אשת העסקים התל אביבית – שנולדה בביירות

סיפורה של אנג'לה חומסי הוא לא פחות ממדהים. וכמו סיפור מדהים באמת, הוא גם ממלא אותך באופטימיות גדולה. בתחושה שאולי, למרות הכל, אנחנו אכן צועדים אל עבר עתיד טוב יותר. אך כשבסופה של פגישה בת שעתיים, אמרתי לה שהיא אחד האנשים האופטימיים אשר פגשתי לאחרונה, היא מזדעקת. "אני לא אופטימית!", היא מדגישה, ולרגע גורמת לתחושה המנחמת שאחזה בי להתאייד. אבל רק לרגע. "אני פשוט מציאותית ואובייקטיבית. אני באה מרקע של עסקים, יש לי תארים בכלכלה ומתמטיקה. הגישה שלי היא אובייקטיבית לגמרי".
 
עם הגישה האובייקטיבית הזו, חומסי מסתובבת ברחבי העולם. לא קל לקבוע איתה פגישה: רגע היא בלונדון, מייעצת לצוות ההשקעות של קרן "ג'נריישן" (בבעלות סגן נשיא ארה"ב לשעבר אל גור). רגע אחרי היא כבר בניו יורק. אחריו בהודו. לא הספקת להתקשר והיא כבר נמצאת באפריקה, משקיעה מכספה הפרטי ומפתחת את הכלכלה ברואנדה. עד שלבסוף, היא שבה גם לת"א.
 
חומסי, הבית הוא בתל אביב. צילום: אתר Seeds of Peace
 
מרוב כל הטיסות, איפה בסופו של דבר נמצא הבית?, אני שואל, וחומסי מיד משחררת חיוך. "הבית הוא פה, בתל אביב. זה הקן שלי, מכאן אני יוצאת ולכאן אני חוזרת".
 
עצם העובדה שחומסי מתייחסת לישראל כאל "בית" אינה מובנת מאליו כלל. היא נולדה בביירות, כמה שנים לפני פרוץ מלחמת לבנון הראשונה לאם יהודייה ולאב נוצרי. שני הוריה הם אנשי עסקים, וכשהייתה בת 3 והדי המלחמה הגיעו לפאתי ביירות, עזבה המשפחה את לבנון. אמה של חומסי עברה לגור בפריז, ואביה העתיק את חייו ועסקיו לקהיר. מאז ועד לבגרותה, חייה של חומסי חולקו בין שתי הערים: בשתיהן הלכה לבתי הספר, הסתובבה ברחובות, רכשה חברים – והחלה לחשוב כיצד תוכל להביא לשינוי חברתי ממשי.
 
"תמיד רציתי להוביל שינוי, להשפיע על החברה ועל האזור כולו", היא מספרת. "גדלתי בין פריז המערבית והמתקדמת לקהיר, ראיתי את שני העולמות. ראיתי גם את הבעיות החברתיות, את העוני, את חוסר הטיפול. ובגלל שתמיד הייתי קצת שונה מכל היתר, הייתי יכולה להשקיף על הדברים מעט מבחוץ". חומסי מתכוונת, כמובן, לכך שסומנה תמיד כ"שונה": בקהיר סומנה בתור הילדה היהודייה. בפריז, מנגד, הייתה הערבייה היחידה. "כילדה, זה יכול להיות מאוד בעייתי. בגלל שלא הייתי לגמרי חלק מאף אחד מהצדדים, היו לא מעט פעמים בהן הרגשתי דחויה. אבל כשהתבגרתי והצלחתי להכיל את המורכבות הזו, הבנתי שהיתרון עצום. אני יכולה לתקשר עם אנשים משני הצדדים, ולהיות 'אחת משלהם'. אני חושבת שהמורכבות הזו היא מה שדחף אותי לרצות ולשנות את המציאות באזור".
 
הכתבה במלאה מתפרסמת בגיליון פברואר של פורבס ישראל.
 
תגובות (0)
הוסף תגובה