החוכמה והנחישות של ניקול, את רוחב הלב, את הספונטניות והזרימה".

 

הייתם רוצים שהילדים ימשיכו את דרכו של אקי וייכנסו לעולם המשחק?

אקי: "אנחנו מקווים שהילדים לא יהיו שחקנים, אבל נתמוך בכל מה שנכון להם. ניתן להם את כל האופציות ושיבחרו בעצמם".

 

ניקול: "הייתי רוצה שהילדה תראה עולם אחר, ואז יהיה לה קל יותר להחליט מה היא רוצה לעשות. משחק הוא תחום קשה וצריך הרבה תשוקה. זה לא משהו שהייתי מאחלת לבת שלי בהכרח, אבל שתעשה מה שנכון לה. אני אוכל להגיד לה רק שאני מבינה ומכילה אותה".

תגובות (0)
הוסף תגובה