מכתב לפרסומאי המחמד התורן

ברור לי שאתה עובד קשה – ישיבות קריאטייב ארוכות, קמפיינים שנופלים עליך מעכשיו לעכשיו וחוסר הידיעה מתי מסיימים יום עבודה. אכן, בחרת לך מקצוע לא קל. אתה צריך להפגיז ברעיונות יצירתיים שימצאו חן בעיניי הבוס שלך ובעיקר – בעיניי המפרסם. כאלה שייצגו את 'סולם הערכים' של המותג ובו זמנית ייצרו באזז. להכעיס כל מיני אוכלוסיות? לגיטימי, במידה שהפרסומת לא תורד מהאוויר. קמפיין של פמיניסטיות זועמות ברשתות החברתיות? הכי לגיטימי (בעיקר אם יעורר דיון סוער בתכניות הבוקר).

 

הנה כמה אימג'ים שעליהם הזעת בשנה החולפת: שתי מתבגרות-לוליטות מענטזות בקמפיין בגדי ים, תינוקת סקסית בחיתול ג'ינס מנסה כמיטב יכולתה לעשות טוורקינג, גבר בתחבורה ציבורית מפנטז על בר רפאלי בזמן שהוא בוהה בבחורה שמנמנה וקמפיין לפיצה טבעונית (מטרה ראויה וללא ספק כלכלית) תחת הלוגו "מבצע פשוט שגם היפות יבינו".

 

לינוי בר גפן הסבה הבוקר את תשומת ליבנו בעמוד הפייסבוק שלה לפרסומת חדשה של יצרנית מוצרי חשמל שמעניקה יום ניסיון של מדיחי כלים ( אכן, חוויה מעוררת חושים). המודעה מחלקת בין שני עולמות: הגברים על מגרש הכדורגל והאישה, איך לא, במטבח.

 

 

ברגע הראשון חשבתי (לפני שהצצתי בכיתוב שמעל) שמדובר בפרסומת חתרנית – כזו שמתקשרת עם חודש הגאווה (שנפתח אתמול בסימן טרנסג'נדרים) ועוסקת בגברים ונשים ומה שביניהם. אבל אז נפל לי האסימון: עוד רעיון שבלוני, נטול יצירתיות, כזה שנדמה שאושר בשעות הקטנות של הלילה, כשפרסומאי- המחמד- התורן התעייף והשתמש בשאריות התחמושת שלו, מתוך מטרה שהבוס כבר יירד לו מהגב והוא יוכל ללכת כבר הביתה.  

 

חבר, אתה חסר. אתה זונה של תאגידים. ויודע מה – המוח שלך ריק מרעיונות חדשים ויצירתיים. קח לך איזה חודש במאלדיביים. תשקול שינוי קריירה, רילוקיישן או איזה פעילות אקסטרים שתאוורר לך את הראש. אנחנו זקוקים לאוורור מעוד מודעה או פרסומת שאפילו כבר לא מצליחה להרגיז אותנו. אלא בעיקר גורמת לנו למבוכה.

תגובות (0)
הוסף תגובה