טבעונות או פליאו: איזו שיטה הכי בריאה

בשיטוט השגרתי ברשתות החברתיות יצא לי להיקלע לתוך ה"קט פייט" הכי סוער כרגע – זה שבין שני טרנדים תזונתיים: בצד אחד של הזירה עומדות בנות הפליאו, חזקות ובריאות משומן ובשר חי. בצד השני ניצבות בנות הטבעונות שבידיהן שלטי חמלה ובשפתותיהן סלוגנים על צדק שנעדר מהעולם באכילת המזון החי. שתי הגישות מלאות רוח קרב גם נגד גישת התזונה המידתית של לוחמות ותיקות –  ה"דיאטניות".

 

עוד באון לייף: 

 

הקרב העקוב מחסה הותיר אותי, זו המחפשת נחת לבריאות הגוף והפגת המטרד מעודפי משקל לקראת הקיץ, מתקשה לקבל החלטה לאיזה צד עליי להשתייך. אז כמובן שהייתי חייבת לברר קצת יותר מה מסתתר מאחורי הסיסמאות על צדק, חמלה, שומן קדמון, או "הכל במידה".  

 

נתחיל דווקא באורח החיים הטבעוני, למרות שהוא האחרון שהתקבל לסדר הכרונולוגי בהיסטוריה. בשלוש השנים האחרונות, אורח החיים הטבעוני, שנמנע לחלוטין מאכילת בעלי חיים, ביצים, וחלב, סחף אחריו רבים ברחבי בעולם. רבים בחברה הישראלית נסחפו אחר התורה, ולמרות שאומרים עלינו שאנחנו לוקים בחסר בכל מה שקשור לחמלה וסובלנות כלפי האחר, ישראל זקפה לזכותה מאמינים טבעונים רבים, ביחס לשאר העולם.

 

ד"ר טלי גולדשמיט, 41, בוגרת תואר שלישי בפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר אילן מספרת, כמו רבים אחרים שדבקים בתזונה הטבעונית, שבגלל המוסר הגיעה, וכנראה שבגללו היא כאן כדי להישאר. גולדשמיט טבעונית אקטיביסטית להגדרתה, מעידה כי מעולם לא סבלה מבעיות משקל. מרבית חייה הייתה צמחונית, והפכה לטבעונית ברגע שהבינה כמה סבל ואכזריות יש בתעשיית החלב, הביצים וכמובן הבשר. "אין סיבה, ואין הצדקה, לפגוע בייצור חי. בטח לא  בגלל שטעים לי, או שאני פוחדת משינויים".

 

טלי גולדשמיט, "אין סיבה, ואין הצדקה, לפגוע בייצור חי".

אם לרגע נשים בצד את סבל החיות, ונדבר על מה נכון למנוע סבל ומחלות לבני האדם?

"מעולה, אז למזלי יש צדק קוסמי. מה שבריא לנו, הולך יחד עם זה שנהיה בני אדם ולא נגרום אכזריות וסבל בשביל לאכול. לפי מחקרים רבים, עדויות על ספורטאים רבים, הבריא הוא גם מוסרי. ומה שיפה שזה תלוי רק בנו."

 

ומה לגבי המחקרים שמוכיחים אחרת, שבשר, חלבון ושומן מן החי, דווקא חיוניים לגוף?

"ראשית, הבשר הגבינות והביצים שאוכלים היום, אינם הבשר שאכל האדם הקדמון, לא בתנאי הגידול, לא במימדים ולא באכזריות, ולכן לא. גם אני, גם הילד שלי, וגם בן זוגי, חיים אורח חיים טבעוני מלא, ואנחנו – טפו טפו – בריאים".

 

התעשייה החקלאית שהטבעונות מבססת את תזונתה עליה, הורגת מיליוני מכרסמים וזוחלים מדיי יום, האם לא מדובר בפרדוקס בנוגע לסבל לבעלי החיים?

"אני ממזערת נזקים. נקודת המוצא היא שהחיים שלנו מזיקים לנו ולסביבה, בני האדם בכלל, רק מזיקים לכדור הארץ. אם יהיו פחות שטחי חקלאות, שצריכים להאכיל את הכמות האדירה של החיות שאנו מאמללים ובסוף אוכלים, יהיה טוב יותר לכולנו".

 

תזונת ה"פליאו", לכאורה מנוגדת בכל תוקף לתפיסת העולם של גולדשמיט והטבעונים. רחמנא לצלן, הם מבססים את תזונתם בעיקר על שומן, בשר, ביצים אורגניות, וגבינות שמנות. אולם בדיוק כמו הטבעונים, הם מצרים על אבלות העולם הקפיטליסטי-מערבי, ונזקיו לתזונה ולסביבה. תפיסת העולם הפליאוליתית, מבקשת גם היא בשינוי מהותי באורח החיים, וחוזרת אחורה לתפריט אכילה קדום של האדם הקדמון. בדיוק כמו אצל הטבעונים, ניכר גידול מספרי של חברים בקבוצות פייסבוק פליאוליתיות, שמשתפות סיפורי הצלחה בירידה למשקל בריא, פוסטים רבים המעידים על שיפור בתחושה הכללית, הסברים ומאמרים תומכים ואפילו עדויות על החלמה ממחלות כרוניות, בעקבות המעבר לאורח החיים עתיק היומין.

 

"אני לא מכורה לסוכר ופחמימות כמו פעם", מירב בר חן

 

מירב בר חן, בת 31 (מסיימת לימודי תואר ראשון בחינוך והיסטוריה), היא גאווה פליאוליתית מזה כשנה וחצי. לטענתה, חשוב לעשות ראשית, הבחנה בין קרניבורים שאוכלים בשר בלבד, לאומני-בורים, שמתבססים על תזונה מן החי ומהצומח. "הכל התחיל לפני כשנתיים וחצי", היא מספרת, "ראיתי כתבה בערוץ כלשהוא, עם ראיון קצר של דעאל שליו (כותב הספר "הסוד הקדמוני", המדריך הראשון הישראלי. שנ.ב.ד),"מאותו הרגע, בגלל שהדברים שנאמרו בכתבה נראו לי מאוד הגיוניים, ובגלל תחושה כללית לא טובה ועודף משקל, חקרתי בנושא, והחלטתי ששווה לנסות". לדבריה של בר חן, די מהר היא ירדה במשקל באופן ניכר, הנפיחות בבטן ירדה והתחושה הכללית והבריאות השתפרה. "לפני כן סבלתי מדלקות כרוניות ומיגרנות, והן ירדו כמעט בתשעים אחוז. יותר מזה, אני מרגישה שיפור עצום בזיכרון, זה הולך לי מעולה עם ספורט, כי הגוף שלי חזק, ולהבדיל מכל דיאטה שגרמה לי לחולשה ורעב, הבנתי על בשרי, שהפליאו בריא יותר. אני לא מרגישה רעבה, כי אני לא מכורה כמו קודם לסוכר ופחמימות, והכי חשוב אני נהנית מהאוכל ולא מתייסרת".

הבנתי שאוכלים בארוחת בוקר 3-4 ביצים, אוכלים גבינות שמנות, וצורכים המון שומן ובשר אדום. לא מפחיד להשמין, לא שמעת על סתימות עורקים, כולסטרול?
"אוי נו, זה הכי מצחיק אותי. זה מה שאת חושבת, בגלל התזונה המערבית המקובלת שחונכנו עליה, כולנו. מה שסותם עורקים זה לא שומן. שומן בכלל לא מגיע לעורקים שאוכלים רק בשר. מה שגורם לשומן להגיע לדם זה תהליך הורמונלי שקורה כשאוכלים את הבשר עם הפחמימה או הסוכר".

 

בר חן לא מקבלת את הדעות הטוענות שטבעונות היא השיטה הבריאה ביותר. "הטבעונים לא התבססו על תזונה בריאה, הם פועלים מתוך רגש, ועל זה הם אוספים מחקרים שמצדיקים את המוסר. זה כמו דת, ואני גם מכבדת את הערכים שלה. אבל אני בנאדם רציונאלי, ואני יודעת שמאז ומתמיד, לאורך ההיסטוריה של בני האדם, אכלנו בשר ושומן, והתפתחנו בזכות זה. מה שכן, הפליאוליתים, וגם אני, תומכים במרעה חופשי, שיתאפשרו ויועילו לעולם ולחיות, ברגע שיפנו שדות חקלאיים של חיטה לטובתם. אנחנו גם דוגלים בטיפול מסור והומאני לחיות, ושחיטה שלא מייסרת. תביני, בגלל שאנחנו אוהבי בשר, יש לנו אינטרס לשנות, ולדרוש טיפול בריא ונכון לחיה, אם אנחנו רוצים ארוחה בריאה וטעימה בצלחת".

 

אפרת אטיאס. "לספק לגוף את כל צרכיו"

 

אפרת אטיאס, בת 42, בוגרת מכללת רידמן ומכללת NCS, היא תזונאית ומאמנת אישית לאורח חיים בריא. הדרך שלה להוביל את מטופליה לחיים בריאים יותר, מבוססת על שילוב של המלצות תזונתיות לאכילה נכונה וכלי אימון להטמעת הרגלי אכילה בריאים יותר. התפריט המומלץ לבריאות לטעמה, כולל ברובו מזונות גולמיים שאינם עברו עיבוד, בעלי PH בסיסי, עשירים בויטמינים ומינרלים, אנזימים חיים ונוגדי חמצון. על הטבעונות יש לה בעיקר מילים טובות להגיד: "על פי תפיסתי, אורח חיים טבעוני יכול לקדם את הבריאות, לשמור עליה לאורך זמן ואף להאריך את תוחלת החיים, בתנאי שמקפידים על תזונה בריאה ומאוזנת, המספקת לגוף את כל צרכיו".

 

ומה לגבי תזונת הפליאו?
"חסידי הפליאו מבקשים לקדם אורח חיים בריא על ידי הימנעות מאוכל מעובד וסוכרים פשוטים וצורכים ירקות טובים ושמנים מכבישה קרה, שזה נהדר. אך הם נמנעים מאכילת קטניות ופירות בעלי ערך תזונתי גבוה. מעבר לכך, מזונות מן החי מתאפיינים ברמת PH נמוכה המעלה את רמת החומציות בדם. לאיזון החומציות, חשוב שצריכת בשר תלווה בצריכת מזונות בסיסיים, או כאלה העשירים בנוגדי חמצון שיפחיתו את השפעותיו המחמצנות של הבשר".

 

כך או כך, אטיאס מזהירה מפני הקצנה בכל דרך שלא בוחרים, וממליצה "לשמור על מידתיות ובחירה מושכלת של המזון, תוך הקשבה לגוף ולצרכיו".  כנראה שבאיזו דרך שלא תבחרו, זה צריך להיות הקו המנחה.

תגובות (0)
הוסף תגובה