רוסלנה רודינה: השורדת האולטימטיבית

אם יש משהו מעצבן יותר מטוקבקיסטים רעילים, הלוא הם חברי פייסבוק צדקנים. אלה המשתפים לינק כלשהו, ומצקצקים בלשונם כאחרוני הצדיקים בסדום. וזה קרה לי ממש לפני כמה ימים, כשפתחתי בבוקר את דף הפייסבוק, ולנגד עיני התנוססה תמונתה של רוסלנה רודינה ומעליה הכיתוב: "זאת אימא זאת?". מצחיק – ואולי בעצם עצוב – שדווקא גבר היה זה שכתב את אותה שאלה תמוהה, ואף טרח לנמק את דבריו בכך שאמא שעוזבת את בנה בן החודשיים לצורך תכנית ריאליטי מטופשת היא אמא רעה. כן, רעה. לא פחות ולא יותר. אם להוסיף חטא על פשע, הוא הילל את עצמו כ"אב השנה", ואף הוסיף שאם הוא נמצא שעתיים בעבודה, הוא כבר מתגעגע לבנו הקטן. נכון, אתה צודק, אדון יקר הבקיא בנפשה המורכבת של האישה. רוסלנה לא תתגעגע, "כי כל מה שמעניין אותה הוא כסף ופרסום".

 

עוד באון לייף: 

 

רוסלנה, שהתראיינה בתכנית "אנשים", עומתה עם הביקורת של קהל הטוקבקיסטים המתלהם בבית על כך שהיא "נוטשת את בנה". בתגובה לביקורות היא ענתה אולי את התשובה המתבקשת מכל: "לילד יש גם אבא". עקבתי אחרי אותו פוסט שהרס לי את הבוקר, ולו רק כדי לבחון את התגובות ולבדוק האם אנחנו, הנשים (או לפחות רובנו), עדיין שבויות בתפיסת העולם השמרנית הפטריארכלית שסבורה שמקומו של האבא הוא בעבודה, ושל האם בבית עם התינוק. וכדברי האמרה המיושנת: חלילה שתינוק יגדל ללא אמא.

 

לצערי הרב התאכזבתי. לא רק שחצי עולם שבוי במוסכמות, הוא גורם לחציו השני להיות כאסיר העומד מול כיתת יורים. חשבתי שהרוחות החדשות שנושבות ביקום בשנים האחרונות בכל הנוגע לפתיחות בענייני משפחה חדשה וגו', ירככו את הביקורת כלפי אישה עצמאית, שיש לה קריירה ויש לה גם מערך תמיכה חזק בבית.

 

לפני כשנתיים, הרשת געשה ורעשה מסיפורה של מנכ"לית יאהו, מריסה מאייר, שחזרה לעבודה שבוע לאחר הלידה. הביקורות לא הפסיקו לכנות אותה כאמא הגרועה בעולם, ומיטב המומחים לאם ולילד דיברו על הנזקים הנגרמים לעולל. הם רק שוכחים דבר אחד, מנכ"לית יאהו עשתה זאת מבחירה. האם הרצון לגדל משפחה ולטפח לצידה קריירה מוצלחת הופך אותה לאימא פחות טובה? אני בספק.

 

מתוך הקמפיין של שלומית אזרד

 

ובחזרה לרוסלנה ולסיפור "הישרדות". עזבו את העובדה שמדובר בסך הכל בחודש ימים, הרי גם אם היה מדובר בחודשיים תמימים, לא הייתם מרימים גבה לו במקומה היה עומד בן זוגה, אייל גולן. בדיוק כפי שאינכם מנידים עפעף כשמנחה התכנית גיא זוארץ מתעופף לו לצילומים כשיש לו שני ילדים בבית, ועוד תוספת תינוקת טרייה שנולדה רק לפני חודש וקצת. ברור שלא, הרי מתוקף גבריותו הוא זה שאמור לצאת לציד ולהביא אוכל הביתה בזמן שאשתו מיניקה.

 

מעבר לכעס על חוסר הטולרנטיות בסאגת "איש הישר בעיניו יעשה" – ולצורך העניין, שכל אחת תעשה את מה שטוב עבורה – אני בעיקר כועסת על הביקורת שמופנית לכיוונה של רוסלנה כמעט לאורך כל הקריירה שלה. על יחסיה עם גולן, על כך שהיא "דוגמנית בינונית" שעשתה את הפריצה הגדולה על גבו וכן הלאה וכן הלאה. אולי כי אם יש משהו שאנחנו טובים בו במדינת ישראל הוא להרים מעפר לכלוכיות ולהפוך אותן לסינדרלות, ואז לנפץ להן את נעל הזכוכית על הראש. פרגון זו מילה גסה, בעיקר כשאת אישה, צעירה ויפה שלא הולכת בתלם. כזו שמתנערת מצקצקני הלשון ועושה בדיוק ההיפך את מה שמצופה ממנה. כן, היא מאוהבת באיש שאנחנו אוהבים לשנוא. כן, היא יפה ויש לה קריירה לא רעה בכלל. כן, היא חזרה למידות הזעירות שלה טרום הלידה, וזה מעצבן את כולכם, אני יודעת. וכן, היא אמא טרייה וצעירה שרוצה להמשיך לחיות את חייה כמו כל אישה בגיל 26. וזו זכותה המלאה. תתמודדו. 

תגובות (0)
הוסף תגובה