ארוחת בוקר? יכולה רק לדמיין אותה

קשה לי עם ארוחות בוקר. כן, אני יודעת שזו הארוחה הכי חשובה של היום ובשביל שתהיינה לי אנרגיות להתחיל אותו אני צריכה לשבת ולאכול כמו שצריך. אבל בעולם הלחוץ שלי (ובכלל של היום) כשאני צריכה לקום מוקדם, להביא את הילדים לגן, להמשיך משם לסידורים ולפגישות ולהספיק לקחת אותם ב14:00- אני אומרת תודה אם הצלחתי לשתות כוס קפה אחת מתחילתה ועד סופה. חמה.

 

 

לפני שנולדים לנו ילדים ואנחנו שומעות חברה מתלוננת שאפילו כוס קפה אחת היא לא שתתה כמו שצריך אנחנו מגחכות לעצמינו וחושבות- מה הקטע? מה הבעיה עם כוס קפה אחת? אז זהו, שאין בעיה. להיפך- כוס קפה אחת חמה תתקבל בשמחה. רק שברגע שיש ילדים כל הורה בכלל וכל אמא בפרט משנה את סדר העדיפות שלה ומתרכזת בילדים. הילד הופך להיות מקום ראשון בעיקר כשהוא תינוק קטן שכל כולו תלוי בך בכל מאת האחוזים כך שאם הוא צריך לאכול/לישון/ידיים או החלפה- כוס הקפה שלך תחכה. עד עוד שעה וחצי במקרה הטוב או עד מחר במקרה היותר הגיוני.

 

אז אמנם אין לי תינוקות אבל יש לי שני ילדים שצריכים להגיע לגן בזמן- כי למרות שאני עצמאית וקמה מתי שאני קמה ללא שעון מעורר- הגננת ביקשה שבכל זאת אעשה להם סדר יום ואקפיד להביא אותם לגן בזמן, שזה אומר עד 8:00. אז אני מכוונת את השעון ל 7:00, מתעוררת בקושי (ממלמלת כל מיני דברים על השעה ועל הגננת…) ומתחילה להעיר את הילדים.

 

הלבשות, צחצוחי שיניים, שטיפת פנים, שוקו לה, עוגיות לו, גריבת גרביים, נעילת נעליים- ותוך כדי שאני מתלבשת ומתאפרת אני צריכה לוודא שהם לא חונקים אחד את השני או לא מציירים על הקיר בטוש לא מחיק כך שאפשר להבין למה אני לא מצליחה להכניס שומדבר לפה.

 

ואני באמת מנסה, אני מרתיחה את המים בקומקום לפחות שלוש פעמים ויש בקרים שהם מתעוררים במצב רוח טוב ומתנהגים למופת ואני אפילו מכינה לעצמי כוס קפה ומצליחה לשתות חלק ממנה. אבל ילדים, כמו שילדים יודעים הכי טוב- צריכים אותך בשניה היחידה שאת לא יכולה. אם הם שיחקו יפה עד עכשיו- איך שאכנס לשטוף את עצמי תהיה דפיקה בדלת. ברגע שאתחיל למרוח איילינר- הוא ירביץ לה והיא תבכה. כך שכשהשעון מראה רבע לשמונה ואני עם עין אחת מאופרת ולא מסורקת והקטנה צווחת שהיא חייבת פלסטר ונשבעת שהיא רואה נקודת דם (עם זכוכית מגדלת והגדלה של פי מיליון אולי) אז הקפה יורד מהמקום הראשון למקום האלף ואני מביטה בו בעצב יושב לו על השיש ומתקרר ויודעת שלא ניפגש עוד הבוקר.

 

 

אז כל זה על כוס קפה ועוד צריך ארוחת בוקר???

אז כן. כי זה שארוחת בוקר זה חשוב זה לא סתם המצאה או משפט, זה באמת. ולכן מאז שהגננת הנהיגה לנו לוח זמנים חדש בבית החלטתי שזו ההזדמנות להתחיל לאכול ארוחת בוקר כמו שצריך. וכמו שצריך זה ממש לא רק כוס קפה או ,שתי עוגיות לכל ילד. אם כבר התיישבנו לאכול ארוחת בוקר אז כמו שצריך- חתכתי להם בננה, חצי פומלה ודגני בוקר של פיטנס עם פירות יער עבורי ועם שבבי שוקולד עבורם. כן, זה נשמע כמו איזו פרסומת וחתיכת השקעה אבל ממש לא. זו ארוחה של שתי דקות הכנה והמון הנאה. בזמן שהם אכלו את הפירות ודגו את השוקולד מתוך קערת הדגנים היה לי מספיק זמן להכין כוס שוקו לכל אחד וכוס קפה עבורי!

 

 

אז אמנם אכלתי את תכולת הקערה בעמידה ולא שתיתי את כוס הקפה עד סופה אבל לפחות הבנתי שארוחת בוקר היא בהחלט דבר שחשוב להשקיע בו וגם אפשרי מבחינתי. הילדים מגיעים שבעים ומרוצים לגן ואני בהחלט מרגישה הרבה יותר שבעה ומלאת אנרגיות להתחיל את היום הארוך והלחוץ שלי. וזה הרבה יותר טוב מלחטוף עוגייה על הדרך…

 

תגובות (0)
הוסף תגובה