שמלה לחתונה של אחותך בפחות מ-250 שקל

הו! אתן לא מבינות איך הלב שלי נפל, שכאחותי בישרה לי אי אז לפני כמה שנים שהיא מתחתנת. "אל תדאגי זה רק במאי", היא אמרה לי  באוגוסט, כאילו משהו בתוכה ידע שצריך להכין נשים, את כל הנשים, מספיק זמן למאורע כה חגיגי. כן, מסתבר כי גם נשים כמוני, שהן זורמות וקלילות ולא עושות עיניין מאירועים ומשמלות ומלמלות ומותגי על ומותגים שמתחת, צריכות הכנה מוקדמת. כי גם אני בסופו של דבר בן אדם. אני אישה. אני אישה שאחותה הקטנה והאהובה מתחתנת. אישה שיודעת שכל העיניים של אורחי החתונה יהיו נשואות רק אליי האחות "הגדולה" שעדיין רווקה. כן, אני ידעתי בדיוק מה יקרה. הם יגיעו אליי בצעדים קצובים ובשקט וילטפו לי את הגב. "את אמיצה שאת כל כך שמחה בחתונה של אחותך הקטנה" יאמרו לי בלחש, בוודאי שאני שמחה! אני אענה ואפילו אוסיף שלי שאין עם זה שום בעיה. אחר כך הם יתעקשו לאחל "בקרוב אצלך". אז מה שבטוח, כשזה יקרה – ה"בקרוב אצלך" הזה, בתוספת המבט המצועף מלא הרחמים- ידעתי שאני ממש צריכה להראות טוב!

 

עוד באון לייף: 

 

מפאת דלות תקציבית, החלטתי שאת מירב כספי אני משקיעה בטיול אחיות שתכננתי בקפידה. טיול בו אחותי ואני נעשה איזו גיחת רווקות אחרונה לבדנו, בדיוק כמו שתכננו אז כשהיינו ילדות. כך שהתקציב לשמלה, לצערי הרב, נשאר דל. כמה דל? כל כך דל
ש-250 שקל היו מבחינתי סכום ראוי להוציא עבור שמלה שתפוצץ את עיניהם של כל מצקצקי הלשון שיושבים שם מסביב לשולחנות וטוחנים פולק'ע. אימא שלי היתה בעד. "מותגים זה סתם בזבוז כסף", היא אישרה, וכמובן גם אחותי הכלה, אותה אני מעריצה ומעריכה על כך שלא הכריחה אותי להיתקע באיזו שמלת שושבינה סגולה, עם פרח עצום על הדש.

 

מציאת שמלה ראויה לחתונה של אחותך בסכום כה קטן היא משימה קשה במיוחד. כל כך קשה מכיוון שאם בוחנים את שלל האלטרנטיבות הזולות, מגלים כי אין בהן שום ייחוד. ואני? אני האחות "המבוגרת" בחתונה של אחותה הקטנה, צריכה להפגיז את הופעת חיי, כזו שתשאיר את האורחים המצקצקים פעורי פה. כל כך פעורי פה, שאף אחד מהם לא יעז חלילה לחשוב ולשדך לי את הבן הפיסח שלו רק כאקט של רחמים. ובוודאי לא רציתי למצוא את עצמי עם אותה שמלה אדומה שיוצאת בפס הייצור של חברת אופנה מוכרת, כזו שתעטר את גופן של שלל בנות הדודות מדרגה שנייה ושלישית באירוע.

 

אז מה לובשים?

אני אוהבת שמלות. אני טיפוס של שמלות, ולמזלי יש לי טעם קצת קיטשי. זאת אומרת, אין לי שום התנגדות גם בגילי המופלג (38) ללבוש איזו שמלה מתנפנפת עם עיטורי פרחים (נכון, זה איום ונוראה, וזו בעיה שאני דורשת שנטפל בה במדורים הבאים). אני לא אלבש שמלה פרחונית לחתונה של אחותי, רק כדי לא לקבל את מבטי ה"פתטית", "תראו אותה בגילה", "יש לה בכלל חבר", "אולי היא לסבית?" (לא , אני לא, אבל תודה ששאלתם).

 

"רק מעצבים ישראלים וב- 150 שקל אני מסדרת לך בגד שאין לאף אחת אחרת", אמרה לי עינת רוטפוס שלמדה איתי בתיכון, ונפגשנו שנית באירוע של "גילדת המעצבים", שהוא הבייבי שלה שמקיים מידי פעם מכירות בלעדיות ושוות ביותר. והנה, שמלה ארוכה ומדהימה, לא נוצצת מידי, לא קיטשית מידי, וכזאת שבהחלט יכולה לתפקד בסרטון החתונה כשמלה של אחות הכלה המהממת. (הכלה מהממת כמובן). אז, מעצבים צעירים בתחילת הדרך הם אלטרנטיבה זולה, מקורית ונהדרת אחת.

 

 

 

אבל אני לא סגורה על עצמי אף פעם, ותמיד צריכה שיהיו לי אופציות אותן אבחר על פי מצב הרוח הלא יציב שלי (בכל זאת, רווקה בחתונה). במהלך חיפושי השמלה, נתקלתי באתר אסייתי אמנם, שדי התמכרתי אליו בשם dress lily. אני מודה שבהזמנות הראשונות לא חישבתי היטב את המידות (האסייתיות הזעירות) והזמנתי סמול, בזמן שבכלל הייתי זקוקה ללארג'. אבל מטעויות לומדים, וכשהגיעה השמלה המיוחלת היא אכן היתה אלטרנטיבה נהדרת שעלתה לי בסך הכל 12.85 דולר.

 

 

בסופו של דבר חזרתי לכור מחצבתי -קאלה. את הפריטים של קאלה אני אוהבת במיוחד, ועכשיו יש להם חנות אונליין שמספקת את השמלות שאז בזמנו היו נמכרות בהנחה רק בסוף העונה, כבר עכשיו במחיר אטרקטיבי שלפעמים מגיע לפחות מ-200 שקל. נתתי לכם הצצה לשמלה שאני בחרתי בזמנו לחתונה של אחותי (מימין), וגם כמה אופציות דנדשות של העונה הנוכחית. 

 

 

 

והנה גם ב- YUCCA, אתר בו אני רוכשת מידי פעם שמלות קיץ קלילות וכייפיות שאין לאף אחת אחרת, ומנגד הן גם לא מתיימרות להיות משהו יוצא דופן. אפשר לקנות שמלה (169 שקל!) פשוטה, קלילה וחלקה ולאבזר אותה היטב בתכשיטים, תיק ונעליים, ולגרום לכל האורחים להיחנק מעצם של דג.  

 

תגובות (0)
הוסף תגובה