בלוג מסביב לשעון: היום של נוף ממאסטר שף

 

8:00

 פעם בשבוע אנחנו אוכלים ארוחת בוקר משפחתית בחוץ. אחד המקומות האהובים עלינו זה "נדב קינוחים" ברמת ישי.  אנחנו אוהבים ירקות טריים, לחמים טובים ומקום שבו הילדים יכולים להתרוצץ חופשי אם יש גם צעצועים עוד יותר טוב. בוקר אחד בשבוע תמיד מוקדש לגיבוש המשפחתי – זה זמן האיכות שלנו ולא מפתיע שזה קשור באוכל.

 

 

 

 

10:00

בעלי הולך עם הילדים ואני ממשיכה למכללת אורנים. אני מלמדת קבוצה של ילדים מצוינים בכיתות ה-ו שיעורי מיקרוביולוגיה. מדובר בילדים, סקרנים במיוחד, ששיעורי העשרה מגוונים ואני עושה אתם ניסויים בתחום המקרו ביולוגיה.

 

למרות העומס שיש לי, על זה אני לא מוותרת. יש תחושת של אושר וסיפוק ללמד את דור המדענים העתידי, להיות חלק מהתהליך הזה, לחשוף אותם לדברים חדשים, לראות את ההתרגשות וההתלהבות שלהם – מהם עתידים לצאת פורצי הדרך של מחר.

 

 

 

הדברים שמוציאים אותי מדעתי

בתור בסופר, בפקק בכביש, בארוחת החג, אני תמיד אשאר בשליטה אבל יש כמה דברים שיכולים להוציא אותי מהשלווה, ואני בטוחה שהם משגעים גם אתכם. היכנסו לבלוג עכשיו

 

 

 

12:00

התראיינתי לטלוויזיה הישראלית בערבית לתוכנית "מעקום". שאלו אותי על תוכניות ריאליטי ועל שילוב ערבים בתוכניות ריאליטי. אותי אישית, מעניין אוכל ואני צופה בתוכניות ריאליטי על  אוכל. אבל אני מאמינה שיש לריאליטי תפקיד חברתי חשוב, להביא אנשים מכל  קצוות האוכלוסייה.

 

לריאליטי יש את הכוח לחשוף אנשים שונים מתרבויות שונות שבדרך כלל לא מקבלים ייצוג בטלוויזיה. תוכניות הריאליטי מרחיבות את ספקטרום הייצוג של כולם, לא רק ערבים וכך הם מגדילים את המודעות לאחר.

 

הליהוק של סוגי אוכלוסיה שונים, שוברים חלק מהדעות הקדומות. מאסטר שף למשל, חשפה את האוכלוסייה הערבית והאתיופית דרך האוכל, היא גרמה לאנשים להתאהב ולהזדהות עם אנשים שהם לא נפגשים ולא מתחברים אתם ביומיום. דרך המסך והאוכל שהוא מעניין את כולם, אנשים הזדהו עם אוכלוסיות שונות וזה חיוני בחברה מגוונת כמו שלנו.

 

 

14:00

 חזרתי הביתה כדי לבשל ארוחה לעובדי מאקו ביום ההשקה ל"אח הגדול". התייצבתי ב-14:00 כדי לחמם את האוכל במטבח שלהם. הכנתי קבב חלבי (מחלב בסוריה, הם יודעים לבשל שם) ברוטב עגבניות מרוסקות, מחית שאטה (פלפל חריף), שום ושמן זית. האכילה הייתה בפיתות ולאפות.

 

 

15:00

 הרציתי בנושא דו קיום מיד אחרי פרופסור דן שכטמן בהשקה לספר שנקרא: "להיות מנטש", שהוציאה העמותה "להיות מנטש" המעודדת לסובלנות ואחווה בין מיעוטים לטובת איחוי הקרעים בחברה הישראלית. הם מאמינים שהתנהגות סובלנית תוך נתינת כבוד, זה משתלם וכדאי לנו כחברה. 

 

לאחר ההרצאה שוחחנו על מדע ומחקר וגם ספרתי לו על הפרויקט שלי, להקים בית ספר לבישול שישלב יהודים וערבים. הוא התלהב, שלקחתי תחביב כמו בישול ובעזרתו אני פועלת למען הקשר בין יהודים לערבים. הוא סיפר שהשתתף בתוכנית טלוויזיה לילדים, כדי לקרב את הילדים למדע. שוחחתי איתו על הרצון שלי לשלב ילדים בבית הספר לבישול, אני מאמינה מאד בשילוב ילדים כשרוצים לעשות שינוי. יש לנו בעניין הזה קווי חשיבה דומים, ילדים הם העתיד של שינויים חברתיים וחינוכיים ושם צריך להתחיל.  

עוד קצת מידע – כאן.

 

 

 16:00

 בחיים לא האמנתי שאדרוך אי פעם בסוכנות דוגמניות. אבל הינה אני בסוכנות דוגמניות, שמייצגת אותי נוף עתאמנה אסמעיל, חוקרת למיקרוביולוגיה. אלין מסוכנות יולי מלווה אותי במקצועיות ובאהבה לכל פגישות העבודה שלי וזמינה בשבילי 24 שעות ביממה. 

 

 

 

18:00 

בשעה 18:00 הלכתי לאסוף את הילדים מההורים שלי, שהיו בגינת הירק וקטפו ירקות ופרות. לכל נכד יש סלסלה שלו וזה הכיף שלהם לקטוף, לשטוף ולאכול ישר מהגינה. להורים שלי יש גינת ירק עשירה, יש שם בעונה הזו עגבניות, גזרים, כרוב ניצנים, פטרוזיליה, מלפפונים, קישואים, עלי גפן כלומר ענבים, תפוז סיני, תות שדה, לימונים, חצילים, פלפלים, גמבות, לוביה שעועית סגולה, עגבניות שרי, סלרי, בצל ירוק וחסות טריות.

 

הגינה הזו גורמת לילדים לאכול המון ירקות, למשל שתלו גזר לבן, כתום וסגול הם נהנים לשתול, לראות את התהליך וכשזה בשל לקטוף, לשטוף ולאכול. כמובן ששום דבר לא מרוסס.

 

 

באתי מבית שהבישול משמעותי, ההורים שלי מבשלים ומשתמשים בצמחי בר, ירקות ופירות טריים. אי אפשר להשוות בישול של ירק שמוצאים ישר מהאדמה, מבשלים ומגישים לצלחת לעומת בישול של ירק שעמד במקרר, חלק מהטעם הולך לאיבוד במקרר.

קטפתי ענבי בוסר ועגבניות ירוקות, מהם אני עושה חמוצים.

חוצים את הענבים באמצע, חותכים את העגבניות מכניסים לצנצנת עם שום, פטרוזיליה, מיץ לימון והמון שמן זית. אחרי שבוע בערך, אפשר להוציא ולאכול. אנחנו שמים קצת לבנה עם קצת מהשמן זית שנוצר. יש לזה טעם חמצמץ ומיוחד.

 

אני אוהבת שמשתמשים בחומרי גלם במשך כל העונה גם כשהם בוסר. השימוש השונה בכל שלב, כל כך יפה. פעם ניצלו את המצרכים בכל שלב, מתוך צורך כי לא היה. זה לא חוכמה לבשל כשיש מזווה עשיר ומפואר אלא ממה שיש להפעיל יצירתיות ויכולת. אנשים פיתחו מתכונים יש מאין כדי להשתמש באופן יעיל במעט שהיה. יש בזה קסם ואני מרגישה צורך לתת לזה כבוד, זה מה שיצר את המטבח הערבי. אני אוהבת את המטבח הערבי, כי הוא מאד עונתי, מתאים לארץ ולמה שצומח בה. לעומת המטבח הצרפתי והאסייתי, גדלים פה צמחים אחרים, לפי עונות וזו הדרך הנכונה לבישול.

 

 

 

 

 

20:00

הגעתי לאירוע השקה בגג מלון מרינה בתל אביב, שם שחזרו מנות שלי מ"מאסטר שף" כמו הקובה לוקוס והבקלאווה. זה היה מפגש עם הרבה אנשים, שפרגנו לי ורצו לטעום את האוכל. זה הזדמנות שלי לקדם את החזון שלי לבית ספר לבישול ברוח הדו קיום, להפגיש יהודים וערבים בסדנאות בישול דו לשוניות. לפתוח ערוץ למפגשים והיכרות עם האחר דרך משהו חיובי, האוכל, שהוא צורך בסיסי של כולם.

 

 

21:30

 אני במטבח של 2Cבעזריאלי, בניסיונות ליצור תפריט כשר מהמטבח הערבי, ללא שימוש במוצרי חלב. הכנתי קבב ברוטב דובדבנים חמוצים, מתכון מהמטבח הסורי – ביישום למטבח כשר. יש שילוב מעניין מזה? ובנוסף כשאני יוצאת מהמטבח אני רואה את הרמטכ"ל בני גנץ. נגשתי אליו, הוא התנצל שהוא לא מכיר אותי כי אין לו זמן לראות טלוויזיה. שוחחנו על בית הספר לבישול ברוח הדו קיום שאני רוצה להקים הוא התלהב מהרעיון וכמו מפקדים בצבא – איחל לי הצלחה.

 

 

 

 

אחרית דבר: כמו כל הנשים בעולם, התמרון בין העיסוקים דורש הרבה לוגיסטיקה ומאמץ מצידי, אבל בסוף היום אני לא מרגישה עייפה. יש לי סיפוק שאני מצליחה להיות אמא וגם להגשים את החלומות והשאיפות שלי. החיים שלי השתנו מאז הזכייה ב- 180 מעלות, אני 15 שנה באקדמיה במחקר, רגילה לסגנון חיים מסוים. מרגע הזכייה יש הרבה מגע עם אנשים והשינוי הגדול ביותר הוא שאני לא אנונימית, איבדתי את הפרטיות שלי.

 

יש לזה מחיר, קשה לשבת בשקט עם הבעל בבית קפה אך מצד שני אנשים שמזהים אותי ומפרגנים נותנים לי את הכוח לקדם את הרעיונות שלי.

 

מעבר לבישול שלי ולכשרון שלי יש לי חזון, שאני חושבת שרוב האוכלוסייה בארץ מעוניינת בו – לחיים בשלום ובדו קיום, ללא פחדים ודעות קדומות. שני הצדדים ירוויחו מזה, זה רק יכול להעלות אותנו למעלה. אני שואבת הרבה כוח מהמפגש עם אנשים.

 

אני לא מדברת על פוליטיקה, אני מאמינה בטוב לב של בני אדם, הרצון והפנים של כולנו לאחווה ולפי האמונה הזו, אני רוצה להתנהל ולחיות את חיי.

תגובות (0)
הוסף תגובה