"החזירו את טיפולי הפוריות עכשיו, אין פיצוי כספי למי שלא תוכל להיות אמא"

הקפאת טיפולי הפוריות הייתה מכה קשה שהונחתה על ציבור גדול כחלק מהמאבק במגיפת הקורונה. השבוע לכאורה נפתרה הבעיה וחזרנו לשגרה, אבל עיון מעמיק בהנחיות משרד הבריאות מבהירות שלא כך הדבר ואסור להוריד את הרגל מהגז במאבק החשוב הזה.

נגיף הקורונה הביא איתו תזכורת מוחשית לכך שכולנו, בסופו של דבר, בשר ודם. אין דוגמא טובה יותר מאשר פוריותה של אישה. אני זוכרת את עצמי, כשקלטתי בגיל 35 ממש אחרי כשנבחרתי לכנסת, והרגשתי כל כך צעירה, שלגוף שלי יש עמדה אחרת בעניין. הבנתי שאני חייבת להתחיל להזדרז אם אני רוצה להגשים את חלום האמהות. כלומר, במקרה שלי זה כלל להתגבר על המחסום הפסיכולוגי של לעשות את זה לא "בדרך המקובלת", להקפיא ביציות, ולמצוא שותף ראוי להורות משותפת. לשמחתי המאמצים נשאו פרי ויש לי את נגה בת התשעה חודשים ו 19 ביציות שמחכות לי בפריזר לילד שני.

הח"כית לשעבר מיכל בירן וביתה נגה שנולדה בהורות משותפת.

הקפאת טיפולי הפוריות היא מכה קשה מאוד לכל אישה שזה כרגע עולמה. כשאת מקבלת שוב ושוב תשובה שלילית, הדבר היחיד שמחזיק אותך מלהתפרק הוא תפעול הפרוצדורות שנדרשות להפקת המחזור הבא. לעצור ולהמתין זה סבל נורא. משרד הבריאות אפשר את החזרה לטיפולי פוריות בשלב זה רק לנשים שעברו את גיל 39. המשמעות היא שחלק גדול מהנשים שנעזרות בטיפולי פוריות, נשים צעירות יחסית שמתקשות להרות, נשארו ב"דקת קריאה" כשהחיים שלהן נמצאים במצב המתנה.

לנשים בגילאי ה 36 פלוס, זה סבל כפול ומכופל. הידיעה שכשהעולם עצר מלכת, הזמן לא עצר איתו. השעון הביולוגי הידוע לשמצה ממשיך לתקתק. וכשאת רובצת על הספה בחל"ת, צופה בנטפליקס, יכול להיות שהסיכויים שלך להפוך לאמא מתעופפים להם עכשיו מהחלון. יש נשים רבות שלא נמצאות במערכת יחסים זוגית והחליטו להקפיא ביציות כדי לשמור על האופציות פתוחות, או להתקדם ולהביא ילד- לבד או בהורות משותפת, וגילו שההנחיות של משרד הבריאות הותירו רבות מהן ללא מענה.

מאות ואולי אלפי נשים נמצאות עכשיו בהמתנה: נשים שגייסו את תעצומות הנפש והחליטו להקפיא ביציות בגיל 36 מתוך ההבנה שכל חודש של המתנה פוגע באיכותן, לא כלולות בהנחיות החדשות של משרד הבריאות. גם נשאיות של תסמונת X שביר, שסובלות מפגיעה בפוריות בגיל מוקדם ובימים רגילים, העלות של הקפאת ביציות כלולה בסל הבריאות בעבורן, נותרו מחוץ למעגל ונאלצות להמתין. עוד דוגמה שממחישה את האבסורד היא כאשר אישה בת 42 שלכאורה כלולה ויש לה שני עוברים מוקפאים שברצונה להחזיר- לא יכולה להחזיר אותם כי נאסר על החזרת מוקפאים אבל גם לא יכולה להמשיך בתהליך, כי קופות החולים לא מאפשרות שאיבת ביציות חדשה כשיש עוברים מוקפאים, והנחיות משרד הבריאות לא תורגמו לשינוי מדיניות האישורים של קופות החולים.

אל מול השוקת השבורה, כל אחת מאמצת אסטרטגיה אחרת להתמודדות. יש מי מכינה את עצמה לגרוע ביותר, ויש מי שפשוט מקווה לטוב ויש גם כאלו שמתקשרות להתייעץ כי פסק הזמן שנכפה עליהן גורם להן לחשב מסלול מחדש ולעבור מהנתיב של האמהות היחידנית להורות המשותפת. קבוצה של נשים אמיצות במיוחד פתחה במחאה למען החזרת טיפולי הפוריות. אבל רבות אחרות מתענות בדממה כי יש תווית מחיר שמוצמדת להחלטה לספר לכולם שאת בטיפולי פוריות.

אם החזירו לפעולה את המספרות וטיפולי היופי, שבאמת כבר חיכינו להן, הגיע הזמן לאפשר לכולן לחזור לטיפולי הפוריות כבר היום. אין שום פיצוי כספי שהמדינה תוכל להעניק למי שהעיכוב הזה יפגע בסיכויה להגשים את הכמיהה הכל כך גדולה – להפוך לאמא.

הכותבת: מיכל בירן ח"כית לשעבר במפלגת העבודה ומייסדת "החסידה" שידוך וליווי להורות משותפת

***

יש לא מעטות שעבורן הימים האלה הן גיהינום.  כשכולם בבית וגם האלימות נוכחת ביתר שאת. חיה בזוגיות אלימה? מחפשת אזן קשבת? התקשרי עכשיו לקו החירום של ל.א לאלימות ואון לייף 6724* 24/7 בכל השפות. אנונימיות מובטחת 

 

טיפולי פוריותמיכל בירןמשבר הקורונה