גזענות ודעות קדומות משפיעות על העובר

הורים יכולים לנסות להגן על ילדיהם מדעות קדומות, אבל מחקר חדש שנעשה באוניברסיטת קולורדו בדנבר מצביע על כך שלדעות קדומות עלולות להיות השפעות פיזיולוגיות ארוכות טווח על תינוקות ואפילו על עוברים. במחקר, שפורסם ב -8 בינואר בכתב העת המדעי Social Science and Medicine, נמצא שנשים שהיו קורבנות של אפליה אתנית הציגו רמות גבוהות יותר מהממוצע של הורמון המתח קורטיזול- וכך גם התינוקות שלהם בני השישה שבועות.

 

עוד באון לייף:

 

החוקרים מדנבר וניו זילנד גייסו 64 נשים בהריון מאוקלנד, עיר רב-תרבותית עם פערים גדולים. הנשים, שייצגו את המאורים (התושבים הילידים של נו זילנד) וכמה אוכלוסיות עולות, ענו על סקרים לגבי החוויה שלהם בעת תקיפה מילולית ופיזית על רקע אתני, כמו גם לגבי צורות אחרות של דעות קדומות. לאחר מכן, החוקרים מדדו את רמות הקורטיזול ברוק של המשתתפות בבוקר ובלילה.

 

רמות גבוהות של הורמון הקורטיזול מקושרות לחרדה וללחץ דם גבוה, אך קורטיזול איננו הורמון רע. רמות מתונות ממנו דווקא בריאות – אנו זקוקים לכמות מסוימת של מתח כדי לשמר מוטיבציה ודריכות לאורך היום. אז, כפי שהאנתרופולוגית ועורכת המחקר זנטה. מ. תאייר הסבירה, רמות הקורטיזול צריכות להיות גבוהות ביותר בבוקר ולרדת בהדרגה במהלך שעות הערות. ברגע שאנחנו כבר הולכים לישון רמת הקורטיזול צריכה להיות נמוכה.

 

למשתתפות שסיפרו שהן חוו אפליה עדתית הייתה רמה גבוהה של קורטיזול בלילה, אבל לא בבוקר, מה שאומר שרמות הקורטיזול שלהם לא פחתו במהלך היום כפי שקורה אצל אנשים שאינם מתוחים או מתוחים ברמה סבירה. שישה שבועות לאחר שהמשתתפות ילדו, החוקרים בדקו גם את רמות הקורטיזול ברוק של התינוקות שלהן. אימהות עם רמות גבוהות של קורטיזול העבירו אותו לילדים שלהן.

 

השאלה שמעסיקה כמובן את כולם היא שאלת הגורמים האחרים. תאייר טוענת שהחוקרים שלטו במספר משתנים, מה שאומר שהם לקחו בחשבון גורמים אחרים שיכולים להסביר את הקשר בין אפליה ולחץ, כולל מצב סוציו-אקונומי. היא אמרה שהיא מצפה לקבל תוצאות מחקר דומות במדינה אחרות רב-תרבותיות, כמו ארה"ב.

 

רמות הקורטיזול הן מדד סטנדרטי של מתח, על פי תאייר. אם כך, זה הגיוני שלקורבנות שחווים מתח על בסיס אפליה עדתית יהיה יותר מההורמון הזה. השאלה הדחופה שעל פרק היא כיצד מעבירה האם לעוברה את רמות הקורטיזול הגבוהות הללו? תאייר הזכירה מספר הסברים אפשריים, כולל חלב אם, אולם זיהתה את השליה כחשודה העיקרית.

 

בשליה, שמזינה את העובר, יש אנזימים שממירים את הקורטיזול לגרסה חלשה יותר של עצמו. עם זאת, השליה יכולה להמיר הרבה קורטיזול. כאשר הריכוז גבוה באופן חריג, תאייר טוענת, שחלק מההורמון שאינו מומר מחלחל לתוך הרחם. שוב, כמות מתונה של קורטיזול בריאה להתפתחות העובר. תינוקות שנולדו טרם זמנם זקוקים לפעמים לזריקות קורטיזול סינתטיות כדי להנחות את התפתחות ריאות אבל יותר מדי קורטיזול פוגע חד משמעית בריאות.

 

המשמעות של רמה גבוהה של קורטיזול בתקופת הינקות לא לגמרי ברורה. אבל תינוקות שכבר יש להם יותר סימפטומים של לחץ ומתח בהשוואה לבני גילם הזערורי עשויים להתמודד עם בריאות לקויה שתבוא לידי ביטוי בהפרעות במצב רוח ובמחלות לב וכלי דם.

 

כשבוחנים את המחקר בצורה רחבה, ירושה של מתח ולחץ שנולדו כתוצאה מאפליה אתנית עשויה להיות חלק מתופעה מוכרת בה בריאות האם משפיעה על בריאות הילד והתפתחותו.

חלק מהחוקרים התמקדו במה שנקרא ההשפעה אפיגנטיים של בריאות או במילים אחרות: מחקר הבוחן האם מספר גורמים סביבתיים (למשל מתח, עישון ותזונה) יכולים לשנות את הגנים. תאייר טוענת שהיא עובדת על מחקר אפיגנטיים כדי לראות האם אפליה נגד אימהות יכולה לשנות את הביטוי של הגנים הקשורים לייצור קורטיזול אצל ילדים.

חוץ מלרשת מהוריהם עיני שקד וכישורי איות, ילד יורש גם נטייה למחלות הקשורות למתח ולחץ, הכל שאלה של עד כמה חזק וכמה גזעני צעקו על אמא שלו עוד לפני שהוא נולד. הנה עוד סיבה להיות בני אדם.

תגובות (0)
הוסף תגובה