כל גבר שלישי הוא אנס פוטנציאלי

סקר חדש שנעשה בקרב גברים מצביע על תופעה מעניינת ומטרידה: אחד מכל שלושה גברים טענו שהם היו מוכנים "להשתמש בכוח כדי להשיג יחסי מין" כל עוד אף אחד לא יגלה את זה ולא יהיו לכך שום השלכות. אולם רק גברים ספורים מתוכם הודו שהם מוכנים לבצע "אונס", מה שמצביע על כך שהם לא ממש חושבים שאונס ו"שימוש בכוח בשביל סקס" הם אותו הדבר.  

 

עוד באון לייף:

 

המחקר, שפורסם בכתב העת 'אלימות ומגדר' ונחשף לראשונה במגזין ניוזוויק היה מצומצם מאוד: רק 86 גברים השתתפו בסקר, ורק 72 מתוך הסקרים שמולאו היו שמישים. מתוך מספר זה, כמעט 32% אמרו שהם היו מוכנים להשתמש בכוח כדי להשיג מין, בלבד שלא יהיו לכך השלכות. אבל רק 13.6% היו מוכנים לאמץ את ההצהרה שהם היו מוכנים לאנוס אישה באותן נסיבות.

 

החוקרים גילו כי יש הבדל די משמעותי בעמדות כלפי מין בין האנשים שמוכנים להודות שהם מבצעים אונס ואלה שהיו מוכנים להפעיל כוח באקט אבל לא לראות בו אונס. גברים שקראו לפעולה "אונס" ועדיין היו מוכנים לעשות אותה הציגו עוינות כלפי נשים שבאה לידי ביטוי בטינה, מרירות, רגישות לדחייה מנשים ופרנויה על המניעים של נשים.

 

הגברים שלא הייתה להם בעיה עם "הפעלת כוח" אבל כן עם אונס הציגו "עמדה מינית קשוחה", אך לא  עוינות כלפי נשים. במילים אחרות, החוקרים משערים שלגברים שהתייחסו בחיוב כלפי "סקס בכפייה," יש תכונות אישיות שמאפשרים לא לתפוס את מעשיהם כאונס.  

 

המניע העיקרי במקרה זה עשוי להיות סיפוק מיני, הישגיות ו/או תפיסה התואמת את נורמות המין הגבריות הסטריאוטיפיות. השימוש בכוח במקרים אלה נתפס כמתקבל על הדעת כדי "להגיע למטרה", או שה"לא" של האישה נתפס כהתנגדות סמלית העולה בקנה אחד עם נורמות המין הנשיות הסטריאוטיפיות. בעוד שהתוצאה הסופית של שני המעשים היא אונס, דפוס זה של תוצאות מרמז כי ייתכן שיש סוגים שונים של עברייני מין עם הבדלים אפשריים בתכונות מוטיבציה, קוגניציה, ו/או אישיות בסיסית.

 

בנוגע לאלימות מינית ושינוי עמדות, אין משהו אחד שמתאים לכולם. גברים שמוכנים "להפעיל כוח בסקס/עבור סקס" אבל לא "לבצע אונס" זקוקים לתכנית או סדנה שתכלול "מרכיב חינוכי חזק התמקד בהבהרת ההתנהגויות השונות המהוות תקיפה מינית".

אוניברסיטה שמחפשת לעקור אלימות מינית צריכה להנחות את הגברים הללו להיות פתוחים לחשיבה על ההתנהגות המינית שלהם ולהבין שהם ינסו להרחיק את עצמם מסדנאות מהסוג הזה (כי "אני לא מסוג הבחורים שאונסים נשים, התכנית הזו היא לא בשבילי" וכו').

 

באשר לגברים שמוכנים להודות שהם היו אונסים אישה, ופשוט מודים בזה, אומרים החוקרים שאין שום סיבה לשלוח אותם לתכנית שתעלה אצלם את המודעות לאונס ותעסוק בשאלת ההסכמה. במקום זאת, הם צריכים לעבד את הכעס והעוינות שלהם כלפי נשים כאינדיבידואלים.

תגובות (0)
הוסף תגובה