לגדל ילדים ללא השוואות

החברה בה אנו חיים מאד תחרותית וקיימת שאיפה גבוהה להישגים. בתי הספר מעודדים את הגישה התחרותית ומכניסים את כולנו למערכת של ציונים, הקבצות, השוואות ותחרותיות גבוהה. הגישה ההישגית מתהדרת ברצון לא להישאר בבינוניות אלא תמיד לשאוף ליותר, להצטיין ולהשיג יותר.

אולם גישה זו בעייתית מאחר והיא יוצרת מימד של השוואות בלתי פוסקות של עצמנו עם האחרים. כך אנו מוצאים את עצמנו כל הזמן ברדיפה אחר הדבר הבא, בניסיון לעשות יותר, להצליח יותר מאחרים, להשיג יותר הישגים, להוכיח ולהראות את יכולותינו וכישורינו.

במרדף הזה, אנו לעיתים קרובות  משלמים מחיר נפשי גבוה ביותר. קודם כל זה מעייף ומתיש. שנית תחושת האכזבה, אם לא הצלחנו, הנה קשה מנשוא אחרי שהשקענו כל כך הרבה משאבים ואנרגיות למטרה מסוימת. ובסופו של דבר תמיד יהיה מישהו מוצלח יותר, יפה יותר, חכם יותר, מוכשר יותר.

עלינו להבין שכל השוואה יוצרת סבל ומדגישה את ההתבוננות באחרים במקום התבוננות פנימית. כשאנחנו עסוקים באחרים ובתחרות איתם אנחנו רודפים אחר הישגים ולא אחרי הדברים שבאמת מעניינים אותנו ועושים לנו טוב. אנחנו מתאכזבים ולא נהנים מהדברים שכן יש לנו כי אנו עסוקים במה שיש לאחרים, במה שעדיין לא השגנו. במקום ליהנות ממה שיש לנו ולחגוג הישגיים אישיים ודברים קטנים שמשמעותיים לנו. אנחנו לא עוצרים לחשוב ולחקור את הרצונות האמיתיים שלנו כי אנו עסוקים בריצוי והשגת מה שמצופה מאיתנו או מה שנדמה לנו שמצפים מאיתנו. כך אנו לא חיים את החיים שאנו רוצים באמת.

לחיות בתחרות. צילום: shutterstock

אז איך נעודד ילדים ונוציא אותם מהגישה התחרותית? מגישה המעודדת קנאה, אכזבה, הקשבה לחוץ ולא לפנים, וסבל?  להלן 10 טיפים שיסייעו לכם במשימה:

1. היו שם בשביל הילדים בהקשבה להם ולצרכים הרגשיים שלהם, בקבלה של הרגשות שלהם. כך הם ילמדו להקשיב לעצמם ולקבל את רגשותיהם.

2. עודדו את הילדים לא להשוות את עצמם ולא להתחרות עם אחרים. עליהם לבחון את ההתקדמות האישית שלהם ולא לפי הישגיהם של אחרים. עודדו את הילדים לשמוח מהישגיהם בלי קשר לאחרים ובלי להשוות. העבירו לילדים את המסר שלכל אחד יש את הדרך המיוחדת שלו. כל אחד הוא שונה וכך גם חוויותיו ולכן איננו משווים אלא נהנים מהדרך שאנחנו עברנו. השתפרנו וזה מה שחשוב. לא משנה מה קורה עם אחרים. יש להם דרך אחרת לעבור.

3. מצאו לילד משהו שהוא אוהב והוא טוב בו. כישרון שיחזק אותו ויגביר את הביטחון העצמי שלי והאמונה שלו בעצמו.

4. הדגישו את המאמץ, את הדרך ואת התהליך ופחות את התוצאות.

5. קבלו טעויות כחלק מהדרך, חלק חשוב מהלמידה וההתפתחות. מצאו את הטוב בכישלון. עזרו לילד לשאול את עצמו: מה למדת מהחוויה? מה הרווחת מהניסיון השלילי ואיך צמחת ממנו?

6. עודדו את הילדים לקבל דברים גם כשהם לא מושלמים. להבין שאין מושלם! גם אנחנו לא מושלמים. לקבל את עצמנו ואת חוסר המושלמות שלנו ושל האחרים היא דרך מצויינת לצאת מהתחרות ולפתח גישה אופטימית לחיים שמובילה לאושר.

7. התאימו את הציפיות שלכם מהילדים ומעצמכם. אל תגזימו בציפיות לא ראליות מהילדים וכך תלמדו אותם לא להגזים בציפיות מעצמם ומאחרים. ציפיות מוגזמות נותנות תחושה לילדים שהם מאכזבים ולא עומדים בציפיות שלנו. תחושה שמה שהם עושים זה אף פעם לא מספיק. שהם לא מספיק טובים! זו תחושה כללית שהם גדלים איתה ומפנימים אחר כך לחייהם. ילדים שחיים בסביבה ביקורתית ותחרותית לא נהנים ממה שיש אלא תמיד מרגישים שזה לא מספיק!

8. למדו את הילדים ליהנות ממה שיש. להסתפק במועט. לחגוג את הפשטות! ללמד את הילדים לא לחפש עוד ועוד וליהנות ממה שיש.

9. הדגישו את החיובי. מצאו דברים טובים בכל סיטואציה. עזרו לילדים להתבונן באופן חיובי על החיים תוך שימת דגש על הדברים הטובים.

10. למדו את הילדים להגמיש את החשיבה שלהם ולצאת מהחשיבה של שחור לבן. שדברים טובים או רעים. עלינו להבין שגם בדברים רעים יש משהו טוב. כך ניתן לקחת דברים בפרופורציה ולא להגזים בחשיבה שלילית. סוף העולם לא הגיע. תמיד אפשר למצוא משהו טוב.

שימו לב שאתם לא מעודדים את הילד לשאוף למושלמות ולהיות פרפקציוניסט. התכונות הללו אולי יובילו אותו להגיע להישגים גבוהים אך מבחינה רגשית עלולים להוביל אותו לסבל ואף לעצב ודיכאון. כשהדרישות גבוהות והביקורת קשה, קשה מאד לחוש שמחה. כך שאם האושר של ילדכם חשוב לכם כדאי לאמץ את הטיפים לחיים מאוזנים יותר ושמחים הרבה יותר.   

##

נגה בירן היא מנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ומשפחה במכללת סמינר הקיבוצים