מזון מתועש – אויב באריזה ידידותית

בני האדם נהנו בעבר מתזונה טבעית, יומיומית וטרייה מתוך מה שהצליחו לצוד וללקט, מציאות שאילצה אותם לאורח חיים פעיל. בניגוד לעבר, כבר אין צורך לנוע על מנת להשיג אוכלוסגנון החיים המערבי מאופיין בשעות ישיבה ממושכות. ההתפתחות הטכנולוגית (כמו גם המצאת המקרר) אפשרה לשמר ולאגור מזון בקלות. האוכל שאנו אוכלים כבר לא תמיד טרי ותהליכי העיבוד של המזון גורמים למזון לאבד רכיבי תזונה חיוניים, כגון ויטמינים ומינרלים.

 

 

מה שטוב לרונלדו – טוב גם לכם

שייק חלבונים חדש בטעם קרם עוגיות הוא פתרון לממהרים שלא יכולים להתפנק בבייגל עם גבינת שמנת. אפילו רונאלדו שותה את זה

 

 

 

חיי היומיום שלנו עמוסים, מלאים בלחץ תמידי ורוב הזמן אנחנו עסוקים וממהרים. רוב מוצרי המזון התעשייתיים הנמכרים ברשתות המזון הם מזונות דחוסים מבחינה קלורית, עתירי סוכר ושומן שיספקו אנרגיה זמינה בזמן קצר. הם לרוב דלים ברכיבי תזונה חיוניים, לא משביעים לאורך זמן וגורמים לנו לצריכת קלוריות מיותרות.

 

"החיים המודרניים המאופיינים בהתקדמות המדע והטכנולוגיה, מציעים שפע מידע על תזונה נכונה ובריאות ומצד שני קושי גדול מאוד ליישם אורח חיים בריא ביומיום", טוענת מיטל עזר, תזונאית קלינית וספורט שמשמשת גם כתזונאית הבית של חברת הרבלייף.

 

צריכת המזון שהתבססה בעבר על מוצרי גלם בסיסיים השתנתה והיום רוב המזון מגיע באריזות. מזון באריזות לרוב מכיל תוספות של שמן, סוכר, מלח, חומרים משמרים וחומרי טעם וריח. המטרה של החומרים אלו היא להאריך את חיי המדף, לשפר את הטעם והצבע ואלה לא רק שאינם משפרים את הבריאות שלנו אלא מזיקים לה.

 

כשמייצרים מזון תעשייתי בכמויות המוניות, יש צורך לזרז תהליכים. כך לדוגמא, לחם הנאפה בבית או במאפיה קטנה יכיל לרוב קמח, שמרים וסוכר. בייצור המוני, ישולבו עוד שורה של מרכיבים, המזרזים התפחה, מעכבים חמצון ומונעים התגבשות. המרכיבים הללו שתורמים לתהליך הייצור ומאריכים את חיי המדף של המוצר.

 

קחו לדוגמא את הפיצה – מזון הנצרך בכל בית ויכול להיות בריא יחסית באפייה ביתית ( מכיל גבינת מוצרלה, רוטב מעגבניות טריות ובצק). הגרסה הקנויה, לעומת זאת, מכילה תוספות של שמן סויה, עמילן מעובד, קמח סויה, חלבוני חלב וחומרים נוספים.

 

פיצה קנויה מכילה חומרים מזיקים. צילום: shutterstock

 

עוד מאכל שלכאורה נראה תמים הוא שניצל דג. הוא אמנם מכיל דג, אבל גם לא מעט חומרים מזיקים – מים, חלבון סויה, מחזקי טעם ומייצבים למיניהם.

 

אנחנו כנראה לא נחזור ללקט מזון בטבע, אבל המינימום שאנחנו יכולים לעשות זה להעדיף חומרי גלם בסיסיים יותר ופחות מזון מתועש. מוצרי מזון שמכילים ויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים וחלבון איכותי. המציאות מדברת בעד עצמה: מגפת השמנה עולמית ושורה של מחלות נלוות, ביניהן: לחץ דם, סוכרת, מחלות לב וכלי דם, אוסטיאופורוזיס, סרטן ועוד.

 

איך תוודאו מה אתם מכניסים לפה?

הרכיב הראשון ברשימה מעיד על התכולה העיקרית  כך לדוגמא, בעוגות הרכיב הראשון יהיה סוכר, במיצי פירות הרכיבים הם מים, סוכר ורק אז פרי ובבשר מעובד המים במקום השני (כדי לשמר את הבשר).

 

תוספות סוכר במזון – בתעשיות המזון נותנים לסוכר שמות רבים שאנחנו הצרכנים לא מודעים להם: סוכרוז, פרוקטוז, סירופ גלוקוז, דקסטרוז, סירופ לתת וסירופ תירס. גם דבש, סוכר חום, מייפל, מולסה וסילאן מכילים סוכרים בערכים גבוהים.

הרמה המותרת אינה נקבעת משיקולים בריאותיים וניתן למצוא תוספת סוכר גם במוצרים שלא הייתם מצפים למצוא בהם, כמו: לחם, שניצלים, דגני בוקר, מיונז, קטשופ, חרדל, מרקים ויוגורטים. לסוכר סכנות רבות: הוא ממכר וגורם לצריכה מוגברת, עלול לפגוע במנגנון האינסולין ואף לסוכרת. בנוסף, עודף הסוכרים הופכים לשומנים שמצטברים ברקמות הגוף ועלולים להוביל למחלות כבד, לב, השמנה ואף סרטן הלבלב. אצל אלה הסובלים ממשקל נמוך הסוכר פוגע בתאבון והקלוריות הריקות באות על חשבון מזון בעל ערך תזונתי. כמו כן עודף סוכר גורם ליצירת מחסור של ויטמינים מקבוצה B החשובים לתהליכים רבים בגוף.

 

נתרן מסוכן לבריאות – הכמות היומית המומלצת לצריכת נתרן ביום היא 2,300 מ"ג ( שוות ערך לכפית מלח), אך חשוב לזכור שרוב הנתרן מגיע ממזון מתועש ולא מהמלח שאנחנו מוסיפים למזון. כך לדוגמא חלק מדגני בוקר מכילים 400-600 מ"ג נתרן ל-100 גר', פסטרמה מכילה כ- 1000 מ"ג ל-100 גר', שניצלים יכילו כ-400 מ"ג ליחידה.

מומלץ להסתכל על הערכים בטבלת הסימון התזונתי ולהעדיף מוצרים מתחת ל-400 מ"ג נתרן ל-100 גר'. צריכה של כמויות גדולות של נתרן עלולה לגרום למגוון רחב של בעיות בריאותיות בהן: מחלות לב, לחץ דם גבוה וטרשת נפוצה.

 

צילום: shutterstock

 

מונוסודיום גלוטומט – חומר משפר טעם וצריכה שלו גורמת לנו להתרגל לטעם מלוח חזק. כמו כן, מחקרים מוכיחים כי הוא עלול לגרום להפרעות קשב והתנהגות. ה-FDA  (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) אמנם הכיר בו כרכיב בטוח, יחד עם זאת אחוז מסוים באוכלוסיה עלול לפתח תגובה אלרגית המתבטאת בכאבי ראש, דופק מהיר, צריבה בחזה או דקירות בגוף.

 

האותE  ברשימת המרכיבים  מדובר במרכיבים שאושרו כתוסף מזון שאינו מזיק אך חלק מהם עלולים לגרום לבעיות עיכול כמו: גזים, כאבי בטן ואף שלשולים. לכל תוסף E יש כמות מקסימאלית שמותר להכניס אבל אם צורכים מגוון של מזון מתועש לא ניתן לשלוט בכמויות הנצרכות.

 

לסיכום:

עדיף להימנע גם מחומרים משמרים, תוספי טעם וריח, שאושרו, כי אף פעם אי אפשר לדעת מה יהיה האפקט שלהם לטווח הארוך. צריכת המזון בצורתו הטבעית תפיק את המיטב לגוף מבחינה בריאותית.

תגובות (0)
הוסף תגובה