האדם הקדמון חי בשוויון מלא בין גברים ונשים

האבות הקדמונים שלנו מתוארים לעתים קרובות למדי כיצורים פראיים אוחזי חנית אולם מחקר חדש חושף שבחברות האנושיות הקדומות ביותר התבססו על עקרונות שוויוניים נאורים.

 

עוד באון לייף:

 

המחקר מראה כי בשבטים ציידים-לקטים בני זמננו, לגברים ונשים יש השפעה שווה על השאלה היכן הקבוצה שלהם תחיה ועם מי. הממצאים קוראים תיגר על הרעיון ששוויון בין המינים הוא המצאה של המאה האחרונה, ומצביעים על כך ששוויון הייתה הנורמה עבור בני האדם במשך רוב ההיסטוריה האבולוציונית שלנו.

 

מארק דייבל, האנתרופולוג שהוביל את המחקר באוניברסיטת לונדון: "אנשים עדיין מחזיקים בתפיסה שחברות ציידים-לקטים מאופיינות במאצ'ואיזם גברי. אני טוען שחוסר השוויון נוצר רק ??עם הופעתה של החקלאות, כאשר אנשים התחילו לצבור משאבים".

 

פעם היה פה שוויון מלא. צילום: shutterstock

 

דייבל אומר שהממצאים מצביעים על כך שייתכן ששוויון בין המינים היווה יתרון הישרדותי ושיחק תפקיד חשוב בעיצוב החברה והאבולוציה האנושית. "שוויון בין המינים הוא חלק מאותה חבילה המאפיינת את החברה האנושית, הכולל את החיים בזוג, המוח הגדול והחברתי שלנו והשפה, שמבדילים את בני האדם מחיות", הוא אמר. "זה פרמטר חשוב שלא באמת הודגש לפני".

 

המחקר, שפורסם בכתב העת Science, חקר את הפרדוקס לפיו בזמן שאנשים בחברות ציידים-לקטים מראים העדפה מובהקת לחיים עם בני משפחה, הם חיים בפועל בקבוצות של יחידים הקשורים באופן הדוק זה לזה.

 

המדענים אספו נתונים משני אילנות יוחסין של אוכלוסיות ציידים-לקטים בני זמננו – אחד בקונגו ואחד בפיליפינים (שכללו בחינת יחסי הקרבה, תנועה בין מחנות ודפוסי מגורים באמצעות מאות ראיונות שביצעו). הם גילו כי בשתי החברות אנשים נוטים לחיות בקבוצות של כ-20, נעים ממקום למקום בממוצע כל 10 ימים ומתקיימים מדגים, ירקות, פירות ודבש.  

 

החקלאות שינתה את חיינו. צילום: shutterstock

 

המדענים בנו מודל מחשב כדי לדמות את התהליך של בחירת האנשים למחנה, המבוסס על ההנחה שהאנשים יבחרו לאכלס מחנה חדש עם קרובי משפחתם: אחים, הורים וילדים.

 

מסתבר שכאשר רק למין אחד יש השפעה על התהליך, כפי שבדרך כלל קורה בחברות הנשלטות בידי גברים, ישנו ריכוז של אינדיבידואלים (גברים) הקשורים קשר הדוק זה לזה. כאשר לנשים יש השפעה על בחירת הרכב המחנה – המספר של האנשים שאינם קשורים זה לזה יהיה נמוך בהרבה.

 

"כאשר רק לגברים יש השפעה על הבחירה עם מי הם יחיו, הליבה של כל קהילה היא רשת צפופה של גברים הקשורים באופן הדוק כאשר בנות הזוג נמצאות בפריפריה", אמר דייבל. "אם גם גברים וגם נשים יקבלו את ההחלטה – לא נראה קבוצה הומוגנית של ארבעה או חמישה גברים שחיים יחד".

 

המחקר מצביע על כך שרק כשנכנסה לחיינו החקלאות, כשאנשים התחילו לצבור משאבים בפעם הראשונה, האיזון הופר. "מבחינה ביולוגית גברים תמיד יכלו לקחת להם מספר נשים והם תמיד יכלו להיות הורים ליותר ילדים מאשר נשים," אמר דייבל. "עם כניסת החקלאות לחייהם, גברים החלו לצבור משאבים והעדיפו ליצור בריתות עם גברים" (כבעלי כוח פיזי וכלכלי כמותם).

 

בשתי הקבוצות הנחקרות שלא עוסקות בחקלאות: המודל השוויוני עדיין קיים. בפיליפינים ובקונגו, נשים מעורבות בציד ובאיסוף דבש וגברים ונשים תורמים מספר זהה של קלוריות למחנה. ולכן, בשתי הקבוצות, מונוגמיה היא הנורמה וגברים פעילים בטיפול בילדים.

תגובות (0)
הוסף תגובה