מינוי ניצב אישה במשטרה: היסטוריה שנולדה בחטא

מה היה צריך לקרות כדי שזה יקרה?
שעה שצמרת המשטרה נתפסה שוב עם המכנסיים למטה, עת הסמפכ"ל ניצב ניסים מור הודה בחשדות נגדו לפיהן ניצל יחסי מרות והטריד מינית עם שוטרות הכפופות לו, ואחריו התגלה חשוד נוסף ניצב חגי דותן, הבינו בארגון שמשהו חייב להשתנות.
במשטרה מיהרו להצהיר שבקרוב תעלה תת-ניצב גילה גזיאל, לדרגת ניצב ותמונה לראש אגף משאבי אנוש במשטרה. היסטוריה ממלכתית קטנה שנולדה בחטא.

 

עוד באון לייף:

אבל החטא הזה, יש לציין, הוא חטא כפול.
דווקא היכן שהייתה הזדמנות להתעלות ולהעביר מסר נוקב, אמיץ ומשמעותי, הצליחו ליפול במשטרה לאותה מלכודת סילאן ששמה בישראל: אגף כוח אדם, או בשמו המלוטש יותר – אגף משאבי אנוש.

כמה קל להכניס שוב את האישה הבכירה לאותה משבצת ארגונית, רכה ונוחה הנודפת ריח עבודת מטה ומשרד. אין לטעות, מדובר בתפקיד חשוב ומרכזי בכל ארגון – קל וחומר בארגון מורכב כמשטרה ישראל – שאין לזלזל בו, אך ההחלטה להעמיד בראשו אישה אין בה כל חידוש ופריצת דרך, אלא הנצחת הסטטוס קוו הרואה באישה סמכות אדמיניסטרטיבית בלבד, נטולת כישורים מבצעיים, מודיעיניים ואחרים.

 

 

ניצול יחסי מרות במשטרה: כולם ידעו ושתקו

נראה כאילו משהו קורה במשטרת ישראל, אבל אם תשאלו את הדס שטייף, לא קורה שום דבר שלא היה בארגון לאורך שנים. רק שהזמנים השתנו, החוק השתנה ונשים סוף סוף קיבלו רוח גבית ואומץ להתלונן

לטור המלא

 

המשטרה היא האחרונה לפגר בתחום זה של קידום נשים לצמרת הפיקודית.
בשב"ס מונתה לפני ארבע שנים אישה , עופרה קלינגר, לתפקיד גונדר וזהו הארגון הביטחוני היחידי שעמדה בראשו אישה- תא"ל במיל אורית אדטו. בחודש ספטמבר האחרון פרשה מתפקידה האישה הראשונה במטכ"ל הצה"לי האלופה (במיל') אורנה ברביבאי, אשר גם היא כיהנה בתפקידה האחרון בצבא, אלא מה,  כראש אגף כוח אדם. למעלה מ- 60 שנה לקח להעלות אישה לדרגת אלוף וכנראה יחלוף עוד זמן מה עד שנזכה לראות אלופה נוספת במדים, כל שכן בתפקיד שאינו בעל אופי שלישותי (לתשומת לב הקורא, האלוף גדי איזנקוט).

את תפיסת תפקיד כוח האדם בצה"ל כתפקיד נשי, אגב, הפליאה לתאר הבמאית טליה לביא בסרטה המצוין "אפס ביחסי אנוש", אשר עלה לאקרנים בקיץ האחרון.
העובדות הללו לא נולדו במעבדה סטרילית והן תוצר של ארגונים שהינם גבריים מאוד ביסודם.

גם בשרות הביטחון הכללי, יש לציין, האישה בדרגה הבכירה ביותר הייתה כמובן ממונה על בניין כוח האדם בארגון.
 

חשוב לעמוד בהקשר הזה על ההבדלים המהותיים בין המשטרה לצבא, אלו אשר כן יכלו להוליד במשטרה פריצת דרך ארגונית אמתית בשעה קשה זו.

בעוד הצבא הינו גוף אשר ייעודו הביטחוני הינו אקס-טריטוריאלי, המשטרה עוסקת בסיכול ובטיפול בעבריינות פנים וממשקי העבודה שלה הם שונים בתכלית. מסלולי ותנאי ההכשרה המבצעית הם שונים, תפיסת המודיעין  שונה וכך גם מבנה הארגון. רמת הסיכון האישי לחיי האדם של המשרתים במשטרה קטנה בהרבה בהשוואה לצה"ל. אין שום סיבה מהותית בגינה לא תשרת אישה בתפקיד של ראש אגף התנועה, ראש אגף מודיעין וחקירות, ראש אגף לוגיסטיקה ועוד.

מינויה של אישה לשלישה ראשית הוא בחזקת לחם עניים, אשר משאיר את הנשים בדיוק באותו המקום, תוך ניסיון לגזור קופון יחסי ציבור לארגון. כוח אדם  זה טוב וחשוב, אבל מעט מדי וכמעט מאוחר מדי. או ליתר דיוק: יכול היה לקרות כבר מזמן (גם בצבא כמובן), ללא קשר וללא צורך בהגעה לשפל המוסרי הזה.

במינויה של תנ"צ גילה גזיאל לתפקידה החדש – אם אכן יתקיים המינוי- ועלייתה לדרגת ניצבת, יש כמובן ערך ציבורי מסוים , גם אם ערכו המהותי נמוך מאוד. אך אסור שבמשטרה יטעו לחשוב כי באקט סמלי זה הם מיצו את הטיפול בנושא. למפכ"ל (סביר להניח שבנימין נתניהו וגם אנחנו נאלץ להמתין עוד קצת עד שתמונה מפכ"לית) הבא שמינויו מתעכב עקב הבחירות, צפויה משימת שיקום לא פשוטה. ניקוי האורוות דורש חומרי חיטוי רבים, ערכיים וחינוכיים, כאלו אשר ישקמו את אמון הציבור בארגון ואשר יקנו לשוטרות ולשוטרים המשרתים בו סביבת עבודה ושירות בטוחה וראויה.

את המפקדת אכ"א בתקן המושיעה הלאומית, תשאירו בבקשה לנילס הולגרסן.

תגובות (0)
הוסף תגובה