איך מייצרים ומגדילים נכסים וירטואלים

בעולם העתיק לפני שנשים השתלבו בעולם התעסוקה ובעולם הפיננסי (קרי כל מה שקדם ל- 1960 בארה"ב ולשנות ה- 70 באירופה) נשים היו צריכות להרביץ הופעה בסיטואציות מועטות בלבד וגם בהן היה מאוד ברור ומוגדר מה הן תלבשנה ואיך הן תתנהגנה. העולם שלך כמו של בראדשו שונה.

 

אם פעם נשים היו צריכות להראות טוב בכדי לתפוס חתן שווה (תרתי משמע) הרי שהיום נשים צריכות להראות טוב כמו שגברים צריכים להראות טוב בכדי לאותת לאנשים סביבן שהן שוות (תרתי משמע). יש אין ספור מחקרים שמעידים שאנחנו אוהבים (Like) אנשים שנראים טוב ונותנים להם הרבה יותר קרדיט מאשר לאנשים שנראים פחות טוב. בגדים אופנתיים הם ללא ספק מהאיתותים החזקים והמשמעותיים ביותר לכך שאנחנו, גברים ונשים כאחד, שווים. אם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו מותגים מסוימים וקצב תחלופה גבוה של מה שיש לנו בארון, אנחנו נותנים ביטוי מאוד פיזי לממון הווירטואלי שלנו ולערכנו המוחשי כאחד.

 

כשאנחנו נראים "מיליון דולר", כשאנחנו וכל הסובבים אותנו יכולים לראות את הכסף שלנו או ליתר דיוק את ההצלחה שלנו. הרבה יותר קל למצוא מקום עבודה לקדם מיזם, לסגור עסקה, להגיע לאנשים חדשים שאנו מעוניינים לקשור איתם קשרים עסקיים וכדומה.

זה לא רק מה אנחנו לובשות זה גם מה שיש לנו בארון ומידת הביטחון העצמי שהנוכחות הפיזית של הפריטים הללו בארון נוסכת בנו. כשאנחנו מתרגלים לשפוט אנשים אחרים לפי איך שהם מתלבשים ונראים, מה אנחנו לובשות, מה יש לנו בארון, מה אנחנו יכולות ללבוש, משפיע על תחושת הערך העצמי ועל הביטחון האישי שאנו מקרינות, לא לעד אבל בוודאי עד הפגישה הבאה.

להתייחס לבלתי מוחשי כגשמי

8% מהכסף בעולם הוא פיזי. מכל שקל רק 8 אגורות בלבד הן מהסוג הגשמי שאפשר לגעת בו, כזה שנכנס לארנק. כל השאר הוא וירטואלי, שט בענן, כתוב שהוא קיים באיזה "סטיטמנט", דוח שמגיע בדואר או במייל. אף אחד, אף פעם לא נגע ולא יגע בו ולמרות זאת מוסכם על כולם שהוא קיים ולמי הוא שייך.  התרגלנו מהר מאוד להוציא כסף לא מוחשי. הרבה יותר קל לנו לשלם 3,000 ? על שמלה או חליפה בכרטיס אשראי מאשר ב- 15 שטרות של 200 ? שלא לדבר על לפרוס את הרכישה לתשלומים של 100 ? לחודש על פני שנתיים וחצי.

 

כסף וירטואלי קל להוציא אבל בכלל לא פשוט לנו ללמוד איך לייצר, איך לנהל, לטפל ולהגדיל נכסים וירטואליים. ערמה של שטרות, מטילי זהב, בגדים בארון, אדמות, בתים, עומדים שם ודי קשה להתעלם מהם ולדחות את הטיפול בהם למחר. תיק השקעות, קופת גמל, קרן השתלמות, מניות, אגרות חוב מגיעים כדוח שנורא קל להתעלם ממנו בתא הדואר הנכנס, נורא קל למחוק אותו ולחכות לדוח הבא או לזה הבא אחריו וכן הלאה.

אפשר להפוך את הכסף הוירטואלי לגשמי כמו בראדשו ולהסתייע בו לשפר את מעמדנו ואת ערכנו אבל חבל לא להשקיע גם בנכסים שנשארו בענן. בתור התחלה אפשר לתרגם את הידע המותגי שרכשת בעולם הגשמי לרווח בעולם הווירטואלי –  במה עדיף להיות שותפה, לקנות מניות  של חברת לואי ויטון או של חברת ברברי, להשקיע בגאפ או בזארה, באפל או בפייסבוק. מעבר לתרגום הידע המותגי לטיפול בנכסים הווירטואליים אפשר להעמיק את הידע בעוד כמה רבדים ולהקל על קבלת החלטות כמו רמת הסיכון שאת מוכנה לקחת ואיזו תשואה את רוצה בתמורה, איך מכשירים פיננסים שונים מאפשרים לך להשקיע ובאיזה את יכולה להרוויח יותר.

 

השינויים הדרמטיים שחלו בעשורים האחרונים כולל התחזקות מעמד הביניים, השתלבות נשים במעגל התעסוקה והוירטואליזציה של כסף, נותנים משמעות רבה מתמיד לבגדים בארון. קארי בראדשו בהחלט ממחישה איך ניתן להפיק מהם את המיטב אבל את יכולה לעשות יותר. את יכולה בנוסף לארון הפיזי בחדר השינה לפתוח ארון ממוחשב ולאחסן בתוכו את נכסיך הווירטואליים. מה היית תולה בו? מה היית רוצה לראות כל בוקר אחרי שאת מצחצחת שיניים ורוחצת פנים? סדרת המפגשים "השיק של השוק" אולי לא נוצצת כמו סקס והעיר הגדולה אבל נותנת לארון הווירטואלי את הכלים שברדשאו נותנת לארון הפיזי.

 

הטבה מיוחדת לגולשות און לייף למפגש ראשון: 

"תשקיעי בעצמך" מתארחים בטוקהאוס ב- 27.5.16 במחיר מיוחד.

להרשמה ופרטים נוספים

 

תגובות (0)
הוסף תגובה