לנשים אסור היה לומר ערב טוב במהדורת החדשות

דליה מזור סיפרה כי החלה לעבוד בטלוויזיה כבר בשנת 1970. "40 שנה שעבדתי בתקשורת, במגוון תפקידים, מגישת חדשות של מהדורה מרכזית, תכנית בוקר, תכנית כלכלה, כתבת של היומן, של רואים עולם, ערכתי מבזקים, ערכתי חדשות, עשיתי כתבות. לא הגעתי לעיתונות מתוך תחושת שליחות או מטרה ועשייה, אלא ממקום אחר לגמרי, מודה ומתוודה. אלו דברים שגדלו עם השנים וההבנה וההתפתחות".

 

גל גבאי, נולדה כשדליה הגיעה לטלוויזיה ומסבירה מה דחף אותה לתקשורת. " הכישרון הכי משמעותי שיש לי והפכתי אותו למקצוע ועם זה הדחף לזעוק את זעקתו של היחיד כמייצג קבוצה או כפרט. כשאתה מגיע לעמדת כוח, חלה עלייך חובה מוסרית, לסייע לנדכאים כדי להבקיע את המנגנונים הבלתי נראים לפעמים שמדכאים כל כך הרבה נשים וגברים בחברה"

 

מקבולה נאסר הגיעה לתחום אחרי שהייתה עובדת סוציאלית ומדברת על הקשר בין שני העולמות. "הייתי נוסעת בכל הארץ להרצות על קטינות, ביגמיה, זכויות נשים ערביות, אלימות נגד נשים ובקושי היו מגיעים 50 נשים. היום בשידור שומעים אותי אלפי אנשים. כל עיתונאי צריך אג'נדה – למצוא ערך עליון ולקדש אותו".

 

האם לנשים קל יותר להיות בתקשורת?

דליה:" כשהתחלתי ועברתי לעשות את מבט לחדשות שהיה מדורת השבט, לנשים אסור היה לומר 'ערב טוב' בתחילת או סיום המהדורה. הגבר היה זה שבירך והאישה לא הייתה אפילו מצטרפת, כאילו לא הייתה קיימת. את הידיעות הראשונות שקשורות בביטחון הוא היה נותן, ואז היינו מפציעות כמו איזה פרח ומדברות על חברה ונושאים כאלה. גם כשהתחלתי לעשות כתבות ל'מבט', באופן טבעי, נתנו לי מיד לסקר את תחום האופנה. היום אני רואה את הנשים החזקות האלה שמובילות את כל המהדורות המרכזיות- יונית, תמר איש- שלום ודנה וייס. בזמני לא הייתה אפשרות שמשהו כזה יקרה. אז לא היינו מודעים לכך שיש פה בעיה גדולה, זו הייתה תמונת מראה של כל המשק, לא היו בכלל נשים עיתונאיות ברמה משמעותית, למעט חנה זמר העורכת המיתולוגית של 'דבר'. לא היו נשים מובילות שפרצו, במבט היסטורי מאז עד היום – השינוי דרמטי".  

 

גל: "עברנו כברת דרך לקדמת המסך, אבל עד היום מבחינת הקברניטים אם את אם בעלת אג'נדה ואת תבונית, את לא פרשנית את דעתנית. כלומר, גברים יכולים לפרש את המציאות ואת יכולה לחוות דעה, וזה אוטומטית יהפוך אותך לאגרסיבית. יותר ויותר נשים לוקחות מקצועות נשיים, מרוויחות שליש וכשנולדים ילדים סביר להניח שאת תוותרי על הקריירה – ככה זה מנציח את עצמו. זה שומר את המבנה כך שבהיררכיה גברים מכתיבים את הסדר".

 

מקבולה: "בחברה הערבית זה המשכיות של מה שקורה בחברה הישראלית. להיות אישה מתחיל מהמציאות מסביב – המערכות הן לרוב גבריות, אז צריך להזיע יותר, להציע יותר ולהיות יותר קדושה מהאפיפיור".

 

איזה טיפ אתן יכולות לתת לנשים שיום אחד יוזמנו להתראיין

דליה: "למי שאינו פוליטיקאי הייתי אומרת קודם תהיו עצמכם. נסו לענות בצורה קצרה כי אנשים מאבדים את הסבלנות, לנסות למרכז כל רעיון בערך ב-3 שורות כי בטלוויזיה אייטם הוא כ-4 דקות. דעו מה אתם רוצים להביא, תהיו רגועות, ותשאירו את האגו אפשר בצד".

 

מקבולה: "אנחנו אוהבים מרואיינים טובות, אז תלמדו קצת טריקים שעוזרים לנו בעבודה ותהיו ממש אטרקטיביות. לקצר, לא לשווק באגרסיביות, שזה יהיה אמתי ותמיד נשים שמייצרות משהו חדש – יש להן מקום. אנחנו ניתן לכן תמיד את הבמה".

 

גל: "לא לזייף, לבוא עם תשוקה לדבר, להיות ממוקדות ולא להתעסק בפיצ'פקעס, להשאיר במגירה מה שפחות ולהתמקד בעיקר".

תגובות (0)
הוסף תגובה