העולם סובב סביבי

 

תדע כל אישה עבריה שמרגע שהיא הופכת לאם, הופכת השאלה "איזה חיתול את מעדיפה" לשאלה מהותית בחייה ולשיח עם כל אם עבריה אחרת. "אז מה את יותר אוהבת?  היא תישאל חדשות לבקרים, משל היה מדובר בשירי מיימון מול נינט. וכדאי שתהיה לך תשובה מנומקת (ברור שנינט)

 

וכל אם עבריה, עושה את בחירותיה שלה, והמשוכללות שביניהן, בוחרות דווקא בחיתולים מהחלל – אקולוגיים, אורגניים, טבעוניים, שוחרי מדע או חיתולים אחרים משנות ה-80 בדווקא – כדי להיבדל מהיתר. וכל החיתולים טובים וכשרים, כל עוד הם עושים את עבודתם וסופגים את השלל של אוצרותינו. ולחשוב שפעם בכלל לא היו חיתולים אלא רק טיטולי בד. איך הסבתות שלנו עשו את זה?!

 

דבר אחד משותף לכל החיתולים – לכולם אותה צורה ומבנה והם נלבשים על גוף התינוק כשהוא במצב של שכיבה. עכשיו קחו את הקטנה שלי, בת שנה ו-7 חודשים שתהיה בריאה, מושלמת, כבר הולכת ורצה ועולה במדרגות, ונסו להלביש לה חיתול. מדובר בפעולה שלא היתה מביישת מומחה ללכידת זוחלים. היא לא מוכנה לשכב דקה, רוצה לעמוד, זזה מצד לצד, לא מעניין אותה שצריך להחליף חיתול דווקא כשהיא בדיוק התכוונה לרוץ בבית או לשבת לפרק חבילת מגבונים ולפזר אותה בסלון. לשכב? לא עכשיו.

אחותה הגדולה, בת שנתיים וחצי, גמולה מחיתולים כבר כמה חודשים. תודה לאל. במשך כמעט שנה רדפתי אחריה כל פעם כדי להחליף חיתול. עכשיו היא כבר לובשת תחתונים ועושה את זה ברצון כי זה "כמו גדולה". אחותה הקטנה, קל להבין, גם רוצה להיות "כמו גדולה". מה קשור עכשיו לשכב על הגב?

 

אז ניסיתי להיות יצירתית, והשתמשתי כמה פעמים בחיתולי גמילה וחיתולי בגד-ים, ואותם היא באמת הסכימה ללבוש בלי בעיה, אבל לא רק שהם עולים הרבה יותר, אלא שיכולת הספיגה שלהם היא פחותה משמעותית מחיתולים רגילים.

 

 

 

ואז שאלתי את עצמי ואת היוניברס, למה לא ממציאים חיתולים שנלבשים כמו תחתונים? שאפשר להלביש להן בעמידה? כמו תחתונים אבל בחיתול?!ולמה בכלל לא מייצרים מלכתחילה חיתולים שנלבשים כמו תחתונים? הרי תחתונים אפשר ללבוש גם בעמידה וגם בשכיבה. מה כל כך מסובך? והנה, מאחר והעולם, במקרה ולא ידעתם, סובב סביבי וסביב בנותיי, שמעו בפמפרס את קול זעקתי, ובתזמון מושלם, הם משיקים את המכנסונים הסופגים! (תודה!)

 

מסתבר שפמפרס היו הראשונים להמציא את החיתול, אי שם בשנות ה-50 (ידעתם? לא ידעתי) כשויק מיילס, מהנדס בפרוקטר אנד גמבל, הפך לסב מאושר ועלה במוחו להמציא אלטרנטיבה לחיתולי הבד המסורתיים. כך נולד החיתול החד פעמי הראשון. לו זו היתה אישה, כבר אז היא היתה ממציאה את זה בצורת תחתונים סופגים לקטנטנים! ובכל זאת, כבוד למיילס ולפמפרס.

 

התנסתי בהם. אין לתאר את ההבדל. מלבישים ופושטים את החיתול כמו גדולים. כמה קל ופשוט. ומה יותר טבעי מזה בגילאים האלה? הספיגה מעולה. נוח להלביש ולפשוט וזה גם מעבר חלק והגיוני מחיתולים לתחתונים.

 

ובאמת, מגיע לה לקטנה שלי להרגיש "כמו גדולה" כי היא כבר באמת גדולה. לא יודעת איך זה קרה כל כך מהר. נדמה שקפצנו תוך חודשיים משלב הטעימות והגרברים לחיסול ממוקד של ממולאים. הבגדים הולכים ונעשים קטנים עליה ואני מוצאת את עצמי מלבישה את שתיהן כבר כמעט באותה מידה. היא משחקת עם אחותה (וגם רבה איתה לא מעט) ורצה איתה סביב כל הבית, ואפילו מתחילה כבר לדבר. לגן היא מתעקשת ללכת ברגל ולא לשכב בעגלה. לאט לאט הולכת והופכת עצמאית יותר ויותר. כל לילה כשאני מרדימה אותה ומערסלת על הידיים, אני אומרת תודה על כך שהיא עוד מסכימה שאני אערסל אותה בידיים. מבקשת שתשאר עוד קצת קטנה. אחרי הכל היא התינוקת הקטנה שלי לנצח.

 

עוד על המכנסונים של פמפרס

תגובות (0)
הוסף תגובה