אידאל היופי שהורס אתכן – פיזית ונפשית

אם תתקלו בנערות ברחוב, או בכל מקום אחר ותשאלו אותן את השאלה "האם את אוהבת את הגוף שלך והאם היית משנה בו משהו?" מרביתן יענו לכן שהם אינן אוהבות או מרגישות בנוח עם הגוף שלהן. ליתר דיוק, מסקרים שנערכו בשנים האחרונות עולה כי כמעט מחצית מהנערות בתיכון מרגישות שהן צריכות דיאטה ובכללן אחוז גבוה מאוד של מתבגרות שמתמודדות עם דימוי גוף נמוך ואי שביעות רצון מהמראה שלהן.

נערות רבות מעידות כי אוכל שאמור לשמש כדלק של החיים, נהפך בעבורן למקור בושה!

עוד דוגמה: הרבה נערות מתבגרות לא אוכלות כלל סנדוויץ בבית הספר, או שהן אוכלות אותו "במקום מסתור", כמו בשירותים, הרחק מהבנים. בנוסף, בתור נערה מתבגרת אני יכולה להעיד כי מושגים כמו רווח בין הרגליים, ועצמות בולטות שמדגישות את הרזון נכנסו ללקסיקון השגור של רוב הנערות המתבגרות, השואפות לאידיאל יופי דמיוני, כפי שאנו רואות בפרסומות ובתקשורת.

 

יופי זה לא רזון

ברמה פסיכולוגית סמויה, מיתוס היופי מבטל את כל אותם הדברים הטובים שהפמיניזם עשה לנו, הנשים. תעשיות הדיאטה, טיפוח העור, וטיפוח הגוף, הפכו למפקחים החדשים של המחשבה נשית, ונראה כי הדוגמנית הכחושה והצעירה החליפה את עקרת הבית המאושרת כסוכנת של נשיות מוצלחת ואידיאלית.

בנות היום רוצות להיות יפות, ומפרשות את המילה יופי כמילה נרדפת לרזון. אבל מי החליט שיפה זה בהכרח רזה? הרי אף נערה, לא בוחרת לפתע, במודע וברצון, שהיא מעוניינת להקדיש את מיטב זמנה כדי להראות כמו שלד, או כמו הדוגמנית הרזה מהפרסומת. מי אשם בתופעה הזו? האם אנחנו, הנערות המתבגרות אשמות? או שהחברה עצמה אשמה?

אידיאל הנשיות והיופי הוא ללא ספק תוצר של מערך סבוך של ציפיות חברתיות, חינוך, וייצוגים רווחים בתקשורת ובעולם הפרסום של נשים ודוגמניות רזות. כתוצאה מכך, נערות מוצאות עצמן כבולות לרשת הקורים של אותו אידיאל יופי, שבו שמים על נערה בפרט ועל נשים בכלל את הדגש על המראה החיצוני הרבה יותר מאשר על תכונותיה האינטלקטואליות, האופי שלה וסולם הערכים שלה. לערות לרוב לא מצליחות להחליט שהן לא מעוניינות עוד להמשיך ולקיים את דרישות האידיאל,  והוא אינו בחירה וולונטרית של נערות.

מה זה יופי בכלל?

אם נתבונן לרגע בתוך עצמנו, האם אי פעם עצרנו ושאלנו מה משמעות המילה "יופי?"
אם נהיה כנות, "יופי" אינו אוניברסלי או קבוע. למיתוס היופי אין כל הצדקה לגיטימית בין אם היסטורית או ביולוגית. הוא אינו מתבסס על אבולוציה, מין, מגדר, אסתטיקה או אלוהים. למעשה, מיתוס היופי מתיימר לעסוק באינטימיות, במין, ובחיים ומתיימר להיות חגיגה של נשים.אך בפועל, המצב אינו כך: הוא מורכב מריחוק רגשי, פוליטיקה, כלכלה, והדחקה מינית ואיננו קשור בנשים, אלא במוסדות גברים ובכוח ממסדי.

מיתוס היופי הוא ערמומי וחתרני יותר מכל צורה אחרת שבה התגלם "המסתורין הנשי" עד כה. הוא זורע הרס, מחסל נערות פיזית ומכלה אותן פסיכולוגית.  אם אנחנו רוצות, נערות ונשים, להשתחרר מאותו משקל עודף, שמסכם את הנשיות שלנו, אנחנו לא זקוקות לניצחון בקלפי או לכרזות. אנחנו זקוקות לדרך התבוננות חדשה, מבט חדש.

בנמ"ש, ארגון נערות מובילות שינוי, קבוצות של נערות נפגשות אחת לשבוע ודנות במשמעות של אידיאל היופי והשלכותיו. בקבוצות, הנערות מנסות למצוא פתרונות שיסייעו לכל נערה להרגיש טוב עם עצמה. הנערות המתנדבות פועלות על מנת להעביר לנערות אחרות את האפשרות לצאת למסע לעבר אהבה עצמית, קבלה עצמית, והבנה כי יופי איננו דבר אוניברסלי אלא דבר אישי שטמון בכל אחת. הרי בסופו של יום, אם את אוהבת את עצמך ושלמה עם עצמך, אף אחד לא יכול לעצור אותך!

צעד קטן של כל נערה, לעבר השלמה עם הגוף שלה, יביא לצעד גדול לעוד אלפי נערות. אולי בכך נצליח לתת תרופה למכה ולעצור את התופעה המזוויעה שגוברת עוד ועוד בשנים האחרונות ומסרבת לעבור.

המסע לעבר האהבה העצמית אינו פשוט, אך אפשרי.
——————————————————————————————————
ב-11 בפברואר מקיים און לייף בשיתוף עיריית כפר סבא את כנס "נערות מנהיגות שינוי" בהשתתפות שירי מימון, הדר לוי, מהרטה ברוך, ונערות מרחבי הארץ שידונו בנושאי דימוי גוף וביטחון עצמי. 

להרשמה

תגובות (0)
הוסף תגובה