טמפונים ותחבושות: מה בעצם אנחנו מכניסות לגוף שלנו ועד כמה זה מסוכן?

כשהתחלתי לעבוד על הכתבה הזו, חשבתי שאני הולכת לכתוב על הסכנות שבשימוש בטמפונים, על תסמונת הלם רעלי (Toxic Shock Syndrome) והאם הסיכון ללקות בה קיים גם בשימוש בטמפונים אורגניים ורב-פעמיים. אבל אחרי שדיברתי עם נשות מקצוע – כאלה שלומדות, חוקרות ועובדות בבריאות של נשים – הבנתי שהעניין עם שימוש בטמפונים, זה שנוגע למרביתנו, אינו נמצא בסכנת תסמונת ההלם הרעלי, אלא דווקא בהשפעות הקטנות על חיי היומיום שלנו.

המקרים שבהם נשים לוקות בתסמונת הלם רעלי (נקרא להTSS  מעכשיו) הם "מקרים סופר נדירים מלכתחילה", אומר ד"ר ליאור ברוך, רופאה שגם מתחזקת את בלוג הרפואה הפמיניסטי, 'לבריאותה'. "נכון שזה התפרסם סביב טמפונים", היא ממשיכה, "אבל רוב המקרים הם בכלל בנשים אחרי לידה ובהצטברויות דם אחרי ניתוחים. אז הקשר לטמפונים הוא נורא סקסי בעיתונות ות'כלס נורא חשוב להרבה נשים – אני לא מזלזלת – אבל זה לא מרבית המקרים".

 אז למה בכל זאת אנחנו מחברות בין TSS לטמפונים? "הסיבה שהטמפונים התעשייתים גרמו לתסמונת הלם רעלי זה בגלל שכשפרסמו אותם אמרו 'את לא צריכה להחליף אף פעם'", מסבירה ד"ר ברוך. "פרסמו אותם כטמפונים שסופגים בלי סוף, ובאמת היו בהם חומרים שאפשרו ספיגה כזו, אבל במקביל המשמעות הייתה להשאיר דם במשך 24 שעות בתוך הגוף. אז סביר להניח שמה שגרם לתסמונת הלם רעלי זה פשוט זה שהטמפון נשאר הרבה זמן בגוף ולא החומרים שהיו בפנים".

"גם עכשיו זה משהו שהוא אחד לכמה אלפים", היא אומרת, "זה די נדיר. אני מסכימה שצריך להזהיר ולהיות מודעות כי זה חשוב. זה כמו לא להיות מודעת לסרטן. אז גם אם זה נדיר חשוב שידעו שזה קיים. אבל עד כמה זה פרקטי בחיי היומיום? זה זניח". עם זאת, מדגישה ד"ר ברוך שבכל הנוגע לשימוש קבוע במוצרי היגיינה תעשייתיים, "יש דברים אחרים שיכולים להיות רלוונטיים וליצור תגובה אלרגית, כימית, אבל זה לא קשור לתסמונת הלם רעלי".

 

התחתונים שיחסלו את שוק מוצרי ההיגיינה לנשים

 

שלוש נשים יצרו תחתוני-פטנט בטכנולוגיה חדשנית במטרה להעלים את הצורך בטמפונים ובתחבושות בזמן המחזור החודשי. המהפכה כבר כאן

לכתבה המלאה

 

גם לימור בריף, שמייצרת ומשווקת מוצרי היגיינה נשית רב-פעמיים (דרך האתר רוזפדס), ובכלל עוסקת ברפואה נשית אלטרנטיבית, מסבירה שהסכנות העיקריות בשימוש בטמפונים הן לגמרי אחרות. "יש מספר דברים שבעיקר לא בריאים בשימוש בטמפונים", היא מסבירה. "החומרים שהם מפרישים לגוף, שזה רלוונטי יותר לטמפונים הרגילים ופחות לאורגניים. מדברים על שימוש בחומרים המלבינים ובכל פעם נוצרת סערה ציבורית סביב כמה דיאוקסין מותר וכמה הוא מסרטן. הדבר השני הוא, 30% ממה שהטמפון סופג זה את הלחות הטבעית של הנרתיק. שצריכה להיות שם. יש בנרתיק גם חיידקים טובים וכשהטמפון משאיר את האיזור יבש אז אנחנו הרבה יותר חשופות לזיהומים". טמפונים רב-פעמיים, לעומת זאת, "לא מפרישים שום דבר ולא סופגים שום דבר. סיליקון נחשב לחומר שהוא בטוח לשימוש בתוך הגוף והוא היפואלרגני".

מירב שרמן, שמלמדת את השיטה הטבעית להקלה וקיצור משך המחזור (כך על פי האתר שלה), פירטה עבורי את טבלאות היתרונות והחסרונות של השימוש במוצרי היגיינה תעשייתיים, כפי שהיא מלמדת בסדנאות שלה: "טמפונים חד-פעמיים לא עשויים מחומרים ידידותיים, הם משאירים סיבים בתוך הגוף וזה גוף זר בתוך הגוף. בצד החיובי, זה נותן שקט לנו ומאפשר לעשות מה שאנחנו רוצות. אם אנחנו רוצות שזה יהיה מחומרים יותר ידידותיים לגוף, אנחנו יכולות לעבור לטמפון מכותנה אורגנית, אבל זה עדיין אומר להכניס משהו זר לגוף וזה עדיין משאיר סיבים. ועכשיו אנחנו עוברות לטמפון רב-פעמי. הוא כבר עשוי מחומרים יותר ידידותיים לגוף, גומי או סיליקון – כל אחת והרגישות שלה, ועדיין תקוע בגוף. יש נשים שמדווחות שזה מקצר להן את הדימום ומוריד להן כאבים. יש נשים שזה דווקא מגביר להן כאבים".

על-אף יתרונותיו של הטמפון הרב-פעמי, סכנת ה-TSS לא הוסרה לחלוטין, ו"יש אזהרה להחליף אותו כל שלוש שעות", מסבירה ד"ר ברוך, "ולשטוף את הנרתיק טוב במים וסבון ולשטוף ידיים, כי ההנחה היא שאם מישהי תשאיר טמפון רב-פעמי יממה, שתיים או שלוש, זה עלול לקרות גם". בריף מסבירה כי "למיטב ידיעתי אין מחקרים שעומדים בקנה מידה קליני בנוגע לשימוש באמצעי היגיינה רב פעמית. יש מחקרים מאוד מאוד ישנים שלא מסתמכים עליהם היום. אם את שואלת אותי הסיבה היא שאין אינטרס לאף אחד לעשות את זה. האינטרס לעשות מחקרים כאלה לא נמצא איפה שיש כסף.

היצרניות כותבות שלא היו מקרים ידועים של תסמונת הלם רעלי שקשור לטמפונים רב-פעמיים ורק לפני יומיים קראתי על מקרה אחד". זו טריטוריה לא מוכרת ושוק קטן מכדי שמישהו יילחץ לחקור את סכנות השימוש בטמפונים הרב-פעמיים, כך שכיום אין מחקרים שניתן להסתמך עליהם. באותה מידה, גם הפיקוח על המוצרים הללו לא קיים בישראל. כך, נשים סומכות על ההיגיון הבריא שלהן כשהן באות לקבוע האם להשתמש בטמפונים מהסוג הזה.

אם הבעיה העיקרית בשימוש בטמפונים חד-פעמיים היא לא TSS אלא הפגיעה באיזון הטבעי של האיזור, אז גם בכל הנוגע לתחבושות היגייניות דרושה בדיקה. ד"ר ברוך אומרת כי "יש מלא מטופלות שמתלוננות על גרד, חושבות שיש להן פטריה שחוזרת המון ובסוף זו בסך הכל אלרגיה או תגובה לתחבושות. ואז מעבר לתחבושות כותנה רב-פעמיות יפתור את הבעיה".

"היתרון של תחבושות חד-פעמיות הוא שזה לא משהו שתקוע בתוך הגוף", מסבירה שרמן. "אבל זה עדיין לא נעים ללכת עם טיטול. צריך לשים לב שאפילו שזה חיצוני, זה איזור שמבקש לנשום. אם תנסי לשים את החומרים שיש בתחבושת ליד הפה, זה לא נעים. כי שני המקומות האלה, פה של מעלה ופה של מטה זקוקים לנשימה. אז נכון, אפשר ללכת על טבעי, אבל הטבעי הוא מעין שקיות שאפשר לייצר גם מתפוחי אדמה. זה כאילו טבעי, אבל זו עדיין שקית. זאת אומרת שכדי לייצר ביטחון עם התחבושות החד-פעמיות מתבצעת מעין חסימה של האיזור. מה הלאה? תחבושות הרב-פעמיות מבד. נשים אומרות איכס, זה מגעיל, ואני אתקע עם זה… אני מסבירה ש-50% מההפרשה זה רירית,  ו-50% מההפרשה זה דם. הדם זה דם החיים, הדם של הגוף שלנו. והרירית זו הרירית שהגוף שם בה את החומרים הכי טובים בשביל לאפשר לביצית להשתרש". הריח הדוחה, היא מסבירה, הוא תוצאה של "הריאקציה של ההפרשה עם החומרים הכימיים של הפדים והטמפונים, זה מה שעושה את הריח שאפשר למות ממנו". כשאין חומרים כימיים, אין ריח.

מכיוון שמדובר במוצרים שעלולים לגרום לסכנות בריאותיות, פניתי אל משרד הבריאות בבקשה לתגובה מהרגולטור אולם התגובה לא הגיעה. טמפונים הם מוצרי צריכה, הסבירה לי נציגת הדוברות, ולמשרד הבריאות אין קשר לזה. מי שמפקח על מוצרי ההיגיינה הנשית הוא מכון התקנים, שדורש "תחום מסוים של ספיגה שמוגדר גם על-ידי היצרן" אומר גיל, האחראי על התקינה של היגיינה נשית, "אבל גם אסור שטמפון יספוג יותר מדי בגלל סכננת ה-TSS  כדי שנשים לא ישכחו את זה בפנים כי זה עלול לגרום למחלות וזיהומים; הדבר הנוסף הוא שלא יהיה שחרור של כל מיני חומרים שישארו בפנים; החוזק של החוט כדי שהוא לא יקרע ויתקע שם; גם העומס הבקטריאלי שלהם, לראות שמן הסתם אין כל מיני חלקיקים מיקרוביולוגים שעלולים להתפתח ולגרום לעוד יותר בלאגן". במכון התקנים בודקים גם טמפונים תעשייתיים וגם טמפונים אורגניים, אבל לא מכירים את הטמפונים הרב-פעמיים. "אחרי שמשרד הכלכלה מכריז על תקן כתקן רשמי", מסביר גיל, "אנחנו באים ובודקים את זה מתוקף הסמכות שנתן לנו משרד הכלכלה. ברגע שמשרד הכלכלה יחתום על תקן רשמי אז אנחנו נבדוק את המוצרים האלה, אבל בלי תקן אני לא מכיר. התקן לטמפונים הוא תקן רשמי כי יש פה היבט של איכות הסביבה, בריאות הציבור ובטיחות הציבור. אלה שלושת האספקטים שקובעים מהו תקן רשמי. מי שקובע את זה זה משרד הכלכלה, יחידת הממונה על התקינה".

אז המוצרים הללו נמצאים בתחום קצת אפור מבחינת הרגולטור, וממילא הרגולציה עלולה להיות בעייתית עבור היצרניות והמשווקות, כי "הם רק יוצרים חסמים בשוק", אומרת שרונה רומנו לזר, בעלת אורגניקזון, יבואנית מוצרי היגיינה נשית אורגניים. "אם לסוכריות גומי שיש בהן טטרזין, שהוכח כמסרטן, ועוד 3,00 חומרים רעים וגרועים", היא אומרת, "אפשר להוציא רישיון דרך משרד הבריאות, לפי חוק, אז תסבירי לי על מי זה מגן. זה רק יוצר יותר קושי לספקים קטנים".

אנחנו, הצרכניות, נמצאות איפשהו בין השוק החופשי לריכוזיות במשק, בין TSS לפטריות ודלקות. מוצרים שיש להם השפעה ממשית על בריאותנו ואיכות החיים שלנו, מוצעים לנו מיד חודש בחודשו. עלינו לעשות את הבחירה המושכלת, זו הנכונה לנו – ולגוף שלנו.