זהירות: רטבים לסלט מכילים כמויות גדולות של נתרן

מרבית הרטבים על מדפי הסופרמרקטים מכילים כמויות עצומות של מלח (נתרן) שעלולים להזיק לבריאות. גם הרטבים שמוגשים יחד עם הסלטים במסעדות ובבתי הקפה עמוסים בכמויות גדולות ומיותרות של מלח ובנוסף לכך בהרבה שומן וסוכר שאינם תורמים לבריאות.

 

מבדיקת מגוון רחב של רטבים בחנויות המכולת ובמרכולים מתברר שרבים מהם מכילים כמויות בלתי-סבירות של מלח. מדובר ברטבים שמיועדים לסלטים לפיצה ולפסטות, כמו אלף האיים, ויניגרט, איטלקי, צרפתי, ועוד. גם מרבית הרוטבים האסייתיים כמו סויה, צ'ילי, טריאקי, חמוץ-מתוק וחריף, מכילים כמויות גדולות של מלח.

 

צריכה גבוהה של מלח הינה אחת מהתופעות האופייניות כי מזיקות של זמננו. יצרני המזון מוסיפים למוצרים שלהם כמויות גדולות של מלח כדי לשפר את הטעם, להאריך את חיי המדף ולהסתיר טעמי לוואי לא רצויים. אולם כאשר הם מגזימים בכמויות המלח הם גורמים נזקים בריאותיים רבים.

 

בכנס של איגוד הלב האמריקני שנערך בשנה שעברה, נמסר כי לפחות 2.5 מיליון איש מתים מדי שנה ברחבי העולם ממחלות הנגרמות מצריכה מופרזת של מלח. בעקבות ממצאים אלה הומלץ לצרכנים וליצרנים בארה"ב לנקוט בצעדים כדי לצמצם את צריכת המלח. גם בישראל משרד הבריאות יצא בתכנית לעידוד הפחתת הנתרן במזון.

 

כמה מלח מותר לצרוך ביום?

מלח הוא תרכובת של נתרן כלורי (NaCl). הוא משמש הן לתיבול המזון והן בתהליכי ההכנה והשימור שלו. הוא משמש לשימור בשר לאורך זמן, לכבישת ירקות ופירות, לחביצת גבינות ולהוצאת הדם מהבשר (גם מטעמי כשרות). יש שמייחסים למלח תכונות חיטוי, למשל כטיפול בדלקת גרון.

 

לנתרן, שמהווה 40% ממשקל המלח, יש תפקידים חשובים בגוף. הוא משתתף במאזן חומצה-בסיס, איזון משק המים בגוף, ויסות לחץ דם, ותפקוד מערכת העצבים. נתרן הוא מינרל ולפיכך אין לו ערך קלורי והוא אינו "משמין". אולם מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על כך שצריכה עודפת ומוגזמת מחריפה את התסמונת המטבולית וההשמנה הבטנית, פוגעת בכליות ובכלי דם, ומעלה סיכון לאוסטיאופורוזיס, לסרטן הקיבה ולמחלות לב.

 

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכמות המומלצת של נתרן למבוגרים מגיל 18 ומעלה היא עד 2,400 מ"ג ליום, דהיינו כפית אחת של מלח בלבד ליום. הכמות היומית המומלצת לילדים ולנערים בגילאי 7-18 נעה בין 1,200-1,600 מ"ג כלומר כחצי כפית מלח ביום. הצריכה המומלצת לילדים קטנים יותר נעה בין 400-700 מ"ג בהתאם לגיל.

לחולים במחלות כרוניות, ובעלי לחץ דם גבוה, מומלץ לצמצם אף יותר את צריכת המלח שלהם, בכפוף להמלצת רופא המשפחה ו/או דיאטנית קלינית. 

 

מכיל יותר מהכמות היומית המומלצת של נתרן. צילום: shutterstock

 

כמות הנתרן ב-100 גרם של רטבים נבחרים

כפי שניתן לראות בטבלה, בחלק גדול מהרטבים שנדגמו תיבול רגיל של סלט או של פסטה יכול לעבור את הכמות היומית המומלצת של נתרן לילדים ואף למבוגרים. זאת מבלי לקחת בחשבון את כמויות הנתרן הנוספות שכל אחד מאתנו צורך במגוון רחב של מזונות.

 

הרוטב

כמות נתרן מ"ג

ב-100 גרם רוטב

אלף האיים/ אסם

960

רוטב ויניגרט/ הלמנס

927

רוטב חרדל ודבש/ אוליביה

1151

אלף האיים לייט/ הלמנס

1061

צ'ילי מתוק / אסם

1410

רוטב טריאקי/ אוליביה

1710

רוטב סויה / קנור

3811

 

 

איך מוותרים על כמויות הנתרן שמכילים הרטבים?

* להכין לבד בבית את הרטבים: את כל הרטבים הקנויים והרוויים במלח, אפשר להכין לבד בבית ולהקטין את כמות המלח ב-50% ואפילו יותר. הכנת הרטבים לא דורשת ידע מקצועי ולא כרוכה בעבודה רבה. יש באינטרנט שפע של מתכונים להכנה קלה ומהירה של כל סוגי הרטבים. היתרון בהכנה ביתית הוא שאנחנו שולטים על המרכיבים, ויכולים להפחית משמעותית את כמות המלח. באותה הזדמנות נוכל גם להקטין את כמות השמן. כמו כן בבית נשתמש בחומרים טבעיים, ונחסוך את כל חומרי השימור, ואת חומרי הטעם והריח התעשייתיים.

 

* כשאוכלים בחוץ לבקש את הרוטב בצד: במסעדות, בבתי קפה, ובאולמות אירועים, צריך תמיד לבקש מהמלצרים להגיש לנו את הרוטב בצד. כאשר מגישים לנו את הרוטב בנפרד אנחנו שולטים על הכמות. אם נשתמש רק בחצי הכמות, נחסוך גם חצי מכמות הנתרן.

 

* לבדוק את תכולת הנתרן על האריזה:גם אם ממשיכים לקנות רטבים מוכנים, נוכל לצמצם את צריכת הנתרן אם נקרא את טבלת הסימון התזונתי שעל האריזה. לפי החוק, על כל מוצר מזון תעשייתי יש טבלת נתונים תזונתיים ל-100 גרם, ואפשר בקלות להשוות את כמות הנתרן בין מוצרים שונים. אם על רוטב סויה אחד כתוב שתכולת הנתרן ל-100 גרם היא 3,800 מ"ג, ועל רוטב סויה של מותג אחר כתוב רק 1,500 מ"ג נתרן – נוכל לעשות את הבחירה הנבונה.

 

* להקטין בהדרגה את כמויות הרטבים: טעם הוא דבר נרכש, ואפשר להתרגל בהדרגה לשינויים בטעמים. אם משתמשים ברטבים מוכנים, ולא ברטבים תוצרת-בית, מומלץ מאד להקטין בהדרגה את הכמות שמוסיפים לתבשילים השונים ולסלטים. אחרי מספר פעמים שנכריח את עצמנו לאכול מזון פחות מתובל, נתרגל ונתחיל לאהוב אותו.

תגובות (0)
הוסף תגובה