בבתי הספר לא ימכרו יותר מזון מעובד, אבל מה עם מה שמוכרים לנו הרופאים?

משרד החינוך הודיע לאחרונה כי יאסור מכירת ממתקים ומזון מעובד בבתי הספר, וזו יוזמה מבורכת ומשמחת מאוד. מה שמשמעותי כל כך בהחלטה הזו, בין השאר, הוא שהיא מחזירה את השליטה על התזונה לידי ההורים. אחד הדברים הכי מעצבנים להורה שמנסה להרגיל את ילדיו לתזונה בריאה הוא החשיפה למזונות בעייתיים מחוץ לבית: שהרי אפשר לגדל פעוט על קינואה וירקות, אבל זה עובד בערך עד הפעם הראשונה שבה חבר שהוא פגש בגינה מכבד אותו בנדיבותו בבמבה. אפשר להרצות לילדים על כמה זה חשוב לאכול בריא, אבל כשהם רואים את חבריהם קונים בורקס וקולה ושאר מזונות עתירי מלח, סוכר ושמן במזנון של בית הספר, הדיבורים האלה לא ממש יעזרו. ההחלטה הזו של משרד החינוך משאירה בידי ההורים את הבחירה אם לתת לילדים מזונות טבעיים ובריאים או ג'אנק פוד ומזונות מעובדים. אבל מי ילמד את ההורים מה בריא בשביל הילדים שלהם?

מי דואג ללמד את ההורים איך להאכיל את ילדיהם? צילום: Shutterstock

מרבית ההורים, שאין להם השכלה בתזונה, מקבלים מידע בנושא מאמצעי התקשורת שמלאים בחלקיקי מידע סותרים ונוטים להיות פופוליסטיים, כך שקשה לדעת למה להאמין. לכאורה, נראה שהמקום הטוב ביותר לפנות אליו בכדי להתייעץ בנוגע לתזונה הוא הממסד הרפואי. קופות החולים, למשל, מנסות לעודד תזונה נכונה, מקיימות סדנאות בנושא וכדומה, ונראה שיש להן אינטרס ברור שכולנו נאכל בריא.

השאלה היא על מה ממליצים בקופות החולים, ומה מוגדר כתזונה בריאה. אני, למשל, חשבתי שחלב אם הוא המזון המומלץ ביותר לתינוקות רכים, ושאת תזונת הילדים כדאי לבסס על מזונות טבעיים ולא מעובדים. אבל כאמא לתינוקת בת עשרה חודשים, כבר נתקלתי בלא מעט סיטואציות בהן רופאים, אחיות ותזונאים גרמו לי לפקפק בכל מה שידעתי על תזונה עד עכשיו.

חשבתם שרופאים ילמדו אתכם על תזונה נכונה לילדים? תבדקו שוב. צילום: Shutterstock

בבתי החולים מקשים על אמהות צעירות להמשיך ולהניק

כשבתי היתה בת שבועיים וחצי היא אושפזה בגלל בעיה רפואית שהמקור שלה לא היה ברור. בבית החולים הנקתי אותה באינטנסיביות, מתוך מחשבה שזה הדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות למענה עכשיו. אחת הרופאות שבדקה אותה ביררה על הרגלי היניקה שלה, וכשהסברתי שהיא יונקת לפי דרישה (שזו בדיוק ההמלצה לגיל הזה), היא לא חסכה ממני משפטים כמו: "אה, אז כל היום את עם הציצי בחוץ. זה ממש לא טוב לבת שלך. היא צריכה לינוק כל שלוש שעות, כשאת מניקה אותה בכל פעם שהיא מבקשת את רק גורמת לה נזק ויוצרת לה הרגלי אכילה ושינה גרועים".

יומיים למחרת, עדיין בבית החולים. רופא אחר במחלקה נכנס לחדר, הסביר לי שעדיין לא ברורה לגמרי הסיבה לבעיה שבגללה אושפזנו, אבל ציין גם שהתינוקת לא עולה מספיק במשקל. "אפשר גם לתת תחליף חלב, זה לא רעל", הוא אמר. "יותר מזה, אני ממליץ לך לתת תחליף חלב ותראי איך היא עולה במשקל. את לא חייבת להפסיק לגמרי, את יכולה להחליף הנקה או שתיים בבקבוקים". למחרת הגיע אחד מהרופאים הבכירים במחלקה, ואמר באופן ברור: "בשום אופן לא להפסיק להניק. אין שום סיבה לתת תחליפי חלב. ההנקה היא המתנה הכי טובה שאת נותנת לבת שלך".

את ההמלצה הזו, לתת לבת שלי תחליף חלב במקום להניק או לתת לה חלב שאוב (מה שמאפשר לדעת בדיוק כמה חלב היא מקבלת), שמעתי עוד כמה וכמה פעמים בחודשים האחרונים. אבל לילדה שלי יש העדפות תזונתיות ברורות לגמרי כבר מגיל צעיר מאוד: המחשבה על לשתות חלב מבקבוק, תחליף או שאוב, היתה כל כך מגוחכת בעיניה – עד שהיא העדיפה להישאר רעבה, לעתים במשך שעות, ובלבד שלא לשתות מהבקבוק. ולמרות זאת, אני יכולה להעיד שבאותם רגעים בבית החולים הייתי קרובה מאוד לוותר על ההנקה. קל מאד לייאש אמא טרייה ותשושה, שעוד לא התאוששה מהלידה וכבר צריכה להתמודד עם אשפוז של התינוקת האהובה שלה. למה בעצם? אם יש חשש שתינוק בן שבועיים לא יונק מספיק, במיוחד בשלב בו ההנקה עדיין לא התבססה לגמרי, למה לא להביא לאם יועצת הנקה מהתינוקייה של בית החולים במקום לומר לה להפסיק להניק? למה לא לחזק אותה ולתת לה להרגיש שהיא עושה את הדבר הטוב ביותר עבור תינוקה?

קל מאוד לייאש אם צעירה, מבולבלת ותשושה מהנקה. אבל למה? צילום: Shutterstock

תנו להורים להחליט מתי לחשוף את ילדיהם למזון מעובד
עם גדילתה של התינוקת נתקלנו בעוד כמה מקרים בהם המליצו לנו ללכת דווקא על הדרך הלא טבעית. בבדיקת התפתחות של גיל תשעה חודשים נשאלתי על ידי הרופאה: "כשאת נותנת לה בייבי ביס, איך היא אוחזת את זה?", כאילו זה מובן מאליו שכל ההורים נותנים לתינוק שלהם בייבי ביס. זה דווקא לא נורא כל כך: מדובר בביסקוויט שמורכב מאורז, אבקת חלב, מלח, אבקות שנטחנו מירקות שונים, סוכר ועמילן תפוחי אדמה. יכול להיות יותר גרוע, ועדיין – לא ברור לי למה להמליץ לאימהות לתת לתינוקות שלהן מוצר שיוצר במפעל בסין מירקות שנטחנו ויובשו עד שככל הנראה איבדו את כל הערך התזונתי שלהם, כשאפשר להמליץ על אוכל אצבעות בריא, מזין וגם זול יותר, כמו רצועות דקות של בננה או מלון? והיה גם מפגש עם תזונאית ילדים מטעם קופת החולים, שניסתה לחשוב איך להעשיר את התפריט היומי של הקטנה שקצב העלייה במשקל שלה לא מספק. היא חשבה וחשבה עד שמצאה פתרון: פתי בר!

אני אמנם לא תזונאית, אבל לא צריך להיות מומחה גדול בתחום בשביל לדעת שחלב אם טוב יותר מתחליף. לא צריך תואר בשביל לדעת שעדיף לתת מזון טבעי ולא מזון מעובד, במיוחד לקטנטנים. אז למה כל כך הרבה אנשי מקצוע ממליצים על התחליף התעשייתי?  למה להרגיל תינוק שעדיין אוכל בתאווה רבה ירקות ופירות למזונות עתירי סוכר, שיש סיכוי לא רע שיהפכו תוך זמן קצר למזונות המועדפים עליו? עצוב שעבור רופאים ואחיות, זה מובן מאליו שכל התינוקות אוכלים מזון מעובד. הורה חסר ניסיון ששומע מרופא או מאחות שמומלץ לו לתת לילדים הקטנטנים מזון מעובד לא יחשוב פעמיים ויקשיב להם בעיניים עצומות, גם אם ההכשרה של אלה בכל הנוגע לתזונה די מצומצמת.

למה להרגיל תינוק שעדיין אוכל בתאווה ירקות ופירות למזונות עתירי סוכר? צילום: Shutterstock

מומלץ על ידי משרד הבריאות

ייתכן שההתנסות האישית שלי לא משקפת את הכלל, אבל היא בהחלט מעוררת שאלות. בעיקר משום שכאן לא נגמרים המסרים המבלבלים שהממסד הרפואי מעביר לנו בכל הנוגע לתזונה. הקמפיין לעידוד צריכה של שלושה מוצרי חלב ביום הוא דוגמה טובה לכך. כבר ידוע שהחלב שנוי במחלוקת, ולא מעט רופאים ואנשי מדע טוענים שהנזק שבו רב על התועלת שבתכולת הסידן הגבוהה. קטונתי מלהכריע מי צודק בוויכוח הזה, אבל אם יש ויכוח, למה ממליצים בפה מלא על שלושה מוצרי חלב ביום? לא עדיף להמליץ על מזונות אחרים בעלי תכולת סידן גבוהה, כמו שקדים וטחינה, שאינם שנויים במחלוקת?

זה ניכר גם באתר המשרד. תמצאו שם הנחיות להזנת תינוקות, פעוטות וילדים בגילאי שנה עד חמש במסגרות החינוכיות. התפריט היומי המומלץ כולל אמנם הצעות מזינות, אבל גם שוקו, גבינה מותכת, גבינה צהובה ולארוחת ארבע – ממרח שוקולד, עוגה או עוגיות. למען ההגינות אציין שההמלצה שלהם היא לתת ממרח מתוק בתדירות של פעם בשבוע ועוגה בתדירות של פעם בשבוע, ואולי זה באמת לא נורא לפעוטות בתדירות כזו, אבל למה המזונות האלה צריכים להיות בתפריט מומלץ מטעם משרד הבריאות? למה לא לתת להורים להחליט באיזה שלב לחשוף את הילדים למתוקים? הרי הרבה גננות יעדיפו לעשות לעצמן חיים קלים, וללא ספק קל יותר להגיש לילדים ממרח שוקולד מאשר לערבב טחינה עם קקאו או דבש. ואין לנו מה לבוא אליהן בטענות, הרי זה מופיע בתפריט לדוגמה של משרד הבריאות.

עכשיו לכו תתווכחו עם האחיות והגננות על ההמלצות של משרד הבריאות. צילום: Shutterstock

כל יוזמה של משרד הבריאות שמטרתה להעביר את הציבור לתזונה בריאה יותר היא מבורכת. אבל בבקשה, תתחילו את החינוך לתזונה בריאה בגילאים הצעירים יותר, בהם נבנים הרגלי התזונה של הילדים לכל החיים, ולא בגילאים בהם לעתים מאוחר מדי בשביל לתקן.