איך הופכים נעלי סטילטו לנעלי נוחות?

נעלי הסטילטו שנוחות כמו נעלי ספורט

מהנדס טילים, מנהלת לשעבר בסוכנות חלל, אסטרונאוט, מומחה לאופנה ומנתח אורטופדי נפגשים בבר, ומה הם עושים עם הכישורים שלהם? מסתבר שצוות החלומות הזה מנסים לעצב נעל עקב נוחה המותאמת לגוף ולא יוצרת נזק מתמשך. מדהים כמה אנרגיה מושקעת בלהתאים לגוף האישה דברים שנוגדים לחלוטין את הביולוגיה והטבע. אם זה ניתוחים פלסטיים, איפור כימי שמחזיק שעות וימים ועכשיו נעליים שהדבר האחרון שאפשר להגיד עליהן הוא שהן תהיינה בריאות. כי לעמוד על עקב בגובה של 5-10 ס"מ זה לא נוח ולא בריא בשום צורה. בואו נגיד את זה כמו שזה, אנחנו הולכות על זה בידיעה מלאה שטוב זה לא עושה לנו, אבל זה יפה. הייתי מציעה לצוות המדופלם להתרכז בדברים שעשויים להועיל לנשים, בעיות בריאותיות ייחודיות שלא מקבלות מספיק תשומת לב כי נחשבות "לנשיות", התאמה טובה יותר של גלולות, תרופות למיגרנה או סימנים שכיחים של התקפי לב. עד עכשיו הלכנו עם עקבים למרות הכול, חבל על המאמץ. 

 

 

מה אמהות שחורות יודעות

מלחמות האימהות? מי תערוך את יום ההולדת הכי מטורפת לילד\ה שלה? עשרים חוגים בשבוע? ספרי הדרכה עצמית להורות נכונה? שטויות, אומרת יולנדה גלוט קאבינס, אימא שחורה שקורעת את תרבות האימהות הלבנות הסופר-הישגיות וסופר-אשמות-באופן תמידי. קאבינס כתבה ספר שמבוסס על החינוך שאימא שלה נתנה לה והאימהות לפניהן ובו היא מבקשת להראות דרך חיים וחינוך שמחזקת את האימהות ויותר מזה את הילדים והילדות. היא מתארת איך היא גדלה בעולם בו אימהות ערבות אחת לשנייה – כי הן עסוקות בעבודה והילד שלהן הוא הילד של כולן במובן בו אחת עוזרת לשנייה. בעולם של הנשים השחורות, השילוב בין קריירה לאימהות תמיד היה שם, הרבה לפני המהפכה הפמיניסטית. על פי האג'נדה שלה, במקום להתרכז בלתת לילד\ה שלך את האושר המקסימלי עדיף להתרכז בלהכין אותו\ה לעולם, עולם בו לא תמיד יראו כמה מדהים הוא, ויותר מזה, יגרמו לו להרגיש כאילו הוא בכלל לא. במילים אחרות – תפסיקו להרגיש כאילו אתן לא אמהות מושלמות, אתן יודעות מה טוב לילדים שלכן. תתחילו לסמוך על עצמכן כמו שנשים שחורות יודעות ועושות כבר עשרות שנים. אין מקום לאשמה – רק לחינוך שיקדם את הילד\ה שלך בעולם.

 

מספר הנשים שבוחרות להפוך לנזירות – הגבוה ביותר מזה 25 שנה

מזה 25 שנים לא ידעה הכנסייה הקתולית באנגליה נהירה כזאת של נשים צעירות שבוחרות להשאיר את החיים שלהם מאחור ולנדור נדר לחיים של פרישות, צייתנות ונזירות. מתוך הנשים שהצטרפו לכנסייה, רובן משכילות, בגיל 30 או אפילו צעירות יותר. אחת מהנזירות הוותיקות מציעה שהסיבה למספרים ההולכים והגדולים היא ההעדר המשמעות בתרבות הנוכחית שאנו חיים בה. יותר ויותר נשים צעירות רואות את הבחירה בחיים כנזירה כ"דרך חיים אטרקטיבית".

אחת מהנזירות החדשות, תיאודורה האוקסלי בת 29 שימשה כחוקרת תיאולוגיה באוניברסיטת אדיבנרו לפני שנדרה את נדר הפרישות. היא מספרת על ההחלטה: "אני לא צריכה לדאוג לדברים מעשיים כמו לנהל קריירה, אני חופשיה ללכת למקומות בהם אני נחוצה ולפגוש אנשים בשוליים. למרות שזאת בחירת חיים לא רגילה, את לא היחידה שעושה אותה". כמוה, מרבית הנזירות פחות נראות בקהילות באנגליה, ומקדישות את עצמן לעבודה בשוליים – כיועצות או עם בעזרה לנשים שהיו קורבנות לסחר. בחברה כל כך כאוטית נראה שיש משהו מרגיע בלדעת איך ההווה והעתיד שלך נראה.

 

 

איך חברות הביטוח עושות תרגיל על הנשים שמשתמשות בגלולות למניעת היריון?

סקר חדש שבדק את חברות הביטוח הרפואי בארה"ב (המקבילות הקפיטליסטיות לקופות החולים בישראל) מצא שחברות הביטוח מרמות נשים בכל הקשור לאמצעי מניעה, ובכך עוברות על החוק. החוק בארה"ב מחייב את חברות הביטוח לכסות את אמצעי המניעה שהלקוחות שלה מעוניינות בהם, ולמרות זאת הן ממשיכות לחייב את הנשים המבוטחות. חלק מחברות הביטוח מסרבות לכסות או להשתתף בניתוחי עיקור, שיטה שישנן נשים שמבקשות לעבור. חלקן מסרבות לממן לנשים מעל גיל 50 גלולות למניעת היריון, כאילו נשים מעל הגיל הזה מפסיקות ליהנות מיחסי מין או בכלל לחשוש מהיריון. לא רק נשים שרוצות למנוע היריון מופלות לרעה – גם טרנסקסואליות בתהליכי מעבר מסורבות להשתתפות בטיפול הורמונלי, שוב תוך עבירה על החוק.

 

 

ומה יש למנהלי חברות הביטוח להגיד על זה? "נשים נהנות לשלם על הגלולות שלהן" כך אמרה קארן איגנגי נשיאת איגוד חברות הביטוח האמריקאיות. למרות ההתקדמות בנושאי החקיקה והמודעות לאמצעי מניעה, שרוב רובם הם אחריות של נשים בלבד, ובלי שום מילה על קונדומים, חברות הביטוח עושות קופה על נשים שממשיכות לשלם על אמצעי המניעה שלהן פשוט כי הן חייבות. אפשר לראות דרך המקרה הזה את סדרי העדיפויות ברפואה ומה מסומן כאסור ומותר לנשים, באיזה גיל, מי היא אישה, ומי יכולה להרשות לעצמה לתכנן היריון או להימנע ממנו.

 

ההיסטוריה של המילהSLUT  (שרמוטה)

כל כך הרבה פעמים המילה הזאת נזרקת לאוויר כדי להקטין ולמשטר נשים לגבי המיניות וההתנהגות שלהן שאף פעם לא תהינו מאיפה היא מגיעה ומה המשמעויות שלה. אז מסתבר שהמילה שימשה בהתחלה כדי לתאר גברים (!) שמתלבשים ברישול. מהר מאוד המילה הזאת עברה שינוי ויועדה לנשים בלבד, ובמאה ה-15 היא שימשה לתאר אישה שלא עשתה עבודה טובה בשמירה על ביתה מצוחצח ונקי. מעניין לציין שבתקופה ההיא בכלל לא כיוונו את המילה כלפי נשים לא לבנות ו\או עניות, כי אלו נתפסו כמלוכלכות וחסרות כל יכולות להחזיק משק בית לבן ומצוחצח. אז לא היה צורך בכלל להגיד שהן sluty, זה ברור – ועד היום המילה slut מחזיקה בתוכה גם משמעות גזעית ומעמדית.

 

 

המילה קיבלה את המקום שלה, כמו שאנחנו מכירות היום, בשנות ה-20, אחרי שנשים העזו לדרוש זכויות שוות ויצאו לשוק העבודה במספרים גדולים. כי אין דבר יותר מופקר מאישה שיוצאת למרחב הציבורי. היום, נשים משתמשות במילה הזאת כנגד נשים אחרות הרבה יותר מאשר גברים. נשים מנסות להבדיל את עצמן מהנשים "הרעות" ובדרך מפספסות את ההשלכות של המילה הזאת על כל הנשים ואת המשמעויות הגזעניות, הסקסיסטיות והמעמדיות של המילה.

תגובות (0)
הוסף תגובה