האם הקפה של הבוקר מיותר?

כנצר לשושלת ארוכה של מכורים לקפה של הבוקר, שחיים לפי התניה שלא מאפשרת להם לתקשר עם הסביבה לפני כוס הקפה הראשונה מיד עם יקיצה –  תמיד תהיתי איך קרה שהתופעה דילגה עלי.

זה לא שאני מקפצת מהמיטה בבוקר כמו כדור פינג פונג. דווקא יותר נגררת לחדר האמבטיה בעוד שאריות החלום האחרון מתאיידות ממני באיטיות. אך עדיין, קפה מעולם לא הפך אצלי ל"קרש קפיצה" למצב ערות. גם בבקרים בהם אני משכימה קום לריצת הבוקר האהובה עלי – קפה אינו בתפריט. לא כאידיאולוגיה (בהמשך היום אני דווקא נהנית מאספרסו טוב), פשוט לא ברוטינה שלי. מעולם לא היה. מוזרה שכזאת.

 

על פי ממצאי המחקר, אין בהכרח בעיה עם זה שאנחנו שותים קפה, אבל כנראה שיש בעיה עם זה שאנחנו שותים אותו בבוקר.  

היה נחמד לפגוש מאמר מעניין בנושא השפעת הקפה, שגרם לי להרגיש קצת פחות מוזרה וחיזק את הטענה שלי כי למעשה מדובר בהרגל שאנחנו רוכשים – בהתחלה כהשפעה סביבתית ורק אז הופכים תלויים בו, כמו כל התמכרות אחרת.

נכון שלא כל התמכרות הינה בהכרח שלילית אבל זו עדיין התמכרות ועכשיו נשאלת השאלה כיצד היא משפיעה עלינו והאם ניתן לנתב אותה לטובתנו באופן כלשהוא ?

מתברר שהכול מתחיל ונגמר בכימיה: כאשר אנחנו מתעוררים הגוף מפריש הורמון בשם קורטיזול שאחת מפעולותיו הוא לעודד מצב של ערנות. במידה ואנחנו צורכים קפאין בשעות בהן רמת הקורטיזול בגוף גבוהה, נוצרת בעיה כפולה: אנחנו מפתחים עמידות לקפאין ולמעשה נזדקק לכמות גדולה יותר ויותר לאורך היום בכדי להגיע לאותה השפעה.

 

צילום: shutterstock

 

תזמון זה הכל

כשעה עד שעה וחצי מרגע שהתעוררנו מתחילה ירידה ברמות הקורטיזול וזהו זמן מתאים יותר לקפה הראשון של הבוקר. בחלון הזדמנויות זה ההשפעה שלו תהיה יעילה יותר ונכונה יותר מבחינה כימית לגוף. ירידות נוספות ברמת הקורטיזול בגוף מתרחשות בסביבות 13:00-12:00 וגם בסביבות 18:00-17:00, כך שמומלץ לצרוך את הקפה שלנו אחריהן ולא במהלכן.

מאחר שרובנו כבר מאוד לא מחוברים לשעון הביולוגי הפנימי שלנו (ממש כמו שאיבדנו את הרגישות לרעב ושובע אמיתיים), כך גם איבדנו את הרגישות לעליות וירידות טבעיות ברמות הערנות – לכן אנחנו הופכים יותר ויותר תלויים באמצעים חיצוניים.

 

נתון מעניין נוסף שעולה מאותם מחקרים הוא, כי רק כעבור 10 דקות מתום שתייה כוס הקפה מתחילה השפעתו להיות ניכרת במידה מסוימת  אך ריכוזו בדם מגיע רק למחצית הריכוז המרבי. הריכוז המירבי, מגיע רק כעבור כ-45 דקות (תלוי בקצב פירוק הקפה אצל כל אחד מאתנו). כלומר, אם אתם מרגישים השפעה מידית , ברגע שלגמתם את הקפה –  כנראה שאכן מדובר בהתניה התנהגותית יותר מאשר בהשפעה כימית אמיתית.
 

מה לגבי הבריאות?

מפתיע כי למרות המספר העצום של צרכני הקפה בעולם כולו, עדיין חסרים מחקרים מקיפים בנושא. מצד אחד טוענים החוקרים כי צריכה מוגברת של קפה לאורך שנים, עלולה לשנות את מבנה המוח ולגרום לקוטביות במצבי רוח. מצד אחר, מעידים על קשר חיובי בין צריכת קפה להפחתת הסיכון לסוכרת סוג 2, לסוגים מסוימים של סרטן ואפילו דמנציה, לא עלינו!  נראה שגם כאן, כמו בכל תחומי החיים, הכל שאלה של מידתיות.

 

לעמוד הפייסבוק של ענת 

תגובות (0)
הוסף תגובה