מחאת המכנסונים עולה שלב

בואו נדמיין לרגע את העולם שבתי הספר מחנכים אותנו אליו, עולם שוויוני ובו – כפי שמצופה בעולם שוויוני – אני כנערה יכולה ללכת במסדרונות בית הספר בחופשיות במכנסיים קצרים, ולידי יתהלך נער שלבוש באותו דפוס לבוש כמוני, והמורה תראה בשנינו כשני בני אדם ההולכים באופן שווה, עם בגדים קצרים ונעימים על מנת להפיג במעט את החום.
 
עוד באון לייף: 
הזכות ללבוש מכנסיים קצרים
סדרות הנעורים הרסו לנו את גיל ההתבגרות
אני אמא של ילד מפורסם שחשוף לאלימות ברשת
 
 
אך בואו נפסיק לדמיין ונבחן לרגע את המציאות: העולם שבית הספר מכתיב לנו, בניגוד לאותו עולם אליו הוא מחנך אותנו, הוא עולם בו מהרגע שאת נכנסת לבית הספר מכתיבים לך אם את בת או בן. אם את בת- עלייך להימדד כל העת בלבוש הולם, שבמילים עדינות מצניע את גופך, ובמילים אחרות, מחביא ומבטל את הגוף שלך. אם אתה בן- אתה חופשי לבוא עם מכנסיים קצרים, ואין כלל הנוגע להופעה הולמת שאיתה אתה צריך לבוא. 
 
במציאות כזו, במי הייתם בוחרים להיות – נער או נערה? אני בוחרת להמשיך להיות נערה.  אני גאה בהיותי נערה, אני לא צריכה להיות נער כדי לקבל את הזכות שלי לשוויון. אני לא  צריכה להתבייש בגוף שלי או להחביא אותו. 
 
ים תמיר
 
טענות רבות נשמעות לאחרונה מצד מורים ואנשי חינוך בבתי הספר ברחבי הארץ כי ?כאשר נערה באה במכנסיים קצרים היא מפתה ומושכת תשומת לב של בנים?, או ?אם את כנערה רוצה שיתייחסו אלייך כאדם אינטלקטואל, עלייך להגיע עם בגדים הולמים?. הערות אלו, ועוד הערות ?חינוכיות? אחרות של מורים, מביישות את מוסדות בתי הספר וזורעות הרס בדימוי העצמי שלנו, הנערות. הן מציגות תפיסה שגויה, שעל פיה אנחנו כנערות מייצגות אובייקט מיני ועל מנת לקבל יחס רציני מאנשים, עלינו להסתיר את הגוף שלנו, כי רק כך יתייחסו אלינו ברצינות. אך האם הנערות הן באמת אלו שצריכות לבטל את עצמן על מנת לא להפריע לשום בן להתרכז? התשובה ברורה מראש. במקום להתעסק בלחפש אשמים, מוסדות החינוך צריכים לערוך חשיבה מחודשת ולהבין שהאשמים האמתיים במחאה הזו, זה הם. 
 
העולם שתיארתי בתחילת הכתבה, ימשיך להיות עולם דמיוני כל עוד בתי הספר לא יקיימו תנאי נאה דורש נאה מקיים. על בתי הספר להכתיב לנו מציאות שוויונית, בדיוק כמו זו שמחנכים אותנו אליה. כי אם בתי הספר מחנכים לשיווין, מן הראוי שיפעלו בשיווין.  
 
אך בתוך כל הסיפור המתסכל והלא שוויוני שמוצג פה, יש נקודת אור: אני, כמו נערות רבות ברחבי הארץ, החלטנו לקחת את האחריות לידיים: להפסיק לשתוק ולהילחם ביחד, ב-16.6 מול כנסת ישראל, למען החופש והשוויון של נערות ונערים כאחד בבתי הספר. וזאת לאור העובדה, שאף נערה היא לא בובה שאפשר להגיד לה "תהיי יפה ותשתקי", או נכון לעכשיו "תתלבשי הולם ותשתקי". הגיע הזמן להתלבש כרצוננו- ולמחוא על זכויותינו!
 
תגובות (0)
הוסף תגובה