לנה דל ריי הופכת אונס לפוטוגני

לאורך כל סוף השבוע, נרעשה הרשת מכך שלנה דה ריי נאנסה. כלומר, היא לא באמת נאנסה. זה היה אונס בשם האומנות. או משהו כזה.

 

סרטון קצר שיצא למרחבי הרשת ביום רביעי, מכיל קטעים מקליפים של הזמר מרלין מנסון. בתוך שלל סצנות בהן רואים, בן השאר, אישה המוטבעת במים, צעירה עם בלונים שעליהם הכיתוב "אונס" וסעודה מפוארת שמשתבשת בגלל שתי צעירות עם אלות בייסבול, ישנו קטע קצרצר בה נראית הזמרת לנה דל ריי נזרקת בכוח על המיטה על ידי הבימאי איליי רות', מי שאחראי על סרטים אלימים ומדממים במיוחד, כמו "הוסטל" ו"ממזרים חסרי כבוד". במהלך עשרים ומשהו שניות, ניתן לראות את דל ריי צועקת, שורטת ונחבלת, עד שלבסוף רות' קם ומשאיר אותה על המיטה, דומעת.  

 

עוד באון לייף: 

 

כצפוי, עם שחרורו של הקליפ, החלו להישמע לא מעט ביקורות מגנות. אלו הביאו את דוברו של מרלין מנסון לשחרר הודעה כי למנסון אין שום קשר לקליפ שיצא, וכי הוא לא אחראי לתמונות הללו של דל ריי, אבל בראיון ללארי קינג שנערך לפני יותר משנה, סיפר רות' כי הוא צילם עבור מנסון קליפ עם דל ריי (שעל פי השמועות גם היתה בת זוגו של מנסון) וכי הקטעים שצולמו היו כל כך "חולים", עד כי הם ננעלו למשך שנה.

 

לנה דל ריי. אונס פוטוגני

 

עד כה, לא נשמעה תגובה מצד דל ריי, וספק אם נשמע אחת כזו. מי שמכיר את פועלה, יוכל לסמן לא מעט האדרת אלימות כלפי נשים לאורך שיריה, כשהאזכורים המפורסמים הם העטיפה של הסינגל "בלו ג'ינס", שבו יד גברית חונקת את צווארה הענוג (בקליפ עצמו נראה שהיא נחנקת למוות על ידי אהובה) והשיר Ultraviolence (אולטרה-אלימות), שבין מילותיו גם משפטים כמו "אני שומעת סירנה, אני שומעת סירנה; הוא מכה אותי וזה מרגיש כמו נשיקה".

 

כפי שאולי שמתם לב, דל ריי לא בדיוק מספקת לנו את הגירל-פאוור שהיינו רוצות לשמוע מאחת מהאמניות המובילות בימינו. רק שהיא מצידה מעולם לא התכוונה להניף את הדגל הזה. פעם היא אף צוטטה כשאמרה: "בכל פעם שאנשים מדברים על פמיניזם, אני כאילו, אלוהים…זה פשוט לא מעניין אותי".

 

העטיפה של הסינגל "בלו ג'ינס"

 

כמובן שזו זכותה. אין אף תנאי או חוזה תקליטים שמכריח אמנית להיות פמיניסטית, או לקדם את מעמד האישה בכל שיר שהיא כותבת, אבל יהיה נחמד לראות איזו כוכבת שכן דואגת לאינטרסים של הנשים, ולשם שינוי לא מפחדת מהמילה פמיניזם (או, חלילה, להיחשב ככזו). מילא שמרלין מנסון מראה אלימות בשם האמנות (למרות שכדאי לזכור שה"אמנות" שלו לא בדיוק מוצגת במוזיאונים, אלא יותר בערוץ ילדים המכונה גם MTV), אבל למה אישה צריכה להציג אונס כעניין אמנותי, או כסקסי? אבל, כרגיל, השנאה שפתחה דל ריי למילה פמיניזם והאפשרות להציג אונס כאילו הוא היה עוד נשיקה רטובה, הם בעיקר משום שאפשרנו לכך.  

 

במאמר שהתפרסם ב-styleite, סיפרה בחורה אנונימית על הניסיון הלא מוצלח שלה להתחמק מקליפ האונס של דל ריי, משום שהיא בעצמה קורבן לאונס. "אני מתחמקת מטריגרים", כתבה האנונימית. "אני הולכת רק לרופאות, לא צופה בסרטים שיש בהם סצנות אונס ואני מסרבת לתמוך בסלבריטאים שיש כנגדם תלונות על תקיפות מיניות (כמו וודי אלן, ביל קוסבי וטרי ריצ'רדסון). אבל אני סקרנית, למה התרבות שלנו מרותקת בצורה חולנית למראה של אישה נאנסת?".    

 

עוד כתבה האנונימית, "רוצים לראות קטעי וידאו אמנותיים ועמוסי כוכבים על איך זה לעבור אונס? אני מתחננת שבמקום זה, תקראו את דוחות המשטרה האינסופיים והעדויות האמתיות של נשים אמתיות שנאנסות על ידי גברים אמתיים. זה לא דורש שום פנים מפורסמות או פסקול". הכותבת גם מזכירה ש"האמת מטרידה והעובדה העוד יותר מטרידה היא שכמעט כל אחד מהגברים האלו מסתובב חופשי וגר בשכונה לידך, ליד אחותך, ליד הבת שלך וליד אמא שלך", ושהם גם ימשיכו לפעול כל עוד החברה שלנו תגיד להם שמה שהם עושים זה בסדר, וכל עוד היא תציג מקרי אונס כסדרה של סצנות פוטוגניות וסקסיות להחריד.

 

 

באחד מהראיונות, סיפרה לנה דל ריי שבעיניה היא נולדה בעשור הלא נכון. היא באמת עושה הכל על מנת לחיות כמה עשורים בעבר: המראה שלה, איכות הצילום של הקליפים שלה – הכל כאילו לקוח מהעבר (באופן מחושב ומלאכותי עד אימה, כמובן), וכנראה שגם ככל שזה נוגע ליחסים בין המינים היא עדיין מעדיפה לחיות בעבר, בתקופה שבה לנשים לא היה הרבה כוח מול גברים, וכל שכן יכולת וזכות להתנגד. אז אם היא מעדיפה לשכוח את כל מה שהמפכה הפמיניסטית עשתה (הנה, השתמשנו במילה שהיא כל כך שונאת) זו זכותה המלאה. אבל זה כמובן לא אומר שאנחנו צריכים לשתף עם זה פעולה, או לתת לזה במה. אז מה אם היא זימרה בחתונה של קים וקנייה?

תגובות (0)
הוסף תגובה