חיסונים: למה בכל זאת כדאי לכם לחסן את הילדים שלכם

בעידן של אמיתות אלטרנטיביות והפיכת "זו דעתי" לתשובה הולמת לכל דיון על עובדות, הפכו גם החיסונים לזירה סוערת ברשת האינטרנט כשהורים מודאגים שומעים עמדות שונות ומשונות ומשוועים למידע נכון ומבוסס. בשנים האחרונים עמדו נשים שזיהו צורך כזה בחוד החנית של המלחמה בדיס-אינפורמציה ומסע ההפחדה ושמו להן למטרה לשמור על בריאות הציבור, כלל הציבור.

אחת מהן היא ד"ר קרן לנדסמן (39) מהוד השרון, אם לשניים, רופאה מומחית לאפידמיולוגיה ובריאות הציבור ומקימת עמותת "מדעת".

"בעצם ההתמחות שלי היא בחקר התפשטות מחלות. חיסונים הם משהו שאני עוסקת בו כבר שבע שנים והוא חלק אינטגרלי מהלימודים. כבר בתקופת לימודי הרפואה שלי, כיוון שילדתי בזמן הלימודים, מצאתי עצמי מייעצת לאימהות אחרות סביב ארגז החול".

את מבינה אימהות שמודאגות מחיסונים?

"הורים מודאגים ובצדק לגבי הילדים שלהם. כל התערבות רפואית הם חוקרים לעומק וזה מצוין, הרי אנחנו רוצים שאנשים יקבלו החלטות מושכלות. הבעיה היא שבעשרים השנים האחרונות מופצת דיסאינפורמציה לגבי חיסונים, עובדות שקריות לגבי סיבוכים, הפרזה בסיבוכים שעלולים להיגרם והקטנת הסכנות של מחלות שנגדן מחסנים".

אילו טענות את שומעת?

"תראי, אני עצמי מצאתי את עצמי מנסה לשכנע אם לתינוק בן שלושה חודשים לחסן אותו מפני דלקת קרום המח. זו מחלה שיש לה סיבוכים כמו חירשות והרס של רקמת המח וטענתה הייתה שלא צריך כי יש אנטיביוטיקה".

מידע ברור, מבוסס ונגיש לגבי חיסונים. ד"ר קרן לנדסמן. צילום: דניאלה קרני הראל

הורים לא תמיד יודעים למי להאמין.

"לא צריך להאמין לי. אני בעד שאנשים גם לא יאמינו לכל מה שהם קוראים באינטרנט. אני בעד שאנשים יתייעצו עם גורמי מקצוע בתחום, עם רופאת המשפחה או עם האחות בטיפת חלב. יעוץ רפואי באינטרנט זו אחת הרעות החולות של ימינו. אם כבר בוחרים לקרוא, כדאי להסתכל מי כתב את זה. אם הוא רופא, אם הוא *באמת* רופא, אפשר לגגל רופאים באתר משרד הבריאות. לבדוק האם המקורות שלו הם ארגוני בריאות גדולים, מגזינים בתחום ולא אנשים שמסתמכים על בלוגים קיקיוניים".

איך הקמת את עמותת "מדעת"?

"העמותה הוקמה על ידי קבוצת חברים שבמהלך מבצע חיסוני הפוליו ב2013 התקבצו כדי לענות על שאלות בנושא חיסונים. היינו רופאים, עורכי דין, גם הורים וגם רווקים והמשותף לכולנו שאנחנו חובבי מדע וידע. בתום המבצע הגענו למסקנה שצריך להמשיך בהפצת מידע ברור, מבוסס ונגיש לגבי חיסונים והעמותה הוקמה לקידום בריאות הציבור בישראל".

מתנגדי החיסונים יגידו שזה לא עניינך מה הם עושים.

"הבחירה כן או לא לחסן משפיעה על הסביבה. אני מאד אוהבת את ההורים שלי ואת סבא שלי ולא רוצה שהם ימותו. למרות שחוסנו, עם הגיל, מערכת החיסון מתדרדרת. כולנו מכירים חולי סרטן, אנשים עם מחלות אוטואימוניות כמו דלקת פרקים, קרון או זאבת. אנשים שמקבלים תרופות לדיכוי מערכת החיסון, מושתלים, חשופים למחלות ומה שעבורנו לא יזיק, אותם הוא יכול להרוג. אני מתחסנת ואני מחסנת את ילדי כדי להגן על מי שלא יכול להתחסן".

נטע סופר-צור (30) מזכרון יעקב, אם לשניים, מדענית בתחום האימונולוגיה באוניברסיטת תל אביב ובקרוב מסיימת את הדוקטורט שלה במחקר של תאי גזע של מערכת החיסון.

"הייתי חברה בקבוצת אימהות בפייסבוק ומישהי כתבה שהיא פעילה בעמותה שדואגת להפיץ מידע נכון על חיסונים. היום אני הדוברת של העמותה הזו. אחת המטרות שלנו היא להפיץ מידע אמין לציבור. חוץ מלפנות לכלי תקשורת בבקשה לתקן טעיות שהם מפרסמים, אני גם מנהלת פורום "מדברים על חיסונים" ושם אנחנו עונים על שאלות של אנשים שהוטעו".

הוטעו? מי הטעה אותם ולמה?

"אנשים קוראים כתבות הפחדה או פוסטים ויראליים שממליצים להימנע מטיפול רפואי והם לא מבוססים על ידע אמיתי. חשוב להיות ספקנים. לפעמים אפילו כותרת המחקר שמצטטים סותרת את הטענה של המפרסם. חלק מהמפרסמים הם מטפלים אלטרנטיביים שמעניקים 'יעוץ חיסונים אישי' או מוכרים ברפואה הומאופתית. ויש די אנשים שחושבים שהממשלה מנסה להרע להם וזה לא נתמך במציאות. הרשת החברתית נותנת הד גדול לשמועות האלו. אנשים ממהרים להזדעזע מהדברים ששמעו והם לא מבינים שזה לא נכון. לפעמים כשהם מגיעים לפורום שלנו הם מבינים שהוטעו וממשיכים הלאה. הורים משכילים רוצים שליטה ולא רוצים להרגיש כמו עדר אז לפעמים הם דוחים חיסונים".

אנשים קוראים כתבות הפחדה ופוסטים ויראליים. נטע סופר צור

למה לא לדחות עד שהילד יותר גדול?

"תכנית החיסונים בנויה ככה שתגן על תינוקות כמה שיותר מוקדם. אם נדחה אנחנו עלולים לפספס והתינוק עלול להדבק בגיל רגיש. אפשר להציג בפני הרופא את החששות ולשמוע מה דעתו אבל כל עוד אין סיבה רפואית שמצדיקה דחיה או הימנעות מחיסון עדיף שהילדים יהיו בריאים ושלא יאבדו חברים בגלל חצבת, אבעבועות רוח או שפעת. ברור שלחסן ילד כשאת מפחדת מחיסונים זה מאד קשה. המטרה היא לא שהורים יחסנו מתוך פחד. יש גם הורים שמאמינים שהם עושים נזק. חייבת להיות הסברה ואולי גם חקיקה שתגביל הפצת מידע שגוי. זה מזיק ומסכן חיים ושווה ערך בעיני להסתה. זה עולה בקורבנות אדם!

יעל פורמן (43) היא סופרת ומתכנתת שגרה בגבעתיים ונמצאת בזוגיות.

"ב-2013 התרחשה התפרצות פוליו בישראל והמחלה התחילה להתפשט. הייתה סכנה שתגיע לאנשים לא מחוסנים או פגיעים והתחיל מבצע חיסון "שתי טיפות". מסתבר שיש בארץ אנשים עם אידיאולוגיה שמתנגדת לחיסונים וגם עמותות שמתעסקות במתן מידע לא נכון והפחדת הציבור במסווה של "חיים טבעיים". הם קפצו על הנושא והתחילו עם תעמולה כדי לגרום לאנשים לא לשתף פעולה עם המבצע. אני חברה של דר' לנדסמן והיא מצאה את עצמה מסבירה באינטרנט וביקשה ממני עזרה בכתיבת מידע. ככה הצטרפתי לקבוצה שהתאגדה".

אני לא רוצה שחברים שלי ייפגעו בגלל שקרנים. צילום: shutterstock

אבל את לא אימא. את לא מתחום רפואי.

"נכון, אבל יש לי אחיינים, חברים עם בעיות במערכת החיסון ואני לא רוצה שהם יפגעו בגלל שקרנים. אני לא מומחית ואני מקפידה לחזור על דעת המומחים ולא לענות על שאלות פרטניות, רק כלליות. כשאני עונה בקבוצת הפייסבוק "מדברים חיסונים" ברור שמומחים מנטרים את התשובות. לצערי יש אנשים, לפחות בחו"ל שמפיצים שקרים מכוונים ואנשים בתמימות חוזרים על זה אבל מי שאין לו השכלה רלוונטית אין לו יכולת לדעת מה נכון. מישהי כתבה שיש מחקר שאפשר לרפא טטנוס עם ויטמין סי. פתחתי את המחקר וקראתי אותו והחוקרים בעצמם כתבו בו שזה לא עובד. ברשת קשה מאד לדעת מי הטיפוסים האלו שאולי לא משקרים בכוונה, אבל לא בודקים לעומק. היתרון שלי זה שאני עוסקת בנושא ולא מתפרנסת מהנושא בניגוד לאנשים שכן עושים מזה כסף, מוכרים טיפולים, משווקים ניקוי רעלים ומפיצים "מי קסמים".

יש אנשים שאומרים שיש אינטרס כלכלי מאחורי מתן החיסונים.

"החיסונים ניתנים חינם כי למדינה משתלם לחסן כדי שאנשים לא יהיו חולים. זה מה שאנחנו רוצים- שלא נהיה חולים. יש אנשים שאומרים שלא צריך להתחסן כי המחלות לא קיימות אבל זו אשליה. הם נעלמו כי חיסנו אנשים. אם לא נחסן הן יחזרו. ברומניה לאחרונה הורים לא חיסנו ויש מגפת חצבת.. מחלה שכמעט נעלמה לחלוטין חזרה פתאום! מתו שם תינוקות ואנשים עם מערכת חיסון חלשה. זה נורא".

חיסוןחיסוניםיעל שררמערכת חיסונית