הסודות מתוך אחוזת פלייבוי נחשפים

"איבדתי את החוזה על הדירה שלי, הרגשתי שכבר זרקתי את עצמי לזאבים, אז למה שלא אקצור את הפרסים ולא אהיה סתם עוד זונה שנכנסה בשערי האחוזה". ככה מנסה לתאר הולי מדיסון את החוויה כחברה מספר 1 של יו הפנר.

 

עוד באון לייף: 

 

מדיסון, היום בת 35, הוציאה לאחרונה ספר חדש תחת השם המעולה "Down the Rabbit Hole: Curious Adventures and Cautionary Tales from a Former Playboy Bunny" (ובתרגום חופשי לעברית – במורד מחילת הארנב: ההרפתקאות הסקרניות וסיפורי האזהרה של השפנפנה לשעבר). בין דפי הספר חושפת מדיסון את ההתנהלות האמתית באחוזת פלייבוי, זו שלאו דווקא צולמה בסדרת הריאליטי שבה השתתפה עם עוד שתיים מחברותיו של מלך הפורנו, "השפנפנות של יו".

 

בין השאר כותבת מדיסון כיצד הכירה את הפנר, כשהיתה בת 22 ובדיוק נשרה מלימודיה בקולג'. מדיסון היתה מלצרית במסעדה הידועה לשמצה הוט'רס, והיא פגשה את הפנר כשבילתה עם חברותיה במועדון. על פי דבריה של מדיסון, הפנר הציע לה מתקלואון, סם מטשטש ומרגיע. "בדרך כלל אני לא בעד סמים", הוא אמר לה, "אבל את יודעת, בשנות ה-70 הם קראו לכדורים האלו 'פותחי ירכיים'".

 

מדיסון בימי האחוזה. תמונה: Shutterstock

 

מדיסון מודה שהיא לא היתה לגמרי תמימה והיה ברור לה שלילה בחברת הפנר עלול להסתיים בחדר המיטות, אבל לטענתה זה היה נראה לה "משהו קליל והומוריסטי". היא גם סיפרה כי כשראתה אותו רוקד במסיבה, ואיך כולם צוחקים עליו, היא ריחמה עליו. "בזמנו הוא היה נראה לי אדם כל כך מתוק, וזה הרגיש כמו אכזריות שלא לצורך".

 

מדיסון ממשיכה לתאר על המפגש המיני הראשון שלהם, שנעשה מאוחר יותר ובנוכחות עוד צעירות שהיו "חברות" של הפנר בזמנו. "להפתעתי, התור שלי נגמר במהירות שבה הוא התחיל". היא גם מודה שהיא מעולם לא חוותה חוויה מנותקת יותר, וכי "היתה אפס של אינטימיות". ביום שאחרי, מדיסון הרגישה נורא. "לא היה בא לי על זה", היא משתפת, "אבל חזרתי לעוד". אחרי תקופה של מפגשים, מדיסון ביקשה לעבור לאחוזה והפנר מסכים. אחרי שהבחורות הוותיקות יותר עזבו, היא גם "קודמה" לתפקיד החברה מספר 1, מה שאפשר לה לישון בחדר של הפנר.

 

מדיסון מספרת כי עבור הפנר כל מי שהגיעה לגיל 28 נחשבה לזקנה. "למען האמת, אף פעם לא היה לי נוח עם המשיכה שיש להף' לבחורות צעירות מאוד. היתה לו אובססיה לנשים שנראות צעירות עד כמה שהטבע האנושי מאפשר".  

 

מדיסון חושפת את "ההטבות" שהצליחו למשוך צעירות לאחוזה: חשבון פתוח בסלון יופי בו הן יכלו לעבור טיפולים קוסמטיים ולתחזק את הבלונד הצבוע, ניתוחים קוסמטיים על חשבון הברון ותקציב של 1,000 דולר בשבוע לקניית בגדים. המחיר, מלבד כמובן להיות נכס של הפנר, כלל גם עוצר בשעה תשע בלילה, ללא יציאה למסיבות ולאירועים (מה שאיפשר לחלק מהשפנפנות לתחזק זוגיות סודית בתוך האחוזה) ואיסור חמור על יציאה לעבוד.

 

לטענתה של מדיסון, השעמום שבחוסר המעש הוביל אותה לדיכאון עמוק, עד שכבר חשבה לשים קץ לחייה. הפנר לא הסכים שהיא תראה פסיכיאטר, מחשש שהוא יגרום לה לעזוב את האחוזה, אך לבסוף היא הצליחה להיפגש עם אחד בסתר. היא יצאה מהדיכאון כשלאחוזה נכנסה קנדרה ווילקנסון, שאז היתה בת 19 בלבד. כמה זמן אחר כך, יחד עם ברידג'ט מרקרדט, הן הופיעו בסדרת הריאליטי בכוכבן, עד שגם קנדרה וגם מדיסון החליטו לעזוב את האחוזה.

 

מימין: קסנדרה ווילקנסון, ברדגי'ט מרקרדט, יו הפנר והולי מדיסון. תמונה: Shutterstock

 

בדומה למדיסון, גם קנדרה חשפה לאחרונה בכלי התקשורת חוויות דומות מתקופתן באחוזה. בין השאר אמרה בראיון טלוויזיוני כי הפנר "הגיע כל כמה לילות לשכב איתי, אחרי שלקח שני כדורי ויאגרה והתפללתי לכל דבר שיוציא אותי משם. הוא היה בן 78 ואני נערה צעירה בת 18 וזה ניצול מגעיל". עוד אמרה "הייתי מאד שיכורה בלילות, בזמן שהפנר היה בא למיטתי, כדי לא להרגיש שהוא חודר אליי. חשתי כמו זונה והאלכוהול השכיח ממני את הכאבים הנפשיים. למחרת, בגלל הסמים, לא היה אכפת לי מה קרה בלילה שלפני".

 

גם ווילקנסון וגם מדיסון מדגישות כי מעולם לא נכפו עליהן יחסי מין, אך כמו שמדיסון מבהירה בספרה, הפנר מראש בורר מראש את "חברותיו" עם פרופיל מאוד ספציפי: צעירות מאוד, מערים קטנות ועם תמימות מאוד גדולה לאופן שבו פועלת תעשיית הבידור. הוא מציע להן את החלום האמריקאי עם הטבות של אספקת סמים ואלכוהול שישכיחו מהן שהחלום הוא לא בדיוק כמו שהן חשבו, ושהמחיר עליו גבוה – אולי גבוה מדי.

 

אתמול הגיב הפנר על דבריה של מדיסון ובין השאר אמר כי "לאורך חיי היו לי לא מעט יחסים עם נשים נפלאות, הרבה מהן המשיכו לחיים מאושרים, בריאים ומלאים, ואני שמח להגיד שנשארנו חברים עד היום הזה. למרבה הצער, חלק מהן בחר לשכתב את ההיסטוריה במטרה להישאר תחת אור הזרקורים".   

 

מדיסון היום. תמונה: Shutterstock

 

התיאורים של מדיסון ו-ווילקנסון יכולים באופן כזה או אחר להזכיר את אלו המגיעים מצד נשותיו של גואל רצון. גם שם היה מדובר בגבר כריזמטי שהציע להן מפלט מהקושי והבלבול שהן חוו בחייהן, והן מצאו עצמן מתמסרות לו, ובמלחמה זו עם זו, בלי להיות בטוחות לגמרי מדוע. אמנם הפנר – בניגוד לרצון – העניק להן כספים, בגדים וניתוחים, אבל נראה שלא אלו הסיבות העקריות השאירו אותן באחוזה, כי אם יותר הרצון להרגיש מיוחדות ונבחרות. כמו בכת של רצון, כך גם באחוזה של הפנר יש משטר קפדני והנשים הופכות לרכוש שבו הפנר משתמש בהתאם לרצונו. הניתוק מן העולם והבידוד שמנסה הפנר ליצור, גורמים לנשים להיות תלויות בו – שוב, ממש כמו במקרה של רצון. בכל זאת יש הבדל אחד: רצון לא בחל באונס קטינות, גם של בנותיו שלו. כן, חמור בהרבה, אבל זה עדיין  לא הופך את מעשיו של הפנר ללגיטימיים.

 

בעצם, יש הבדל נוסף בין רצון להפנר: בעוד שאת מעשיו של רצון כולם מגנים, הפנר עדיין נחשב למי שחי את הפנטזיה האולטימטיבית עבור הרבה גברים, והוא עוד מקבל על כך אישור מצד התרבות הפופולרית. התהילה לה זוכה הפנר ממשיכה להזרים לו לא רק דולרים, אלא גם עוד צעירות תמימות שמאמינות שזו הדרך שלהן לפרוץ, וכי כל הטראומות הנפשיות והפיזיות שהן עוברות באחוזה יעברו עד החתונה.   

תגובות (0)
הוסף תגובה