3 שיעורים חשובים שלא מלמדים בבית ספר

למעלה מ-2 מיליון תלמידים פתחו בשבוע שעבר את שנת הלימודים, במהלכה ילמדו מתמטיקה (או חשבון, תלוי באיזו כיתה הם), תנ"ך, ספרות, אנגלית ועוד מקצועות רבים ומגוונים. אין ספק כי כל המקצועות האלו, ועוד רבים אחרים, ילמדו את התלמידים לא מעט – אבל חשוב לזכור שגם השיעורים, המורים ובתי הספר פועלים במתכונת מסוימת, אשר שמה את יהבה על שיעורים מסוימים בלבד – בעוד שיעורים אחרים נזנחים הצידה.
 
אין הכוונה בהכרח למקצועות מוגדרים. לפעמים, השיעורים והלקחים הקטנים הם החשובים ביותר בחיים. ובין שלל הטענות והביקורות בדבר אופייה של מערכת החינוך המערבית כיום, חוזרת ובולטת הטענה כי היא פשוט אינה מכינה את התלמידים לשוק העבודה התחרותי, המאתגר והלחוץ אשר התפתח בשנים האחרונות.
 
למעשה, אופייה של מערכת החינוך המערבית הוא כזה אשר מעביר לא מעט מסרים בעייתיים. מבלי להיכנס לוויכוח האם יש לשנות את אופי המערכת כולה ואופיים של השיעורים, אין ספק כי המערכת, בצורתה הנוכחית, פוגעת בלפחות 3 שיעורים מהותיים להם הילדים זקוקים. בהחלט ייתכן כי מדובר במצב המשתלם ביותר, וכי שיעורים אלה הם הקורבן אשר נאלצת המערכת להקריב בכדי להצליח וללמד כל כך הרבה תלמידים שיעורים אחרים וחשובים לא פחות מדי יום – ועדיין, חשוב לזכור כי דורות שלמים של תלמידים אשר מסיימים את בתי הספר מדי שנה ומגיעים לשוק העבודה, מגיעים בחוסר מסוים.
 
מערכת החינוך אינה מכינה את הילדים לשוק העבודה. צילום: Shutterstock
 
באופן לא מאוד מפתיע, משיחות שערכנו עם מומחים, אנשי אקדמיה ומנהלים בכירים בשוק העבודה הסתבר כי מדובר בכמה מהשיעורים החשובים ביותר, לראייתם. עבור כל ההורים, המחנכים, והמכרים של התלמידים השונים, אלו 3 השיעורים שלא ילמדו את הילדים שלכם בבתי הספר. העברת הלקחים האלה תישאר תלויה, לפחות בינתיים, לגמרי בכם.
 
1. זו לא חכמה לשבת כל היום בכיסא. עם תחילת עידן התעסוקה המודרני, מנהלי החברות הגדולות חיפשו עובדים מסורים וחרוצים, אשר יוכלו לשבת לשולחנם מבוקר עד ערב ו"לתקתק" משימות רבות ככל הניתן. בתי הספר ישירו קו עם הדרישה הזו, והרגילו את התלמידים כבר מגיל צעיר לשבת שעות ארוכות סביב השולחן, לקלוט חומרים באופן פאסיבי – ולשמור על השקט. אך העידן הזה חלף: כפי שמעידים מומחים לשוק העבודה האמריקאי, מנהלי החברות כיום דורשים מהעובדים להסתובב בין מחלקות החברה, להתערות חברתית, ולהפעיל חשיבה בלתי פוסקת. אולי זה נשמע מעט אידילי ולא מציאותי, אך גם המנהלים עמם שוחחנו טענו בתוקף: אף מנהל לא ירצה עובד שיגיע ב-8 בבוקר, ולא יקום מהשולחן עד 5. 
 
2. ללמוד כשהמורה בחדר זה החלק הקל. השינויים הטכנולוגיים האדירים של השנים האחרונות סיפקו לכל אחד מאיתנו גישה (כמעט) בלתי מוגבלת למאגרי ידע עצומים בגודלם. בעבר, נדרשו בני האדם ל"סמכויות ידע": אלה יכלו להיות אנשי הדת והכוהנים, הרופאים, וכמובן המורים ואנשי האקדמיה. אך עידן הרשת שבר במובן מסוים את המונופול של כל אלו על הידע, וכיום כל אדם בעל גישה לאינטרנט יכול ללמוד תכנים שלמים בעצמו. 
 
לכן, למידה ממקור ידע בודד (ועוד אנושי) בדמות המורה כבר אינה הכנה מתאימה לאופי החיים בעידן המודרני. עובדים אשר שואפים להתפתח במקום עבודתם לא יוכלו להרשות לעצמם ללמוד ממקורות ידע בודדים בלבד, טובים ככל שיהיו: הם יהיו חייבים לסגל את היכולת ללמד את עצמם תכנים שונים, ולעשות זאת במגבלות זמן ומסגרות שונות. ישיבה מתמשכת בכיתה והקשבה להרצאתו של המורה אינה ממש מקדמת אותם לכיוון הזה.
 
מרבית התלמידים חוששים לנסות לענות על שאלות בכיתה. צילום: Shutterstock
 
3. לטעות זה בסדר. לטעות מול כיתה מלאה בתלמידים – זה הישג. מערכת החינוך במרבית בתי הספר היום עדיין פועלת סביב מוטיב מרכזי אחד: הציונים. נכון, "בתי חרושת לציונים" כבר אינם נפוצים כמו פעם, ובבתי ספר רבים מקפידים לפתח דרכי הערכה נוספות בנוסף לציונים. ועדיין, בבסיס השיטה החינוכית של היום עומדת ההנחה שניתן לשפוט את התלמידים באופן מספרי. התוצאה הישירה של ההנחה הזו – היא בחינה מתמדת של התלמידים בכל רגע נתון: הם נשאלים שאלות בכיתה, מגישים מטלות, נמדדים בשיעורי ספורט, ומקבלים תעודה בסוף כל מחצית. וכמובן שהישג שלילי אינו מתקבל בעין יפה כלל. 
 
נכון, לא צריך לעודד תלמידים לטעות או להשיג ציונים נמוכים. גם התעלמות מוחלטת מציונים עדיין לא הוכחה כיעילה במיוחד. אבל בהחלט יש מקום לעודד תלמידים להציע רעיונות ולנסות לפתור בעיות – גם אם הם אינם יודעים את התשובה לכך וסיכויי ההצלחה שלהם במשימה אפסיים. מרבית התלמידים עדיין חוששים (ובצדק) לענות על שאלה אשר הם אינם יודעים את התשובה אליה, קל וחומר כשהם נשאלים מול כיתה מלאה בחבריהם. אבל תסרקו את שוק העבודה כיום: כל המנהלים והעובדים המובילים הם כאלו אשר לא חששו להציע תשובה – ושגו. התכונה החשובה הזו הפכה לחשובה עוד יותר כיום, כנראה עקב כך שהפכה גם לנדירה ביותר. למערכת החינוך יש בכך חלק מרכזי. 
 
 
לכתבות נוספות בפורבס ישראל:
תגובות (0)
הוסף תגובה