ביבי אשם ושרה חוטפת את האש

אי אפשר לעבור כמה חודשים במדינתנו הקטנה ללא שערוריית שרה נתניהו אחת לפחות. לא הייתה וכנראה שלא תהיה גברת ראשונה שדמותה הייתה כל כך מעוררת אימה מחד ונלעגת מאידך. האחרון להצטרך לקלחת היה רביב דרוקר, שהתפנה אתמול מעיסוקיי היום יום הפוליטיים הלוחצים בישראל לספר לנו, הקוראים והקוראות, שזאת העת לדון בנושא גברת נתניהו. כאילו אנחנו לא שומעות עליה בהקשר של שקיות חלב, תביעות, שמלות ומיטות מעופפות.

 

עוד באון לייף:

 

 

לא מפתיע שישראל היום לא איחרו להוציא טור תגובה מנומק כנגד הטענות של דרוקר. למרות שברור, לפחות לי, שלא כל כך משנה מה יקרה אצל הנתניהו'ס אחד מעיתונאי החצר מ"ישראל היום" יתייצב לימינם. בטור הועלתה טענה אחת נכונה (נו, גם שעון מקולקל) – התקשורת כל הזמן משתלחת בזוג נתניהו. התחושה שלי ששרה נתניהו חוטפת הרבה יותר אש ומעוררת הרבה יותר אמוציות מבעלה.

 

שרה נתניהו היא כבר 9 שנים אשת ראש הממשלה, וגם כשלא הייתה תמיד מצאה את דרכה לכותרות. בכך היא שונה מנשות-ראש-ממשלה רבות שבאות לפניה. אני מאמינה שיש כאן אלמנט של בחירה, ובחירה לגיטימית. כשם שלגיטימי שעליזה אולמרט או סוניה פרס בחרו שלא להתבלט, כך גם ההפך הוא לגיטימי. לא חסרות נשים של פוליטיקאים שלוקחות לעצמן מקום בקדמת הבמה, והדוגמא הדומיננטית ביותר היא כנראה מישל אובמה. אבל למה דווקא שרה נתניהו סוחטת מהציבור ומהתקשורת כאלה תגובות? קיתונות השנאה שעולים רק מאזכור שמה לא קשורים רק לסיפורים מסמרי השיער ממה שנעשה במעון ראש הממשלה.

 

אני לא אומרת שאשת ראש הממשלה צריכה להיות חסינה לביקורת. אני לא צריכה להיות שמאלנית במיוחד או קונספירטיבית במיוחד כדי להבין שמשהו מסריח בבית ראש הממשלה. הריהוט לבית בקיסריה, ההוצאות ההזויות על גלידה ונרות, היחס לעובדים וכו'. נושא/ת משרה רמה ובן/בת זוגה לא יכולים לצפות להיות חסינים לביקורת, בטח כשהם עושים בכספי ציבור ככל העולה על רוחם. אבל זה לא המצב. פה כל האש מופנית כמעט באופן בלעדי כלפי גורם אחד במשוואה, ועוד כלפי הגורם הפחות רלוונטי. במילים אחרות, אם בית ראש הממשלה מתנהל בצורה בלתי ראויה, יש לכך אשם אחד – ראש הממשלה, ואשמים קטנים, שזה כל מי שטומן ידו בצלחת. בלתי נתפס שאת האש חוטפת שרה נתניהו. הרי שניהם מלקקים גלידת פיסטוק, כאילו מדובר היה לפחות בבית המלוכה. לטעון שהיא הגורם להתנהלות שלו – זה מגוחך. להגיד שהיא מכריחה אותו, חוטא למציאות ומקטין את האיש שנבחר לראש ממשלת ישראל על הבחירות והמעשים שלו. לקחת אדם שיש לו (לפי מקורות זרים) שליטה על מאגרי נשק גרעיני ולטעון שאינו יודע מה קורה בין ארבע כותלי ביתו זה מופרע ובעיקר מסיר מביבי אחריות. "היא אשמה" זה המוצא הכי קל.

 

נראה ששרה נתניהו מוציאה את הפחד הפטריאכלי העמוק ביותר – אישה ששולטת בבעלה. מדובר באשתו של ראש הממשלה היציב ביותר בישראל, אחרי בן גוריון. אם היא שמעורבת בכל ההחלטות שנעשות פה יש מישהו שמערב אותה. אם על פיה יישק דבר יש מי שמקשיב לה. הסטת האש מביבי אליה מסריחה ממיזוגניה, בדחף רכלני ו"צהוב", וחוטאת לביקורת ציבורית תקינה ולתפקיד התקשורת. מה שקורה בבית ראש הממשלה צריך להיות אחריותו של ראש הממשלה, ועל זה צריך לדבר. בטייק אוף על הסטטוס של איתן כבל, אין זה צירוף מקרים שאדם שאינו חס על עובדיו האישיים נאבק בכל כוחו כדי למנוע את העלאת שכר המינימום; אין זה צירוף מקרים שאדם שחי כבר שנים על חשבון קופת המדינה ומוציא על פי הדיווחים 96,000 שקלים על סידורי פרחים, נותר אדיש ופסיבי אל מול זעקתם של 2.5 מיליון ישראלים עניים. על זה אנחנו צריכות לדבר. לא על השמלה של שרה ולא על כמה אלכוהול היא שותה. אל תפלו למלכודת הזאת.

 

 

כמו ששלי יחימוביץ ניסחה את זה בסטטוס שלה "זו לא היא, זה הוא".

זה הוא שאחראי להעמקת העוני.
זה הוא שאחראי למעיכת מעמד הביניים.
זה הוא שאחראי למכירת אוצרות הטבע של המדינה לקומץ בעלי הון.
זה הוא שאחראי לקיפאון המדיני ולבידוד הבינלאומי.
זה הוא שאחראי לעלייה המטורפת במחירי הדיור, וליוקר המחייה בכלל.
זה הוא שאחראי להפחדות ולהיעדר התקווה.

נמאס לי מהמיזוגניות (שנאת נשים) שבמתקפות עליה. אין לי שום כוונה להגן עליה, אבל מצד שני אין לי שום רצון לתקוף אותה.
לא שמעתי שכשיש ביקורת על ציפי לבני מפנים אצבע מאשימה לבעלה נפתלי, שכשיש ביקורת כלפי זהבה גלאון מפנים אצבע מאשימה לפסח, או שכשיש ביקורת כלפי איילת שקד מפנים אצבע מאשימה לאופיר.

מה קרה במדינה הזאת בשש השנים האחרונות, על זה אנחנו צריכות לדבר. לא על השמלה של שרה ולא על כמה אלכוהול היא שותה. אל תפלו למלכודת הזאת.

תגובות (0)
הוסף תגובה