מחקר: האם משכורת המנכ"ל פוגעת בביצועי החברה?

"ככל שמנכ"ל החברה ירוויח יותר כסף – כך ביצועי החברה בתקופת כהונתו יהיו פחות טובים". זו השורה התחתונה והמפתיעה של מחקר חדש אשר נערך לאחרונה בארה"ב, במהלכו בחנו החוקרים את ביצועיהן של אלפי חברות לאורך תקופות ממושכות – ביחס לרמות השכר של העומד בראשן. "הקשר השלילי בין רמת השכר של המנכ"ל לבין ביצועי החברה נשמר לכל אורך הניסוי", מספר מייקל קופר מאוניברסיטת יוטה: בין אם המנכ"ל הרוויח עשרות מיליוני דולרים בשנה ובין עם הרוויח סכומים צנועים בהרבה; בין אם מדובר בחברת ענק וותיקה או בחברה צעירה; בין אם מדובר בתחום ההיי-טק או הרכב, הכלל נשמר.
 
לפי התפיסה הרווחת בעולם העסקים כיום, אחת הדרכים היעילות ביותר לדרבן את בכירי ההנהלה לשפר את ביצועי החברה (בנוסף לתשלום משכורות נדיבות במיוחד) היא חלוקת מניות, אופציות או בונוסים תלויי ביצוע – כך שלמנכ"ל יהיה אינטרס כלכלי אישי מובהק בקידום החברה ושיפור הנתונים. מתן מניות במקביל לתשלום משכורות גבוהות, מקובל לחשוב, מגבירה את זיקתו של המנכ"ל השכיר ומסייעת להגברת תחושת ההזדהות והקרבה בינו לבין החברה בראשה הוא עומד. 
 
כעת, המחקר הנוכחי מטיל ספק רב בנכונותן של תפיסות אלה. צוות החוקרים בחנו את ביצועיהן של 1,500 חברות שונות הפועלות בארה"ב במשך תקופת זמן ארוכה במיוחד – בין השנים 1994 ל-2013. החוקרים השוו גם בין ביצועי החברות לאלו של חברות מתחרות הפועלות בתחום, בכדי לוודא כי אכן מדובר בביצועים ייחודיים לחברה ולא לענף שלם בפרק זמן מסוים, לדוגמא.
 
האם שכר הבכירים יצא מפרופורציות? צילום: Shutterstock
 
המחקר מצא באופן מובהק ומעבר לכל ספק, כאמור, כי קיים קשר הפוך לחלוטין בין ביצועי החברה לבין שכר המנכ"ל. מפתיע אף יותר לגלות כי התופעה הפכה למובהקת יותר ככל שטיפסו החוקרים במעלה הפירמידה, אל עבר המנכ"לים בעלי השכר הגבוה ביותר במשק האמריקאי: מנכ"לים אשר נחשבים ל"כוכבים" ואשר חברות ענק מתחרות על שירותיהם ומוכנות לשלם להם משכורות של עשרות מיליוני דולרים בשנה, פשוט לא הצדיקו את תשלומי העתק אשר שולמו להם. ההפך הוא הנכון. אם נבחן את החברות האלו יחדיו, כקבוצה, נגלה כי אלו המשתייכות ל-10% העליונים ברשימת גובה משכורתו של המנכ"ל, החזירו לבעלי המניות תפוקה הנמוכה ב-10% ביחס לממוצע במשק. כשהחוקרים בחנו את 5% העליונים ברשימת השכר – הערך לבעלי המניות ירד ל-15% מתחת לממוצע. 
 
כיצד זה ייתכן? החוקרים טוענים כי הסיבה העיקרית לממצאים נעוצה ב"בטחון עצמי מופרז" שמפגין המנכ"ל המתוגמל יתר על המידה. לטענתם, ככל שמנהל מרוויח יותר כסף, כך הוא מפסיק להפעיל חשיבה ביקורתית ביחס לפעולותיו ונוטה להתחשב פחות בדעותיהם של אחרים. "הם מתעלמים ממידע אשר לא מסתדר עם תפיסותיהם ופשוט מניחים שהם צודקים", מסביר קופר. "לרוב, זה מוביל להשקעות עצומות במקומות הלא נכונים – משקיעים ומשקיעים בפרויקטים שלא מניבים את התועלת המצופה, אבל המנכ"ל פשוט מסרב להודות בטעות וממשיך להשקיע בפרויקט". 
 
ואכן, החוקרים בחנו את המהלכים אשר הובילו אותם מנהלים. מבין 150 המנהלים אשר זכו למשכורות הגדולות ביותר בשנה האחרונה למחקר, 13% הובילו מהלכי מיזוג או רכישה משמעותיים. מבחינת מהלכים אלה לאורך זמן, מסתבר כי הם הניבו תפוקה ממוצעת שלילית לערך המניות של החברות. 
 
ממצא נוסף מגלה כי גם פרק הזמן בו נשאר המנכ"ל בתפקידו משפיע על ביצועי החברה – ולא לטובה: המנכ"לים אשר הובילו את רשימת השכר הציגו תוצרים פחות ופחות טובים ככל שחלף הזמן. קופר מציע הסבר מעניין לתופעה: "כשהמנכ"ל נשאר בתפקידו זמן רב, קשרים אישיים נוצרים בינו לבין חברי מועצת המנהלים. לכן, חברי המועצה נמנעים מלבקר את פעולותיו ונוטים להאמין במהלכים אשר הוא מוביל – אשר מוכחים לאורך זמן כבלתי מועילים בעליל".
 
למנכ"לים בראש רשימת השכר – הביצועים הגרועים ביותר. צילום: Shutterstock
 
אז כיצד יכולים בעלי המניות להתמודד עם התופעה? קופר מציע פתרון אפשרי בצורת שינוי התפיסה ביחס לתגמול המנהלים: במקום לתגמל על ביצועים מוצלחים, לאיים בסנקציות במקרה של כישלון. כך, אם מנהל יוביל את החברה להפסדים משמעותיים, יוכל חבר המנהלים לשלול ממנו את האופציות או המניות אשר ניתנו לו. "יש גם אפשרות נוספת", אומר קופר, "אשר נשמעה לאחרונה בארה"ב פעמים רבות. יכול להיות שהמנהלים פשוט מקבלים שכר גבוה מדי, נקודה. הפער בין שכר המנהלים הבכירים לשכר החציוני בחברות הגדולות פשוט חצה את הגבול". 
 
בשנים האחרונות נשמעים קולות רבים, במיוחד בארה"ב, אשר קוראים לעיגון היחס בין שכר המנכ"ל לשכר החציוני בחברה בחקיקה. אך למרות קולות אלו ותנועות שונות אשר הרימו את ראשן ("כיבוש וול סטריט", לדוגמא), הרשויות בארה"ב עדיין נמנעות מלטפל בסוגיה – והחברות עצמן ממש לא נלהבות ליישם את הרעיונות בפועל. על פי רשת בלומברג, היחס הממוצע בין שכר המנהלים לשכר החציוני בחברות עמד בשנה האחרונה על 204% – עלייה של 20% מאז שנת 2009. 
 
בהיעדר חקיקה או מחאה חברתית, קשה להאמין כי החברות עצמן ישמחו לשנות את תפיסת עולמן ולהגביל את שכר המנהלים הבכירים. אך אולי המחקר הנוכחי ישכנע שלא מדובר במהלך חברתי – אלא גם במהלך משתלם כלכלית. 
תגובות (0)
הוסף תגובה