ברוס ג'נר נלחם, אבל לא בשביל כולם

"יש לנו את ההזדמנות להכניס את הרגע הזה בהיסטוריה. בואו נחזק אנשים כמו ברוס בכל רחבי העולם על ידי אהבה ולא על ידי רשעות", כתבה ליידי גאגא.

"לא יכולה להיות בת גאה יותר ממני. עם אומץ וגבורה נשנה את העולם. זה כבוד בשבילי לתמוך ולעמוד לצד ברוס", צייצה בתו החורגת, קורטני קרדשיאן.

ו"כל הכבוד, ברוס, על זה שאתה חי את האמת שלך", כתב או. ג'יי סימפסון.

 

עוד באון לייף: 

 

 

אלו רק חלק מהתגובות האוהדות שקיבל ברוס ג'נר בעקבות הריאיון שהעניק בסוף השבוע לעיתונאית דיאן סוייר. ג'נר דיבר בפתיחות על מה שכולם מדברים עליו בחודשים האחרונים: המעבר שהוא עושה מגבר לאישה. האלוף האולימפי לשעבר הודה כי "תמיד הייתי מבולבל עם הזהות שלי…. אני לא תקוע בשום גוף, זה פשוט מי שאני כבן אדם. זה קשה לאנשים להבין, אבל זו הנשמה שלי…ברוס תמיד סיפר שקר, אבל אני לא יכול לעשות את זה יותר".

 

אין ספק שעל הווידוי המרגש הזה מגיע לג'נר את שלל התגובות התומכות שהוא קיבל והסופרלטיבים. ההחלטה שלו לצאת מהארון ולספר קבל עם ורייטינג על הרצון שלו להיות אישה, ועל הנטייה המינית שלו שנשארה הטרוסקסואלית (בניגוד למה שבדרך כלל מניחים על טראנסג'נדרים), היא באמת אחת האמיצות שנראו לאחרונה. וכעת הוא – שמעתה נקרא לו "היא" – מצטרפת לעוד טראנסג'נדרס אמיצות שעושות כותרות בחודשים האחרונים, בהן בולטות לוורן קוקס, אחת משחקניות "כתום זה השחור החדש", שגם הצטלמה לערום לאחרונה, והדוגמנית אנדרה פז'יק שהפכה להיות הדוגמנית הטראנסית הראשונה שמככבת ב"ווג".

 

עם כאלו שמות, אפשר עוד לחשוב ששנת 2015 היא שנה מעולה להיות בה טראנס, או לפחות טובה מאי פעם. כשמלך הטראש בכבודו הופך לאישה, תוך שהיא מספרת בגאווה על הגביעים האולימפיים שהיא אספה, אין ספק שהיא פותחת את הדלת לרווחה לעוד רבים שיבואו בעקבותיה ויפסיקו לטשטש את זהותם האמתית. היא, קוקס ופזי'ק מתחילות לסלול את הדרך ללגיטימיות – אבל אולי לפני שמכריזים על שחרור המצור, כדאי להזכיר לעצמנו את השלדים המוטלים בצדי הדרך.

 

 

אז אמרנו ששנת 2015 טובה לטראנסג'נדרים? הנה עוד כמה דברים שקרו בה: במרץ השנה אש הפנר, נער טרנסג'נדר בן 16 מצפון קרוליינה, צעד בכוונה לכביש סואן עד שנדרס, זאת אחרי שנים שסבל מבריונות. האקט שלו הושפע מההתאבדות הדומה של לילה אלקורן, בת ה-17.5, שלפני שנכנסה בצעדים בטוחים הישר אל הכביש המהיר, כתבה בבלוג שלה: "למוות שלי צריכה להיות משמעות. הוא צריך להילקח בחשבון כשנספרים מקרי ההתאבדות של א.נשים טרנסג'נדריות השנה. אני רוצה שמישהו יסתכל על המספר הזה ויגיד 'זה פשוט דפוק' ויתקן את זה. תקנו את החברה. בבקשה". שני מקרי ההתאבדות המזוויעים האלו התווספו לשניים נוספים שאירעו מתחילת השנה, של זנדר מהאפי, ילד טרנס בן 15 ושל מלוין רוז בת ה- 19.

 

אז לפני שאנחנו מסמנים וי תחת הבוקסה של "להראות לכולם שאנחנו מכבדים טראנסג'נדרים", כדאי אולי שנבדוק את עצמנו קצת יותר. אמנם יש דוגמנית ויש שחקנית ויש כוכב ריאליטי שהוא גם ספורטאי, והדור שלנו הגיע לבשלות יחסית שמאפשרת לקבל אותם, אבל מאחורי גבם ישנם לא מעט מתבגרים ומתבגרות, עדיין אנונימיים, שמחפשים את הזהות של עצמם, שמנסים להבין מי הם, ובנוסף לכל הקושי הזה גם נאלצים להתמודד עם מנת חלקו של הדור שלהם: השיימינג, ההצקות וההטרדות שמביאות איתן הרשתות החברתיות.

 

לג'נר, קוקס ופזי'ק היה מזל, הן באו מסביבה תומכת שבסופו של דבר אפשרה להן ומאפשרת להן להיות מי שהן וללכת עם האמת שלהן למרות המחיר. והן גם לוקחות את הפריבילגיה הזו ועושות איתה את הדבר הכי חשוב והכי נכון – לחצות גבולות, להעז ולדבר בשביל כולם. עלינו מוטלת האחריות על כל השאר, כל אלו שדיאן סוייר לא דופקת אצלם בדלת. אנחנו צריכים לספק גם להם את אותה סביבה תומכת, ולתת להם יד בכל פעם שהם ירגישו שהם רוצים לחצות את הכביש לבד. 

תגובות (0)
הוסף תגובה