לדבר איתן על דימוי גוף: איך עושים את זה?

נסו להיזכר בגיל ההתבגרות (והיום, להזכירכם, מתחיל גיל ההתבגרות כבר בגיל 11-10). העולם מלא במסרים סותרים, מכל עבר יש פרסומות של דוגמניות מושלמות לכאורה, הלחץ החברתי רב, יש דגש אדיר ולא פרופורציונלי על המראה החיצוני, בראשם עידוד של רזון בלתי הגיוני. כל מה שאתם זוכרים מגיל ההתבגרות שלכם מקבל היום עוצמות ומיידיות הרבה יותר גדולות בעקבות כניסתן של הרשתות החברתיות והתוכנות למסרים מידיים לתמונה. לא קל להיות נערה או צעירה וכל הקשור לדימוי גוף ולדימוי עצמי נמצא במגמת ירידה.

 

עוד באון לייף:

 

כדי שהנערה (שכרגע נדמה כי היא רק גרה אצלכם בבית) תמשיך או תתחיל לשתף אתכם בכל הנודע לעולמה, כדי שתוכלו לזהות בזמן מה עובר עליה, הנה 7 דרכים לשמור על ערוצי התקשורת, כפי שמסבירה לנו פרופ' מוריה גולן, מומחית להפרעות אכילה, דימוי עצמי ודימוי גוף, עובדת בעמותת שחף וראש החוג לתואר שני בתזונה במכללת תל חי:

 

1. צרו הזדמנויות ופעילויות משותפות – חפשו הזדמנויות כדי להתלהב מהילדה שלכם כדי שהיא תרגיש "ההורה שלי מקבל אותי, ההורה שלי אוהב אותי". כל פעילות שבה אנחנו נתלהב מהילדה שגדלה לצידנו בבית, שנראה את הביטוי האישי שלה, יעניקו הזדמנות פז לקרבה ולחוויות משותפות שהן אבני היסוד בתקשורת ההדדית. אלו לא חייבות להיות פעילויות גרנדיוזיות, גם רגעים קטנים או בילויים קצרים ולכאורה שטחיים (טיול למשל) יכולים לעשות את העבודה.

 

2. התעקשו על קשר ועל קרבה – בייחוד בגיל ההתבגרות חשוב לשתף את הבת שלכם במה שאתם מרגישים, חווים ועוברים ביום-יום, ולשמוע מה עובר עליה. ילדה ששומעת על חוויות היום-יום של ההורה שלה, תרגיש נוח לספר ולשתף ולהעניק הצצה לעולמה: מה משמח אותה, מה מטריד אותה, מה מרגש אותה, למה היא מצפה וכך הלאה.

 

 

– פרסומי –

חשוב להכיר – תכנית בעד עצמי

החל משנת 2012 מיושמת בכ-25% מחטיבות הביניים ההתיכונים בארץ תוכנית "בעד עצמי", יוזמה של חברת יוניליוור ישראל, כחלק מהתוכנית העולמית של המותג Dove לעידוד דימוי עצמי ודימוי גוף חיובי בקרב בני נוער – בנות ובנים, ובשיתוף עם משרד החינוך בישראל.

 

 

בואו לגלות עוד – לחצו כאן

 

3. צרו שיח פתוח ומילות קוד – חשוב לנהל שיחה גלויה שבה ההורה הוא היוזם על מקומות הלחץ והמצוקה סביב גיל ההתבגרות. לא להתחמק מהנושא ולא להתעלם כאילו אין שום בעיה שעלולה להתעורר. בנוסף, כדאי לקבוע סימנים (מילה \ ביטוי \ תנועה) שדרכם מאותת הנערה המתבגרת שלכם על מצב של דכדוך. כדי להחליט על מילות קוד נפרדות למצבים שונים: דכדוך, מצב רוח ירוד או מצב מסוכן. כך לעתים ללא הרבה מילים או בלי מילים בכלל (רק בעזרת תנועה או מחוות גוף) תוכל הטינאייג'רית שלכם לאותת שהיא זקוקה לכם.

 

4. שמרו על הבטיחות מעל הכל – חשוב לנהל שיחות ברורות בהן המסר החד והברור הוא שהבטיחות היא מעל הכל וזה הערך הכי חשוב. להגדיר במילים ברורות לאיזו התנהגות אנחנו מצפים מנערה בגילה: למי עונים בצ'אט במחשב, מתי נוסעים לאין, עם מי ובאיזו שעה, וכו'. לשוחח באופן גלוי וברור על בריונות ואלימות, על חרמות, על שיימינג, ברשת האינטרנט ומחוצה להם.

 

5. דברו על השפעת הפרסומות – חשוב לדבר באופן ברור וגלוי על השפעת הפרסומות ועל כך שהן מקדמות יופי אוניברסלי ולא יופי אינדבדואלי אישי ופרטי, שהן שמות דגש מוגזם על רזון קיצוני ועל מידות בגדים בלתי הגיוניות ואנושיות. כדי להמחיש את הנקודה אפשר ללכת עם הנערה לרכוש בגדים דווקא בחנות יד שנייה או להכין לבד כדי להדגיש את הייחודיות בניגוד לסגידה למותגים ולאחידות. לדבר על דיקטטורת הרזון ועל הציפייה למשקל שהוא לא בריא. אפשר לשלב את הדיון בחשיבות היופי הפנימי, שהוא היופי האינדיבידואלי.

 

6. הקפידו על ארוחה יומית משותפת – להמשיך להקפיד על ארוחה אחת משותפת מדי יום. הארוחה יוצאת את המרחב לשיחה יומית ולהרגל של שיתוף. להנהיג את המנהג שבמהלך הארוחה כל אחד מספר על משהו אחד טוב שקרה לו באותו יום (גם ההורה כמובן). אפשר כמובן לספר גם על משהו רע \ מעציב בנוסף לדבר הטוב.

 

 

7. נסו לשקף ולחפש את הטוב  כשהנערה מתרגזת על איך שהיא נראית התגובה ההורית הפבלובית היא לומר "לא נורא" או "לא נכון" ולחפש פתרונות כמו "נכון שעלית במשקל, אבל יש לך עיניים מאוד יפות". חשוב דווקא להכיל את זה דרך שיקוף ולומר "אני מבינה שאת מרגישה שמנה" או "את מרגישה שאת לא נראית טוב" ואז לעזור לה להסתכל על עצמה במבט אוהב ולומר "אני חושבת שאם נשאל את החברים שלך למה הם אוהבים אותך, מה את חושבת שהם יענו?" ולהתעסק בחוזקות, מבלי להתעלם מהבעיה שמטרידה אותה. לא להרגיע או להסיט את הדיון, אבל לחפש את המבט מבחוץ ולא המבט הפנימי המחמיר. 

תגובות (0)
הוסף תגובה