איילת פריש: בלוג מסביב לשעון

להיות יועצת התקשורת של הנשיא שמעון פרס ודוברת בית הנשיא, היא זכות גדולה. 
זה למעלה מ- 10 שנים שאני עובדת לצידו של אחד המנהיגים הגדולים ביותר שקמו למדינת ישראל, אדם שמסתכל על העתיד ומקדים את זמנו כמעט בכל פרמטר. בוס קשוח ותובעני אשר דורש מהצוות שלו לעמוד בסטנדרטים מקצועיים וקצבי עבודה מטורפים כפי שהוא דורש מעצמו. 24 שעות ביממה אצל הנשיא פרס, זה בגדר המלצה בלבד. לא בכדי קוראים לו המאבטחים בהלצה "השפן של אנרגייזר". 
 
החוויות, קצב המטלות, האירועים הרבים והמגוונים, האדרנלין ורמת המקצועיות הנדרשת מכניסים אותי כל פעם מחדש לסחרור של עבודה, מתח גבוה ולצידם חוויות מדהימות של "פעם בחיים". פעמים רבות אני מוצאת עצמי מחייכת כשאני מחליפה חיתול בבית או חותכת סלט לילדים, אני מברכת על רגעים קטנים ופשוטים אלו, שהם קטעי שפיות המחזירים אותי בבת אחת למציאות, לעולם האמיתי.
 
כאמא לארבעה ילדים אני מנסה למתוח עד קצה גבול היכולת את מרחב התמרון – בין אמא המעורבת בחיי הילדים, לרצון ולרעב להצליח בעבודה ולשמור על רמה מקצועית גבוהה הנדרשת מתפקידי. 
 
לפני כשבועיים ערך האפיפיור פרנציסקוס ביקור היסטורי בישראל והכריז על הזמנתם של הנשיא פרס ויו"ר הרש"פ אבו מאזן לתפילה משותפת לשלום. תפילה זו בהשתתפות רבנים, ובכירי דת מוסלמים ונוצרים הפכה לארוע תקשורתי עולמי וסוקרה בהרחבה כמעט בכל שערי העיתונים החשובים בעולם כולל שידורים חיים בערוצי הטלוויזיה הבינלאומית והמקומית.
 
במשך שבועיים ימים עבד צוות בית הנשיא מסביב לשעון כדי ליצור יחד עם הוותיקן והפלסטינאים אירוע מכובד המשלב חגיגה דתית ומדינית ועניין רב של התקשורת הבינלאומית. תיעדתי את נסיעת העבודה המדינית לוותיקן שנמשכה 48 שעות ואת רגעי השיא בביקור היסטורי זה. ימים מהסוג הזה הם חלק מעבודתי ונסיעות כאלה מתרחשות אחת לכמה שבועות במסגרת העבודה שלי.
 
 
יום ראשון – 8 ביוני
3:00 יוצאת מהבית לשדה התעופה
 
מתכוננת ליציאה
 
שקט, חושך בחוץ. הקטנים ישנים ואני כבר כל כך מתגעגעת אליהם ורוצה לחזור הביתה.  מתפללת ש- 48 השעות שהוקצבו לביקור יעברו מהר ובהצלחה. 
 
6:00
נכנסת למטוס – טיסת אל על לרומא, מרגישה גאווה גדולה כשאני רואה את סמל נשיא המדינה בפתח המטוס. אני מתנתקת מהפלאפון ל- 4 שעות ומתמסרת לשקט ולקריאה של חומרי רקע הכוללים סקירות מדיניות, הכנה לתקשורת ונתונים על האירועים העתידיים. מוצאת זמן גם לעבור בין המושבים לומר שלום לעיתונאים הנלווים למשלחת ומתחילה לעבוד.
 
9:30 
 
נוחתים ברומא
יש לי שניות אחדות לרוץ ולהיכנס לרכב שיירת הנשיא שכבר נמצא בתנועה.
 
הנשיא מתראיין עם הנחיתה
 
נחתנו ברומא אל קבלת פנים מרגשת של בכירי הוותיקן וראשי הדתות שהגיעו במשלחת הישראלית. שיירת אבטחה נשיאותית עומדת בקו ישר מחכה לנשיא הישראלי אשר נותן הצהרה לכלי התקשורת על חשיבות הביקור. 
 
כשנפתחת דלת המטוס אני מתחילה את המציאות השנייה שלי. יש מציאות ראשונה של הילדים והמשפחה והמציאות השנייה נפרשת לפני – שיירת המכוניות, המסוקים ואמצעי התקשורת. כאמא אני חייבת לשים מסך על  החיים האישיים ולא להשאיר סנטימטר אחד של רווח. העבודה דורשת ממני מאה אחוזים של התמקדות.
 
אני יודעת שהחיים האישיים שלי חייבים לזוז הצידה כדי שהביקור יצליח. באותם רגעים אני לוקחת נשימה ומתחילה לעבוד בטורבו. אני צריכה לראות שהתקשורת הסתדרה מול הנשיא בזוית לצילום, לראות שכל הכתבים ירדו, ללחוש לנשיא פרטים על שאלות אחרונות שכתבים ספציפיים מתכוונים לשאול, למשל התייחסות במקרה הזה, למרוץ לנשיאות. אני חייבת לעבוד בריכוז רב ובמלוא ההתכוונות מבחינה מקצועית ולא לאפשר לשום גרגיר אישי לחדור. יש מקומות שאנחנו נוחתים לתוך "שידור חי" והאינטנסיביות הזו היא גבוהה. בנסיעות כאלה, לא תמיד יש זמן להתקשר לילדים כי נדרשת מחשבה והתייחסות לכל פרט. נסיעות כאלה מחייבות בן זוג תומך והכנות לפני כדי להיות פנויה לגמרי למילוי כל המשימות.
 
10:30
 
עובדת על הנאום
 
צוות הנשיא ברשות שירי קופרברג, עובד יחד עם הנשיא (שכותב בעצמו את דבריו) על הנאום שיישא בערב בוותיקן. אני בוחנת כל שורה בעיניים תקשורתיות, לראות שהמסר מועבר נכון, במינימום אי הבנות ומשברים לכן כל מילה חשובה, כל פסיק צריך להיות במקום. נאום כזה עלול לגרום למשבר, אם יש בו פיצול במסרים או מסר מעומעם. בנקודת זמן מאד רגישה, בדיוק אחרי האיחוד של הפתח עם החמאס – הכל נפיץ. כשאני עוברת על הנאום, אני מבינה את גודל האחריות, לא האישית כדוברת של פרס, אלא ההשלכות שיש לנאום כזה על מדינה ישראל. מדובר בשבוע מדיני קשה למדינה ישראל, ארה"ב תמכה באיחוד עם החמאס וכמו אפקט דומינו גם צרפת, גרמניה וסין. איך בתוך כל זה מציגים את ישראל כמדינה שמושיטה יד לשלום. צריכים לחשוב גם איך דבריו יתפסו בעיני הפלשתינאים והוותיקן וגם על מה המסר שעובר לילדים במחנות הפליטים ולא רק איך זה יופיע בכותרות העיתונים. זו הזדמנות אדירה להעביר מסר להמונים וצריך לנצל אותה כדי להעביר מסר מדויק.
 
18:00
 
החברים החדשים
 
הכנות אחרונות בגינת האפיפיור בוותיקן. אני משוחחת עם בכירי הכמרים והקרדינלים אשר אינם מסתירים את ההתרגשות הרבה לקראת האירוע. בצד הדשא במת תקשורת ענקית ומאות צוותי תקשורת מכל העולם מחכים בציפייה לכניסתם של האפיפיור, פרס ואבו מאזן. 
ניכרת התרגשות ודריכות אדירה, רק מספר דקות לפני אני מקבלת מידע שרשת CNN העולמית, החליטה לצלם בשידור חי את האירוע כולו, שנמשך כשעה וארבעים. אמנם הייתה הכנה מוקדמת לאירוע תקשורתי, שלחנו הודעות לעיתונות, פעלנו כדי שאמצעי התקשורת יגיעו לשדר, דאגנו לאמצעים טכניים מתאימים ולתוכן שיעניין את הציבור הרחב. אבל עד הרגע האחרון, לא ניתן לדעת, מה יחליט העורך של רשת עולמית בנקודת הקצה, האם יבצע פריצה קצרה, דיווח אינטנסיבי או שידור חי מלא. זה הרגע שמבינים שהצלחנו בעבודה שלנו להעביר את המסר לעורך בנקודת הקצה, שישדר את האירוע כולו, בשידור ישיר למיליארדים בכל רחבי העולם – מדובר בפוטנציאל הסברה אדיר.
 
18:20
 
עם המשלחת הישראלית
 
המשלחות מסתדרות במקומן, מתעדת את המשלחת הישראלית המורכבת מרבנים, מנהיגי דת בכירים – דרוזים, מוסלמים ונוצרים. 
אני עומדת כתף אל כתף עם אנשי דת שאינם מורגלים באירועים מהסוג הזה, הם נרגשים מאד, הם מקרינים עבורי עד כמה האירוע הזה הוא משמעותי ובעל ערך עבורם. הם מבטאים את הזכות שיש להם להיות חלק מהאירוע הזה ודרכם אני חווה פידבק אנושי אמיתי על גודל המעמד. אני לוחצת גם את ידי אנשי הדת במשלחת הישראלית ובמשלחת הפלשתינאית. לאנשי הדת יש השפעה רבה על הלכי הרוח של ההמונים ותפקידם משמעותי ביותר במניעת אלימות ושפיכות דמים. אימאם יכול להטיף לשלום ולסבלנות והוא גם עלול להטיף לרצח יהודים. הבחירה בדרך היא בידינו – בני האדם.
 
21:00
 
עם האפיפיור
 
עם אבו מאזן
 
אירוע התפילה לשלום הסתיים, הנשיא פרס מציג אותי בפני האפיפיור פרנציסקוס – 
האפיפיור לוחץ את ידי ו"תתפללי עבורי" אמר לי, בגינת הוותיקן כמובן השבתי רועדת מגודל המעמד וביקשתי תתפלל גם בשבילנו בשביל השלום, אני ממשיכה ולוחצת בחום יד גם לאבו מאזן. בטקס מרגש נשאו האפיפיור, פרס ואבו מאזן תפילה לשלום ולרגע קטן נדמה היה שיכולנו לחיות כאן בישראל לגמרי אחרת.
 
יום שני – 9 ביוני
9:00 
 
 
 
 
בחברת הנשיא בתדרוך ובהכנה לקראת ראיונות לתקשורת הזרה. מנצלת את דקות השקט הנדירות גם לסקירה תקשורתית מקיפה וחושפת בפני הנשיא את שערי העיתונים וכותרות הענק מהאירוע בוותיקן. היקף הסיקור התקשורתי הבינלאומי לאירוע בוותיקן, נותן לי תחושת סיפוק מקצועי. ההצלחה המקצועית נמדדת על פי היקף זה גם מבחינה כמותית וגם מבחינת המגוון והתוכן. העבודה עם פרס היא עבודת צוות, הוא קשוב, מקצועי ומעניק תחושה של בטחון ויציבות בכל פרויקט עליו אנחנו עובדים. 
 
10:00
 
 
מתחילים את סבב הראיונות עם כתב ה"וול סטריט ג'ורנל" אשר הקדיש את שער העיתון לסיקור האירוע. 
אני חשה כישראלית ולא רק כדוברת עד כמה הנשיא מהווה נכס הסברתי אדיר למדינת ישראל. מדהים לשבת לצדו בראיונות ולראות עד כמה עמוקים ורציניים הניתוחים שהוא מעניק לכל כתב וכתב. הוא מאמין בכל ליבו, בגדולתה וביכולותיה של מדינת ישראל והוא מצליח להדביק בהתלהבות זו גם את העיתונאים הזרים.
 
12:00
 
עם נשיא איטליה, נפוליטנו
 
בארמון הנשיאות ברומא – הנשיא פרס מעניק לנשיא איטליה ג'ורג'יו נפוליטנו את עיטור הנשיא, על מחויבותו במשך שנים רבות, להגנה על שלומה וביטחונה של ישראל. הוא הודה לו בשם מדינת ישראל, על תרומתו הגדולה ועל חיזוק היחסים בין ישראל ואיטליה.
אני עומדת בארמון הנשיאות מתבוננת מקרוב בשני הנשיאים, התקשורת האיטלקית מנסה לפלס בכוח את דרכה פנימה, כדי לצלם ולתעד את הרגע. כל פעם מחדש אני נוכחת עד כמה גדולה וחשובה השפעתו של הנשיא. היכולת שלו לבנות יחסי אמון וידידות עם עמיתו הנשיא נפוליטנו ועד כמה אלה פותחים דלתות וקשרים למדינת ישראל.
 
17:00
 
 
 בפגישת עבודה מדינית עם שרת החוץ של איטליה פדריקה מוגריני
 
18:00
 
 
פגישת עבודה מדינית עם יו"ר הסנאט האיטלקי Pietro Grasso
יו"ר הפרלמנט האיטלקי ושרת החוץ הצעירה של איטליה, אינם מצליחים להסתיר את התרגשותם מהפגישה עם פרס. הם מדגישים בגלוי, כי זהו בגדר הגשמת חלום עבורם וממטירים עליו שאלות ועצות לדרך. הנשיא פרס לא עוצר לרגע וממשיך לפאר ולהאדיר את הכלכלה הטכנולוגיה והיצירתיות הישראלית. הוא קורא לראשי המדינה להרחיב את ההשקעות והיחסים האסטרטגיים בין המדינות.
אני מחליפה חיוכים עם עמיתי היועץ המדיני לנשיא נדב תמיר, מעמד זה של פגישות מדיניות וההתלהבות מפרס וממדינת ישראל מרגש אותנו בכל פעם מחדש.
 
21:30
 
 
 
עולה למטוס חזרה לישראל, משאירה מאחוריי את המולת שיירת האבטחה הכבדה של הנשיא, את המתח והאדרנלין והחוויות המדהימות ובתחושת סיפוק אדירה מרשה לעצמי להתרווח במושב ולעצום עיניים כמעט כל הדרך חזרה. 
בתום הטיסה, אני נפרדת ממשלחת הכתבים הגדולה שהתלוותה לנשיא, מודה לעיתונאים על עבודתם הקשה ודוהרת במונית חזרה הביתה. בדרך  מופיעים אותם הפרפרים בבטן, פרפרים של התרגשות לפגוש את הילדים והבעל שנשארו בארץ. יודעת היטב שאוכל לישון רק שעתיים הלילה, כי צריך לקום לפזר אותם לגנים ולבתי הספר. ובנוסף להיות זמינה לעשרות הכתבים וערוצי התקשורת, הצפויים להתקשר במהלך כל יום הבחירות לנשיאות המדינה.
 
9:00
 
 
עומדת במטבח, מנסה להכין ארוחת צהריים לילדים ולהתעדכן און-ליין בבחירה לנשיאות שעומדת להתחיל.  
לאחר היעדרות של 48 שעות מהבית, אני זוכה לפריבילגיה נדירה – לעמוד במטבח ולהכין ארוחת צהריים לילדים שישובו עוד מעט מבית הספר.
ברקע הטלוויזיה דלוקה ואני מתעדכנת און ליין בבחירות לנשיאות, המתקיימות בכנסת. אני מנסה לחזור לחיים רגילים, חיים של שפיות בקצב נורמאלי .
תגובות (0)
הוסף תגובה