כמה פעמים אמרו לך "לא"?

כל אחד מאיתנו קיבל לפחות פעם אחת, ובדרך כלל יותר, תשובה שלילית לגבי משהו שהוא מאוד רצה בו. זה יכול להיות בן/ בת זוג שרצינו והם לא רצו אותנו, עבודה ששאפנו להתקבל אליה ולא הצלחנו או אפילו אירוע חברתי שלא הזמינו אותנו אליו. זוכרים את הרגש העולה? את העלבון? את הפגיעות?

 

אנו חווים במצבים אלה תסכול, כעס, ופגיעה רצינית באגו. החוויה הרגשית יכולה כל כך להכאיב, שאנו חשים אותה פיסית – כמעין צריבה חזקה בגוף, כיווץ בגרון, לחץ בחזה וכו'. לוקח זמן לכאב הזה לפוג – ועוד יותר זמן לפגיעה הרגשית להבריא.

 

חוויית הדחייה הזו –   קבלת ה"לא" על משהו שרצינו בו –  עלולה להיתפס ככישלון רב מערכתי, המאיים על התפיסה של עצמנו כמוכשרים, מוערכים ובעלי מסוגלות. הסירוב מפגיש אותנו עם שאלות הנוגעות לדימוי העצמי שלנו, לערך העצמי, לתחושת המסוגלות שלנו וליכולת שלנו להשפיע על הסביבה.    

 

 

6 עקרונות יעזרו לכם להתמודד בצורה בונה עם הכישלון:

1. השלימו עם תחושת הכאב וקבלו אותה ללא חשש.

2. אל תגיבו בהכחשה למה שקרה.

3. בידקו האם היה לכם חלק בכישלון ולימדו מכך.

4. קבלו את העובדה שיש דברים שאינם בשליטתכם.

5. האמינו בעצמכם,  בכישוריכם וביכולתכם להצליח בפעם הבאה.

6. אל תהפכו את מה שהחמצתם לדבר הנחשק ביותר בעולם.

 

1. אל תחששו מהרגש הקשה שעולה

תחילה, רצוי להיות עם הכאב ולבדוק את מה שעולה במקום פתוח וגלוי בלי להיבהל. יש  אי נוחות? יש כאב? מה זה אומר לנו? מה הסיפור שאנו מספרים לעצמנו? טבעי שנחוש מידה של אי נוחות סביב הכישלון שחווינו, ודכדוך לתקופה קצרה יכול בהחלט להיחשב כתגובה מותאמת.

 

זו לרוב תגובה נורמטיבית לחוויית הכישלון, וזה לא אומר שאנחנו בדיכאון קליני. טבעי לחוש את הקושי שמתעורר, לתת לו מקום, ודרך הכאב להתחבר בהמשך גם לכוחות שלנו.

 

רבים חוששים מתחושת הכאב, שמא יציף אותם ולא יוכלו להתגבר.  זיכרו – לרוב, עיבוד נכון של האירוע מאפשר מעבר טוב יותר לחיבור מחודש לכוחות ולתחושת הערך העצמי שלנו.

2. אל תמהרו להלביש על התחושות האמיתיות הגנות שונות

 

מכירים את אלה שאומרים לאחר כישלון "זה היה מכרז מכור", "הוא לא שווה אותי" , "בכלל לא רציתי את זה" וכו'? רבים ממהרים לדלג על תחושת הקושי תוך שימוש בהגנות שונות, כמו הכחשה (זה אני שלא רציתי את התפקיד) או הדחקה (לא זוכרים את האירוע). הגנות אלה אינן משרתות אותנו, ולאורך זמן סביר שיתגלה הנזק בכיסוי הגנתי זה.

 

אמנם יכולה להיווצר הקלה ראשונית, אך לאחר תקופה, הפגיעות הפנימית תעלה ותצוף, ועשויה להשפיע עלינו בהתמודדות הבאה בצורה קשה. על מנת לקבל את המציאות בתבונה וברגישות, רצוי לעבור את הפגיעות הראשונית, לתת לה מקום, ולא למהר לדלג עליה.

3. מה היה חלקנו בכישלון?

 

זה נורא מרגיז כשמתוך תחושת הכאב שבכישלון אומרים לנו "יש פה הזדמנות בשבילך ללמידה". ויחד עם זאת, רק מתוך התבוננות כנה על הדברים נוכל ללמוד משהו על עצמנו ועל התנהלותנו בסיטואציה, ולהפיק למידה לפעם הבאה. רצוי למצוא את הזמן המתאים לערוך בדיקה פתוחה של עצמנו.

 

למידה זו מאוד חיונית, ומהווה דרך משמעותית בהתפתחות שלנו במהלך החיים וליכולת שלנו לשאת כישלון. גם אני מצטרפת לדיעה כי חוויות קשות, גם אם אינן רצויות לנו, מאפשרות למידה חדשה על עצמנו והתפתחות אישית.

4. יש לנו אפשרות השפעה – אבל מוגבלת

 

לעתים, גם לאחר התבוננות וחקירה נוספת שלנו את הסיטואציה, איננו מוצאים את החלק שלנו שתרם לכישלון, והמסקנה המתבקשת היא שמשהו שאינו תלוי בנו השפיע.

 

יכולים להיות אין סוף גורמים שישפיעו על התוצאה של אירוע, ואינם תלויים בנו באופן ישיר ובלעדי. לדוגמא: העדפות אישיות של המראיינים, העדפות עסקיות של הצד השני, וכו'.

 

זה לא פשוט לחיות עם ההבנה הזו מבלי להישאר עם זעם פנימי, או עם כאב. אך זהו חלק מהחיים, ולא תמיד יש לנו שליטה בכל מה שקורה לנו. אנו יכולים להיות מצוינים, להציע את הדבר הנכון ביותר לצד השני, ועדיין משהו שם לא יעבוד כמו שחשבנו ובכל זאת נידחה.

 

כאן אנו נקראים לקבל את המציאות על מגבלותיה, ויותר מכך – את מגבלותינו כאדם בוגר ובעל שליטה בחייו.

5. חשוב לשמר את ההכרה באיכויות שלנו
 

האנשים שיצליחו להתמודד בהצלחה רבה יותר עם הכישלון במצב זה יהיו אלה שיבינו כי למרות מוצלחותם, תבונתם, ושפע האיכויות שלהם – הם בכל זאת לא כל יכולים, ויכולתם לא תעמוד להם בכל מקום ובכל מצב. תפיסה זו, של מגבלת האני לצד שמירה על שפע האיכויות שלנו, משמעותית ביותר לשימור הכוחות ותחושת המסוגלות שלנו לקראת ההתמודדות הבאה.

 

תפיסה בוגרת ואיתנה זו של עצמנו יכולה להתבטא באמירות פנימיות כמו: "למרות היותי בעלת יכולות גבוהות לתפקיד בחרו באחר, ויחד עם זאת, אני מאמינה כי האיכויות שלי, ישרתו אותי בפעם הבאה". או "למרות התאמתי הגבוהה, כישורי, וניסיוני המקצועי – העדיפו  לקבל אחר על פני, ואין זה אומר דבר על כישורי או על סיכויי להתקבל בתחום זה בארגון אחר".

6. יהיו עוד הזדמנויות

 

לעתים אנו מצרפים לתחושת העלבון והפגיעות גם האדרה של ההצעה. אנו מוצאים עצמנו בתחושת פיספוס שאיננה ניתנת לריפוי, כיון שמדובר לדעתנו "בהזדמנות חיינו", "בהצעת אחת ויחידה שמגיעה רק פעם בחיים" וכו'. שימו לב לאמירות אלה, כיון שהן אינן תורמות ליכולתנו להתמודד עם הכאב של הכישלון.

 

זיכרו – לכל הצעה יכולה להגיע גם הצעה חלופית, טובה לא פחות ממנה. כל הצעה שנראית נפלאה מרחוק יכולה בפועל לא להתאים לנו באופן אישי, ולהפך, הצעות רבות שנראות לא אטרקטיביות בעליל – יכולות להתגלות  כהצעות משמעותיות ביותר בחיינו.

 

לכן – ההיצמדות לתחושת "הפיספוס הגדול" לא רק שאינה משרתת ואינה תורמת להחלמה שלנו, אלא שגם אינה נכונה בהרבה מקרים.

 

הדרך להצלחה בהתמודדות עם חוויית הכישלון מבלי שייצרב לנו כאב מתמשך ופגיעות עמוקה עוברת דרך ההתוודעות לפגיעות. רק דרך עיבוד רגשי של הכאב ייבנה חוסן פנימי אמיתי ובוגר המתייחס אל האני שלנו מתוך הכרה הן בכוחותינו והן  במגבלותינו.

תגובות (0)
הוסף תגובה