מעובדת ניקיון למעצבת פנים בגיל 47

בגיל 37 עזבה דבורה גלזר, אם חד-הורית, את מולדתה ארגנטינה ואת שני בניה הבוגרים, ועלתה לארץ עם בתה ויולטה, שסובלת ממחלה כרונית. כדי שתוכל להקדיש את רוב זמנה לטיפול בבתה, היא התפרנסה מניקיון בתים. כיום היא עובדת כמעצבת פנים, לאחר שסיימה בהצטיינות את הלימודים בשנקר.

 

אחרי שנים של טיפול בבתה החליטה דבורה לחזור לאהבה ישנה שנשארה מאחור – עיצוב פנים ופנג שואי. החיים מתחילים מחדש עכשיו, היא אומרת. צפו בפגישה של דבורה עם אפרת אצ'רקן, מאפרת לייף מבית סופר-פארם.

 

 

 

דבורה מתארת את השנים הראשונות בארץ כקשות – היא הייתה צריכה להתחיל הכל מאפס בזמן שויולטה סבלה מכאבים איומים. "לפעמים היא הייתה מתעוררת ולא מרגישה חלק מהגוף שלה". היא נאלצה לטפל בה מסביב לשעון ולכן לא הצליחה להחזיק מעמד בעבודה קבועה: "הייתי חייבת לעזוב הכל באמצע היום וללכת לויולטה".

 

דבורה ובתה קשורות מאוד, היא מספרת: "יש בינינו קשר יוצא דופן: יש לנו רק אחת את השנייה ואנחנו שורדות פה לבד". כשויולטה בגרה דבורה הרגישה שהגיע הזמן שהיא תשקיע קצת בעצמה, ונרשמה ללימודי עיצוב פנים בשנקר. היא סיימה את לימודיה בהצטיינות. "נתתי לילדה שלי דוגמה שאפשר להצליח גם אם זה נגד כל הסיכויים", היא אומרת בגאווה.

 

דבורה אמנם סיימה את הלימודים לפני שנה וחצי, אבל מספרת שקשה לה להשיג עבודות: "בגיל 49 וכמעט בלי ניסיון אנשים לא נותנים לי הזדמנות", ולכן היא ממשיכה לעבוד בניקיון ובמקביל מלמדת ספרדית. "אני לא מחפשת להיות עשירה. אנשים צריכים להישאר טובים וצנועים תמיד, אפילו אם מגיעים להצלחה. זה חסר פה בארץ".

 

לדבריה, העבודה בניקיון בתים עוזרת לה להכיר את הבנייה הישראלית ואת האופן שבו הישראלים מתנהלים במרחב הפרטי שלהם: "בארץ לא בונים כמו שצריך. הישראלים אוהבים לשים בבית המון פריטים, ולא מבינים שלא צריך כל כך הרבה דברים בבית". החלום שלה הוא לתכנן בית שיהיה קל לנקות אותו – "אנשים לא רק מתעצלים לנקות. בגלל שהבתים בישראל לא בנויים טוב, באמת קשה להם לנקות את הבית. אז הם קוראים לי".

 

למרות כל התלאות שעברה, דבורה שומרת על אופטימיות, וחשוב לה להוכיח שגם במצבים קשים אפשר להתחיל מחדש: "אם אני, בגיל 47 ובלי שפה, הלכתי ללמוד מקצוע אחר ואפילו סיימתי בהצטיינות, אז הכל אפשרי"

תגובות (0)
הוסף תגובה