חיסון לנפש עם שירלי יובל יאיר: איך להתגבר על החרדות

בכל מהדורה אפשרית מסבירים לנו איך לשמור על עצמנו – להתעטש למרפק, לשמור על מרחק נגיעה, להשתמש בטישו על ידיות מתכת, ולא לשכוח כפפות, מסכות ושאר אמצעי מיגון שאמורים לעזור לנו מול ההפגזות של ארטילריית הווירוסים. רק דבר אחד שכחו להסביר לנו – איך נשמור על עצמנו מבחינה נפשית.

כפסיכולוגית וכבן אדם שמתמודד בחיים עם כל אותם עניינים כמו כולם, אני יודעת שהחוסן הנפשי של אדם הוא המשתנה הקריטי ביותר להתמודדות מוצלחת עם תקופות משבר. ואני כאן בדיוק בשביל זה – כדי לתת לכם מעקה להחזיק בו בזמן הסופה הזו ולעגן לעצמכם שיווי משקל.

ברחבי העולם נפתח מרוץ קדחתני בניסיון לפתח חיסון ותרופה לקורונה, כמה שיותר מהר, וזה חשוב מאוד. אבל אני רוצה להניח כאן בשורה טובה: לצד מערכת החיסון שמגינה עלינו מפני חיידקים ווירוסים – לכל אחד מאיתנו יש גם מערכת חיסון נפשית ואפשר לבנות ולחזק אותה.

למצוא את החיסון הנפשי

מערכת החיסון הנפשית היא מאגר של כישורים ומיומנויות שיש בתוכנו, והם "מתעוררים" בשעות הקשות שלנו ועוזרים לנו לצלוח אותן. אנחנו נוטים להמעיט בערכם ואפילו לא שוכחים או לא מודעים לקיומם (מכירים את התמיהה של אנשים אחרי שהתמודדו עם קושי והתגברו עליו: "לא ידעתי בכלל שיש לי כוחות כאלה"). בדיוק כפי שנוגדנים נוצרים בגוף כשהם פוגשים מחלה באמצעות החיסון, כך נוצרים בגופנו גם נוגדנים נפשיים כשאנחנו מתמודדים עם משבר. ואכן, התקופה הנוכחית היא תקופה משברית בקנה מידה שלא היכרנו. סופה עולמית שנוגעת בחיים של כל אזרח על הפלנטה.

הקורונה מדאיגה אותנו באלף צורות: אנחנו דואגים לבריאות שלנו ושל היקרים לנו, דואגים מהשינוי הפתאומי והעצום בסגנון החיים שלנו ובשגרת היומיום, מודאגים מענייני פרנסה, פוליטיקה, בידוד, בדידות. אנחנו מפחדים. כולנו. פחד הוא חלק בלתי נפרד במערכת ההפעלה של כל יצור חי, בני אדם כמו גם בעלי חיים. וזה לא נורא – הפחד לא מפחיד אותנו הפסיכולוגים. הוא חלק מאנושיותנו. אבל החרדה היא סיפור אחר, ואני רוצה להסביר מה ההבדל בין פחד לחרדה, בין מה שאני קוראת לו "פחד בריא" לבין חרדה הרסנית.

פחד הוא תגובה רגשית ופיזיולוגית לאיום חיצוני שמתרחש ברגע זה. זו תגובה הישרדותית קדומה מאוד שטבועה בנו  עוד מהימים שהיינו בג'ונגל, כשחלף על פנינו נמר והיינו צריכים להתגייס מהר כדי להילחם בו, או לברוח. הפחד מכניס את מערכת האדרנלין שלנו לפעולה, בין היתר באמצעות הפרשה של הורמוני דחק (אדרנלין וקורטיזול), ועוזר לנו להתמודד עם הסכנה בצורה הכי מהירה ויעילה. מבחינה זו, הפחד מאוד חשוב כי הוא עוזר לנו לשמור על עצמנו. אני אפילו מאחלת לכם את האומץ לפחד. מי שמעז לפחד (מתי שבאמת צריך לפחד), ישמור על עצמו טוב יותר, ישמע להוראות משרד הבריאות, יצמצם מגע עם העולם כרגע, יתאים את עצמו למצב הקיים ולא יכחיש אותו. אבל כאמור, חרדה היא משהו אחר לגמרי. 

חרדה נוצרת בתגובה לאיום פנימי, למחשבות שלנו, לתסריטי האימה שאנחנו מגלגלים בראש על הרגע הבא, על מה יהיה אם נדבק, או עם מישהו יקר לנו ידבק, מה יהיה עם המשכורת? איך נהיה בבידוד ולא נשתגע? מה יהיה עם השעמום? איך נשמור על סבא וסבתא? איך תשרוד הזוגיות שלנו את המצב החדש? ועוד. במצב של חרדה מופעלת אותה מערכת כמו במצבי פחד, ומכניסה אותנו למצב של מתח מתמשך וקבוע. מבחינה זו החרדה היא הרסנית, כיון שמתח נפשי פוגע במערכת החיסון שלנו ומחליש אותנו.

אז מה עושים? לומדים משהו חשוב מבעלי החיים: לבעלי החיים יש רק פחדים, אין להם חרדות. ברגע שהאריה נעלם מהשטח, האנטילופה חוזרת ללחך עשב בנינוחות. היא שוכחת אותו מיד. היא לא מטרידה את עצמה בכלל בשאלה האם יבוא תכף גם הבן דוד של האריה. היא נמצאת "בכאן ועכשיו". חיה לה את הרגע. ובזמני משבר זה בדיוק מה שמומלץ לעשות, כי חרדה אפשר לטפח ולגדל ואפשר, מאידך, למזער ולגדר.

הנה שתי עצות פרקטיות שיעזרו לכם לשים גדרות לחרדות שלכם –

  1. להיאחז ברגע הנוכחי ולהשתדל להתעסק רק בו. בימי משבר אנחנו לא מטפחים את המחשבות על "מה יהיה", אנחנו לומדים מהאנטילופה. בתקופות של אי וודאות אנחנו לומדים מרגע לרגע איך לפעול בהתאם למציאות שמשתנה. 

  2. שימו גבול לצונמי של המידע מעורר החרדה שמציף אתכם מכל עבר – מאמצעי התקשורת, מהרשתות החברתיות שלכם, ממידע בקבוצות הוואטסאפ, משיחה עם הדודה החרדתית שתמיד יש לה משהו רע להגיד. תתעדכנו – אבל פחות. אתם בבית, אתם עושים את מה שצריך בשביל לשמור על עצמכם. אין צורך למלא את הראש בעיסוק אובססיבי בקורונה. תעשו דיאטת מסכים, תקשיבו למוזיקה במקום זה.

 

מאחלת לכולנו בריאות טובה ואת האומץ לפחד במידה בריאה כדי לשמור על עצמנו,  ואת הכוח לשים גבולות לנחשולי החרדה.

חיסון לנפשחרדהנגיף הקורונהקורונהשירלי יובל יאיר