הרופא אמר שיש לי שבועיים לחיות

בשנת 1998, בעת שעבדה כתובעת פלילית מטעם המשטרה, התחילה אורית רוט לחוש עייפות יתר וקוצר נשימה. בהתחלה היא חשבה שמדובר בתופעות לוואי של עבודה קשה ולחץ, אבל אחרי שהתמוטטה על ריצפת בית המשפט, ולאחר בדיקות, התברר לרוט שהיא חלתה בלוקמיה, סרטן הדם. אחרי שנה של בדיקות מתישות וכואבות, נאמר לה על ידי הרופאים שיש לה שבועיים לחיות. רוט כבר חשבה לוותר, ואפילו כתבה צוואה, אבל אז מישהו אמר לה משפט ששינה את חייה.

 

 

רוט מספרת כי השנה בה גילו לה את המחלה "הייתה קשה מנשוא. לא יכולתי להסתכל על עצמי במראה. כיניתי את עצמי 'מפלצת', הייתי נפוחה מקורטיזון, מלאה פצעים בשפתיים, ללא שיער. במהלך המחלה עברתי את כל המכאובים האפשריים שאדם יכול לעבור".

אבל דווקא בתוך אותם רגעים חשוכים, גילתה רוט את מקור הכוח שלה – הילדים. "התמונות שלהם היו תלויות על הקיר האפור בחדרי בתי החולים. 'אמא, הלוואי שהניצוץ שבעינייך לא ייגמר לעולם', ביקשה ממני פעם בתי. זה קרע אותי. אמי, בן זוגי, המשפחה והחברים סבבו אותי בהמוניהם. קיבלתי ים של אהבה וחום. חבריי במשטרה נרתמו גם הם ותרמו לי דם. בתקופה הזו שבה סבלתי כל כך, התנחמתי בכמות האהבה והחברים שבהם זכיתי".

 

 

אך למרות האהבה והתמיכה, המצב של רוט הלך והדרדר. "אין סיכוי להציל אותך", אמר לה הרופא ששחרר אותה הביתה. "שאלתי אותו כמה זמן נותר לי לחיות והוא ענה 'שבועיים'".

 

אורית לפני המחלה (משמאל) והיום

 

למרות החדשות הקשות, רוט לא ויתרה והיא החליטה לנסות טיפול חדש בבית החולים 'הדסה' בירושלים. בדרך לבית החולים, היא נפרדה מכל דבר שראו עיניה – אלא ששם אירע הנס הגדול. בהדסה היא עברה השתלה, תרומה מאחיה. התוצאות היו טובות וכעבור כמה חודשים היא שוחררה הביתה. "חזרתי לביתי בערב יום כיפור", היא משחזרת, "ולמרות היותי אפיקורסית מוחלטת, הלכתי לבית הכנסת. ישבתי שם בחוץ ובכיתי על מה שלא בכיתי כל חיי. מכאן החל השיקום".

 

שנתיים לאחר שהתגלה הסרטן, רוט הבריאה, חזרה לעבודה ואפילו קודמה. "חיי, שניתנו לי במתנה, היו יפים מתמיד. חשתי מחוסנת ומוגנת. אמרתי לעצמי ששום דבר לא יפגע בי יותר".

 

רוט אומרת כי רק דבר אחד הציל את חייה, בעצם שניים: "שני ילדיי, שהם האהבה הכי גדולה שלי. בכל פעם שעמדתי לוותר, מיד חשבתי עליהם. אני מאמינה שאם אדם מחליט להילחם, הוא יכול לנצח גם את המחלה הארורה הזו. זה המסר שלי".

 

המאפרת יעל יעקבי מסבירה כיצד יצרה את המראה של רוט: 

"סיפור החיים הקשה של אורית לא ניכר בפניה היפות. היא חייכנית, משעשעת ובעלת שמחת חיים סוחפת. היא מסוג הנשים שאיתן אני בוחרת "ללכת על כל הקופה"-מדגישה גם שפתיים וגם עיניים. עפרון כהה במסגרת העיניים על בסיס של צלליות בגוונים מעושנים ומסקרה מעבה במיוחד. על העור מרחתי מייקאפ לכיסוי בינוני מועשר בלחויות שמתאים במיוחד לעור בוגר ואיננו מייבש אותו, ואת השפתיים הדגשתי בשפתון עמיד בגוון דובדבן, גוון שהולך נהדר עם החיוכים התכופים שלה."

 
 
המאפרת יעל יעקבי מסבירה כיצד יצרה את המראה של אסרסאי:
אורית
"אורית בחורה יפהפיה בעלת עור פנים נדיר לכן שמתי את מרבית הדגש עליו. 
ראשית, השתמשתי בקונסילר בעל גוון כתום-אפרסקי אשר מנטרל כהויות באופן מלא ומאיר את האזור אשר שמתחת לעיניים ושבו נמצאות מרבית הכהויות. מעל הנחתי מייקאפ קליל בעל גימור זוהר שידגיש את מרקם העור המדהים שלה.
על העפעף שמתי צללית בסיס בגוון אפרסקי מוזהב והדגשתי את הזויות בצבעי חאקי וירוק זית. הריסים נמשחו במסקרה שחורה ועל הלחיים והשפתיים השתמשתי בגווני אפרסק קלילים המעניקים חיות, במיוחד לגווני עור שחומים.
טיפ קטן לנשים כהות עור המתקשות למצוא קונסילר לגוון העור שלהן-השתמשו בצללית או בשפתון בגוון כתום נקי כקורקטור, מתחת לקונסילר הרגיל, ותגלו כי הוא מנטרל באופן מלא את הכהויות ומעניק לעור גוון חי ולא אפרורי"
 
 
 
 

 

מעצבת שיער: צליל שן 0528191171

https://www.facebook.com/zlilshen?fref=ts

תגובות (0)
הוסף תגובה