העולם על פי ניקי מינאז': גן עדן לנשים?

אני זוכרת במדויק את הפעם הראשונה ששמעתי את ניקי מינאז'. זה היה ביום שבו שמעתי לראשונה את הדיסק המופתי של קנייה ווסט My Beautiful Dark Twisted Fantasy, שיצא רגע לפני שווסט נפל למחוזות הקרדשיאן. אי אפשר להגיד שמנאז' גנבה את ההצגה, אבל היא נתנה פייט רציני. גם בחורה לחלוטין לא מבינת ראפ כמוני הצליחה להבחין שמדובר במשהו נדיר, ובצעד מאוד לא אופייני חיפשתי את השם שלה ומיד עשיתי עליו 'גוגל'. ונראה לי שאת הרגע הזה אפשר להגדיר כרגע שבו התאהבתי בניקי מינאז' משמיעה ראשונה.

 

עוד באון לייף: 

 

והנה, כפי שקורה במרבית האהבות הגדולות והמהירות, גם זו התפוגגה במפח נפש. מינאז' אמנם הפליאה בראיונות בהם שטחה אג'נדה פמיניסטית בועטת (באחד מקטעי היוטיוב הידועים שלה היא מתמרמרת על כך שגברים אסרטיביים נקראים חזקים בעוד שנשים שיודעות מה הן רוצות נחשבות ל'בוסיות'), אבל בסופו של דבר גם היא נכנעה לסינגלי קיץ דביקים ומדביקים דוגמת Super Bassו-Starships. את אלו היא ליוותה בתמונות אינסטגרם בהם משוויץ גופה העירום כמעט לחלוטין ובכך הפכה עצמה לעוד כוכבת פופ שמוכרת מיניות מתוך המחשבה שזה הדבר היחידי שבאמת מוכשר אצלה.

 

אבל בחודש האחרון יש באזז אחר מסביבה. במסע ציבור אכזרי והיסטרי, שהתפרס על פני טיזרים והבטחות, השיקה מינאז' את הקליפ החדש שלה לסינגל 'אנקונדה'. על פי ההבטחה, מדובר בקליפ ש(אפילו) מתעלה על קודמיו מבחינת הפרובוקטיביות שלו, ובין השאר אפשר לראות את מינאז' מתגפפת עם חברותיה החצי עירומות, מנענעת את ישבנה בדרכים שלא נראות אפשריות עבור הגוף האנושי ומתעמלת (שוב, עם היפות שלה) לבושה בחוטיני ורוד, בדיוק כמו שאנחנו נוהגות להתעמל. לסיום היא עורכת עבור הראפר דרייק מופע לאפ דאנס מרשים באמת, אבל אז – כשהוא מנסה לגעת בה, היא סוטרת לו והולכת. השיר עצמו, למקרה שתהיתם, מבוסס על סימפול של Baby Got Back והוא בעיקר מהלל (ובצדק, יש לומר) את ישבנה המפואר של הזמרת ואת העובדה שגוף מקומר עדיף בהרבה על כזה שאין בו מה לתפוס. רק שזה נאמר, כמובן, עם הרבה נגזרות של הפועל פ.א.ק.

 

עוד לפני שמינאז' הספיקה לקרוא את מספר האפסים שנוספו לה לחשבון הבנק בימים האחרונים, החלו להישמע קולות מהצד הפמיניסטי של השיח. אלו דווקא לא חשבו שיש פה עוד החפצת נשים רגילה, אלא בדיוק להיפך. "תראו איזה יופי של התמרדות במודל היופי הרזה והשולט", "איזה יופי שלמעט דרייק אין בקליפ אפילו גבר אחד", ו"איזה כיף שכל הדימויים הגבריים בקליפ נחתכים בבוז" הם רק חלק מהתשבוחות שקיבל הקליפ, מה שגורם לי לרצות לצעוק "תגידו, אתם לא רואים שהמלכה עירומה, ועוד מילולית?".

 

ניקי מינאז', זוזו הצידה, בנות רזות. צילום: Shutterstock

 

נכון, בקליפ לא מופיעים גברים חוץ מדרייק, מתוך מטרה להציג עולם נשי שלא זקוק לגברים. אבל האם זה אומר שבעולם הנשלט על ידי נשים אנחנו נחכך את ישבנינו ואת לשוננו זו בזו לאורך כל היום ונעשה טוורקינג בשביל הכיף? האם את הטרנינג הנוח והמיוזע שאיתו אנחנו מתעמלות נחליף בחוטיני ורוד זרחני שנראה כואב יותר מהרמת משקולות? האם זה העולם הנשי החזק שבו היינו רוצות לחיות?

 

ונכון, יש איזו שניה בקליפ שבה מינאז' זורקת במיאוס בננה, סמל פאלי לכל הדעות, לטובת אכילה תאוותנית של תות. אבל מיד אחר כך היא משפריצה על חזה קצפת ומלקקת אותה בהנאה. למרבה הפלא, את מאית השנייה של זריקת הבננה אפשר לפספס בקלות, לעומת זאת, קטע הקצפת נמשך לכמה שניות טובות וסביר להניח שהוא זה שהכי נחקק בכל סצנת 'המטבח' (שבה, אגב, היא לובשת סינר, גרביוני רשת ותו לא).  

 

ונכון, היא נותנת לדרייק איזו סטירה קטנטונת בסוף הלאפ דאנס, על מנת להוכיח שהגוף שלה הוא בבעלותה, אבל אחרי כמעט חמש דקות של קליפ שבו היא הגשימה כל פנטזיה גברית רק כדי לקדם את הכישרון הגדול שלה ולגרוף עוד מיליונים, היא בעצמה קצת מפריכה את הטענה הזו.  

 

כמובן שיש גם כאלו הטוענות שהיא משתמשת בכל הדימויים המיניים האלו על מנת לקדם לא רק את הקריירה שלה, אלא גם רעיונות פמיניסטיים חשובים – אז מה? אין דרך אחרת להעביר את כל אלו חוץ מלהראות תחת רועד בקלוז אפ? האם מיליוני אימהות ברחבי העולם יוכלו להראות לבנות שלהן את הקליפ ולהגיד "עזבי אותך ממכנסוני הג'ינס ומפתיחות הרגליים, תתמקדי במסר שעומד מאחוריהם. תראי באיזה בוז היא זורקת את הסמל הפאלי". נראה אותן מצליחות להעביר את ההבדל הדק שבין "תראי כמה אוהבים אותך כמו שאת" לבין "תראי כמה אוהבים אותך כשאת מנענעת את הישבן". אז עם כל הכבוד למטרות הנעלות והחדשניות של ניקי מינאז', את המלחמות שלי אני מעדיפה לעשות בדרך אחרת. נניח בטרנינג ועם היד על המקלדת.    

תגובות (0)
הוסף תגובה