המחיר הבריאותי שנשים משלמות בגלל משבר הקורונה

הקבוצה הכי גדולה של מתלבטות סביב חיסון הקורונה הופכת מיום ליום למובהקת יותר- נשים בגילאי 26-42, גילאי הפריון, שמתלבטות האם יש בחיסון כדי להזיק להריון עתידי, להריון בעיצומו בשלביו השונים או לתינוק בעת הנקה. לכולן ברור דבר אחד- החיסון הזה, לא נוסה כלל על נשים הרות. מספיק לראות את ההודעות המשתנות של ארגון הבריאות העולמי שקודם אסרו על נשים הרות להתחסן ואז בשבת האחרונה החליטו שמותר, ואת ההודעות המתרחבות של משרד הבריאות הישראלי כדי להבין שפשוט אין מספיק ידע. עד היום, 

ד"ר אלה קיטרוסר –  רופאה נשים בקופת חולים לאומית ובאגף נשים בבית חולים שערי צדק מאשרת שאכן נשים מודאגות. "בין 5-10 פעמים ביום שואלות אותי נשים לגבי זה. "

מה החששות

"החששות של כולן, גם של הקהילה הרפואית וגם של הנשים, זה הלא נודע. לנו קשה לייעץ , כי בד"כ אנחנו מייעצים לפי מחקרים של שנים, מחקרים שפורסמו בכתבי עת. זה קשה לי וקשה להרבה רופאים לתת המלצות ככה.

ואצל הנשים?

אצל הנשים אי הוודאות מטרידה או שמועות שרצות מצד מתנגדי חיסונים, שהחיסון גורם לקורונה מה שאינו נכון, או שזה גורם לפגיעה בפיריון שזה בוודאי לא נכון, או שהחיסון פוגע בעובר ואנחנו מניחים שזה לא נכון אבל אין לנו הוכחה לכך. אין שום סיבה לחשוב שייפגע אבל כאמור החיסון לא נוסה על נשים הרות.  ואין עדיין מחקר על עוברים שאימהותיהם חוסנו."

חיסון בהריון

בשיחה עם פרופ' רוני מימון, יו"ר איגוד למיילדות וגינקולוגיה בישראל, מנהל חטיבת הנשים והמיילדות במרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא, הוא מבקש להבהיר כבר בתחילת דבריו כי המחלה אינה מגדרית ויש בה פגיעות, כפי שיופרט בהמשך, גם בנשים וגם בגברים.

לגבי ההמלצה להתחסן במהלך ההיריון, המלצה שבישראל חתומים עליה רופאים רבים והוא ביניהם,  מסביר פרופ' מימון כי ההמלצה העיקרית נותרה כשהייתה – מומלץ להתחסן בכל שלבי ההיריון אבל בעדיפות לשליש השני והשלישי כיוון שבשליש הראשון יש גם לא מעט הריונות כושלים ודימומים ומעדיפים שלא להעמיס עוד גורם חיצוני. ההחרגה הייתה ונותרה- נשים בסיכון לחלות במחלה או עובדות בתחום הרפואה, רצוי שיתחסנו גם בשליש הראשון.

לפי נתוני משרד הבריאות, כ6000 נשים הרות חלו בקורונה, אחוז מהן הגיעו למחלקות הטיפול נמרץ.

פרופ' רוני מימון, יו"ר איגוד למיילדות וגינקולוגיה בישראל, מנהל חטיבת הנשים והמיילדות במרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא

ברוב הניסויים הרפואיים שנעשו עד היום- לא נבדקו הנשים באותה מידה כמו גברים. הפעם המצב שונה. כך לדברי פרופ' מרק גלזרמן, פרופסור אמריטוס למיילדות וגינקולוגיה וראש תחום רפואה מודעת מין ומגדר בפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב, מנהל המרכז לחקר הרפואה מודעת מין ומגדר בבה"ח בילינסון  ומי שהקים לפני למעלה מעשור את החברה הישראלית לרפואה מגדרית ונחשב מאבות התחום בעולם כולו. על פי הניתונים המדעים שדווחו ושפורסמו לפני שבועיים הניסויים לחיסון נעשו על גברים ונשים בפרופורציות דומות,  מצד שני חלק גדול של המחקרים אודות המחלה והטיפול בה עדיין מכיל מעט מדי נשים. לגבי חיסון לנשים הרות: הבעיה לדבריו, והיא מובנת, זה שהחיסון לא נוסה על נשים בהריון וזו אחת הבעיות בהמלצות המשתנות של ארגון הבריאות העולמי. "יש הבדל בין להגיד לנשים 'אנחנו לא ממליצים לנשים בהריון להתחסן' ובין לומר להן 'אין לנו המלצה לגבי נשים בהריון כי זה לא נוסה דיו'." 

גם פרופ' גלזרמן חוזר על ההמלצה של משרד הבריאות ואיגוד המיילדות והגניקולוגיה לנשים בהריון להתחסן אבל רק אחרי השבוע 9-10. "אצל נשים בהריון המחלה היא הרבה יותר קשה. אישה בהריון בכלל היא בסיכון לכל דבר, זה גורם סיכון,  ובקורונה ראינו כבר יותר מדי מקרים קשים וקשים מאוד".

בכל מקרה לדבריו יש להניח שחיסון בטכנולוגיית RNA שבה משתמשים בחיסון של פייזר ומודרנה, אמור להיות פחות מסוכן מחיסון חי מוחלש או חיסון מומת. כי זו רק הוראה גנטית לתא לייצר נוגדנים ולא הווירוס עצמו. 

"מה שקשור לחיסון אני לא חושב שהתא של האישה והגבר פועל אחרת. אני חושב שאין הבדל כלומר אנחנו עוד לא יודעים. לפי התיאוריה זה אותו דבר. כרגע אין תרופה לקורונה. התרופה היחידה שמשתשמים בה, הרמדזיביר  קרוב לוודאי משפיעה במידה זהה על גברים ונשים- שוב, זו ההנחה.  אם זאת, יש לציין שאשה בגיל הפוריות אולי קצת יותר מוגנת בגלל המערכת ההורמונלית שלה.

כל הרופאים עימם שוחחנו הדגישו כי גברים חולים יותר במחלה, נשים מגיבות קשה יותר לחיסון, ובעיקר לחיסון השני, כי המערכת החיסונית שלהם חזקה יותר.

פרופ' מרק גלזרמן, פרופסור אמריטוס למיילדות וגינקולוגיה וראש תחום רפואה מודעת מין ומגדר בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. צילום תמר גלזרמן

שיבוש בקבלת מחזור

וחוץ מהריון יש את עניין המחזור- למערכת ONLIFE הגיעו דיווחים של נשים צעירות על קבלת וסת לא סדירה, דימום מאסיבי וכאבי תופת ימים לפני האיבחון, חלקן אחרי שאובחנו וגם בקרב מחלימות.  בחיפוש מדוקדק אפשר למצוא עדויות כאלה עוד במאי 2020 אבל אין פרסומים כאלה בשום מקום,

זה התחיל בשאלה שרצה בקבוצות הנשים בוואטסאפ – "מכירות נשים צעירות שחלו בקורונה והחלימו?", אחר כך הגיע הפירוט:

" ביום ראשון בערב התחלתי לדמם, כמה ימים אחרי שסיימתי וסת. דיממתי דימום כבד, הרבה יותר מבדרך כלל, במשך ארבעה ימים. עם כאבים פסיכיים באגן (בעיקר בגב התחתון) ובחלק האחורי של הרגליים. ברמה שלקחתי משככי כאבים אחד אחריי השני (ואני לא נוטה לקחת משככי כאבים). הייתי רגישה מאוד, בכיתי מכל דבר קטן ומותשת מהדימום. לא הרגשתי חולה בכלל. היות שאובחנתי עם אנדומטריוזיס, חששתי מאוד שזה התקף ראשון של החמרה של המחלה. התלבטתי מאוד אם להתפנות למיון לוודא שהכל תקין. לא העלאתי על דעתי שאולי יש לי קורונה. רק אחרי שהדימום הפסיק, התחילו שאר הסימפטומים של המחלה. יש סביבי עוד 4 חברות שחלו. כולן קיבלו וסת עם הופעת הסימפטומים, לא בזמן שהיו אמורות לקבל. כולן העידו שהיא הייתה קשה יותר מתמיד. בשעות האחרונות התחלתי לחבר את הנקודות ולדבר עם עוד ועוד נשים שהעידו גם הן על דימום ארוך, מאסיבי, כואב ולא בזמן הרגיל. ביום שלישי כשהלכתי לעבודה לא העלאתי על דעתי שכל הבכי והכאב עלול להיות קשור לווירוס ושאני עלולה להדביק אחרים או להכניס אותם לבידוד אבל זה בדיוק מה שקרה."

מאז העדות הזו של צעירה שהעדיפה להישאר בשם בדוי, זורמות עוד ועוד עדויות דומות – יומיים  עד ארבעה ימים של כאבי אגן קשים ודימום מאסיבי.

'יומיים אחרי שאובחנתי חיובית , קיבלתי כאבי תופת גם בגב התחתון וגם ברחם. משהו שמעולם לא היה לי. מפחדת ממש מהחודש הבא,' כותבת לי אחת החולות בקורונה.

אחרת כתבה בקבוצה חולים, מחלימים, מתחסנים, פוסט קורונה ישראל  'וואי כן, זה הלחיץ אותי ממש. תקף אותי פתאום משהו הזיה'. עוד חולה כתבה 'קיבלתי לפני יומיים מחזור- הכי קשה שהיה לי עד כה! נורא'

אחת המחלימות כתבה 'נשים, שימו לב שהמחלה כנראה יוצרת תנודות הורמונליות מוזרות. שימו לב לתופעות מוזרות אפשריות במחזור החודשי.'

ישנה גם קבוצה בינלאומית שנקראת Survivor Corps  וגם שם חוזרות התלונות על כאבי מחזור עזים, לעיתים רק על כאבי גב וכאבים בבטן התחתונה. 'הכאבים מגיעים בגלים ומעירים אותי משנתי. זה מרגיש אולי כמו אבנים בכליות אבל זה לא באמת אותו דבר', כתבה שם ניקי לפני ימים אחדים. היא דיווחה על התכווצויות שלא חשה בהם מעולם, על שהות במיטה של 18 שעות ויותר בניסיון להתמודד עם הכאבים. דוויון דיווחה כי הרגישה כאבים שדמו לאלו של צירי לידה. ג'ן דיווחה גם היא על תחושה הדומה לצירי דמה (ברקסטון היקס) ועל תחושה של שריפה בבטן.

לגבי הדיווחים על וסת קשה מהרגיל אומר פרופ' מימון שזה לא אופייני לקורונה. לדבריו במחלה הזו כל מערכות הגוף משתבשות, ולכן כל אישה שהופכת תסמינית או מגיעה לבית חולים, כמו כל אישה שיש לה מחלה קשה, זה מלווה לרוב בחרדה וחוסר וודאות, לפעמים בפוסט טראומה שיכולים לגרום לשיבוש במערכת ההורמונלית. לדבריו ניתן לראות שיבושים במחזור גם בקרב אנורקסיות או ספורטאיות שמעמיסות על הגוף פיזית ונפשית או כפי שרואים אצל צעירות שרק מתגייסות לצבא.

פרופ' מימון מדגיש כי אין מדובר בתסמין חדש של המחלה – סימן לכך שאישה חולה כמו תשישות/חום/אבדן חוש טעם וריח אלא אחת מהתופעות שיכולות לקרות. 

"דימום מאסיבי וכאבים הולכים ביחד. במחלה הזו כבר יודעים שיש תקלות במערכת הקרישה, זה אחד מהמנגנונים שנפגעים, כך שאצל נשים מאומתות, לא יהיה נדיר שיופיעו שיבושים במערכת ההורמונלית." הוא מודה שהדבר טרם נבדק במחקר.

ד"ר מרב פיירברג, ממכבי שירותי בריאות, לא הופתעה כששאלתי על שיבוש המחזור.

"נכון, זה משהו מדהים מה שקורה עם זה במרפאות," היא אומרת. לדבריה הנושא שב ועולה בקבוצות דיון של גניקולוגים. ושוב, הדבר לא נבדק מחקרית אבל אפשר לראות את הדיווחים האלה חוזרים על עצמם. "אגיד לך למה זה קורה. נשים הפסיקו לעבוד יחד, הפסיקו לצאת מהבית לפי סדר יום קבוע, הן אוכלות אחרת, מתלבשות אחרות, לא נפגשות עם המעגל החברתי שלהן. הסייקל כבר אינו יציב. מילת המפתח הוא המחזור. יש נשים שיש להן מחזור שנתי. זה מרתק כמה הגוף חכם. מרגע שהגוף קולט את כל השינויים האלה, גם המחזור משתנה. בהתחלה לא הבנו את זה. אפילו בנות על גלולות, הווסת השתנתה להן."השינוי לדבריה עובד לשני הכיוונים –  נשים שהשינוי גרם להן לסטרס, ונשים שהשינוי הוריד להן את הסטרס משמעותית. נשים שהמחזור נעלם להן וגם אלו שהמחזור מקדים להן. "נוצר פער בין מה שהיה לבין מה כיום וייקח זמן להסתגל מחדש."

ד"ר מירב פרייברג. צילום באדיבות מכבי שירותי בריאות כללית

"כל קטסטרופה הגוף מגיב ואז הווסת נעלם. ככה זה היה גם בשואה- הגוף ידע שזה לא זמן לעשות ילדים. הטבע הגן על האישה והן חדלו לבייץ." הסטרס הוביל לקושי לרדת במשקל, לאבדן ביוץ, לפעמים לדיכאון שמאיים על השפיות. בארצות הברית רואים את התופעה של אבדן מחזור סביב המעבר לקולג'ים, כשנערות בנות 18 עוזבות את הבית לא פעם למדינות מרוחקות ומפסיקות לקבל מחזור.

לדבריה אם יש איחור משמעותי אז תסמיני הווסת יהיו יותר חזקים. "במחלימות קורונה כל המערכת מזדעזעת – מערכת השינה גם מזעזעת. מערכת ההורמונלית היא הראשונה שנפגעת, היא הכי רגישה. "

גם ד"ר פיירברג חוזרת ומדגישה כי זה לא תסמין לקורונה. "אם אישה נחשפה לקורונה והגוף הגיב בתגובה חיסונית חזקה, אז הרירית נשרה. זה לא ניבוי או סיגנל לקורונה."

הלא נודע במחלה הזו רב עדיין

פרופ' גלזרמן לא מכיר את הדיווחים בקשר לשינויים במחזור. לדבריו זה יכול להיות קשור למחלה, ויכול להיות שגם לא. "מאז שהתחילה המגפה, פורסמו 60 אלף עבודות מחקר אז כל מיני אינפורמציות יכולות להתפרסם שקושרות בין תופעות כאלה ואחרות אבל קשה לדעת בוודאות. דיווחים על כאבי מחזור אינם דבר בולט.

"זה לא דבר אריטמטי כי זה מורכב וגם הווירוס מורכב. שם הווירוס שייך למערכת הנשימה העליונה אבל בגילאים שונים זה בכלל לא קשור לנשימה. צעירים מפתחים מחלות לב, הווירוס פתאום תוקף את כלי הדם. ועוד לא נותנים מספיק את הדעת לחיבור גוף ונפש. אנחנו מגיעים לתסבוכות הרבה יותר גדולות מאשר מערכת הנשימה. "

העובדה שיש עשרות אלפי מחקרים ועדיין החיסון לא נוסה על נשים הרות והתלונות על כאבי מחזור לא נבדקו, אינה מפתיעה את ניצן ברנשטיין מנכ"לית שותפה של עמותת אנודמטריוזיס ישראל ומרצה על רפואה ומגדר. "לאורך ההיסטוריה בריאות האישה תמיד הוזנחה, ובמרבית המקרים (כפי שניתן היה לראות מהציטוט של פרופ' גליה רהב רק לפני שבוע) כשנשים כבר ניסו לדווח על מה שהן חוות-הן תויגו כהיסטריות, מפונקות אחוזות דיבוק, מכשפות, משוגעות או סתם מחפשות תשומת לב, תלוי בתקופה ההיסטורית. יתרה מכך, עד היום, כ75% מהמחקרים נעשים על זכרים או גברים בלבד, עקב היותה של האישה "נבדקת לא יציבה" עקב השינויים ההורמונליים שיוצר המחזור החודשי. 51% מהאוכלוסייה זו לא נבדקת לא יציבה – זה הרוב, וגם אם יותר מאתגר לחקור – זה לא אומר שלא צריך. אבל הרצון לחסוך כסף והסטראוטיפים הרווחים כלפי נשים בעולם הרפואי ובכלל מביאים לכך שנשים לא מיוצגות מספיק במחקרים, לא בודקים את ההשפעה הייחודית של תרופות עליהן, ומסתבר שאפילו מגיפה עולמית כמו הקורונה, או החיסון אליה, לא מצדיקים התייחסות ייחודית להשלכותיהם על נשים בכל שלבי החיים.

ירידה ביילודה?

פרופ' מימון שמנהל את חטיבת נשים ויולדות במרכז רפואי שמיר (אסף הרופא) טוען שיש ירידה ביילודה מאז שהחל המשבר. ד"ר קיטרוסר שעובדת במחלקת היולדות של שערי צדק מדווחת שאצלם העומס נראה כרגיל אבל היא יכולה גם לצפות שהמספרים יירדו. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסיקה בנובמבר אכן נולדו פחות ילדים בישראל, השאלה אם המגמה הזו תמשך.

 "זה לא רק בעיה רפואית" מדגיש פרופ' מימון. "זו גם בעיה כלכלית, נפשית, הילדים בבית, אין זמן ליסוע לנופשים זוגיים. היצר המיני הוא מהראשונים ששוקעים כשאדם נמצא בטראומה, או דאגה לקרובים ולמשפחה. זה אחד הדברים הראשונים שנעלמים. התשוקה המינית. תחושת הרעב מחזיקה הרבה יותר זמן."

וייתכן שהסיבה היא ירידה בכמות הזרע? המחקרים עדיין חלוקים. מחקר חדש מצביע על כך שבקרב גברים מאומתים ואלו שחלו במחלה עם תסמינים יש פגיעה בכמות ואיכות הזרע. מחקר אחר הגיע למסקנה הפוכה.

ד"ר אלה קיטרוסר –  רופאה נשים בקופת חולים לאומית ובאגף נשים בבית חולים שערי צדק

טיפול הורמונלי

איך זה משפיע על מי שלוקחת גלולות או טיפול הורמונלי לגיל המעבר?

לפי חוזר שהוציא האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה, הבשורה הטובה לאלו שלוקחות טיפול הורמונלי היא שהאסטרוגן גם גורם להגנה טובה יותר על הלב והריאות של נשים, גם מעלה את תגובת הנגד של המערכת החיסונית ויוצר יותר נוגדנים מאשר אצל גברים. והבשורה הפחות טובה? המרכיב האסטרוגני עלול לעלות את הסיכון לקרישיות יתר ולכן מי ששייכת לקבוצות הסיכון או נדבקה בנגיף, רצוי לשקול לגלולות או התקן פרוגסטין שהינו בעל השפעה מועטה על הקרישיות. לדברי פרופ' מימון נשים שמאושפזות בשל החמרה בהתמודדות עם הנגיף צריכות להפסיק במידי לקחת כל טיפול אסטרוגני ולקחת מדללי דם. אחרי ההחלמה רצוי לעבור שוב לגלולות או התקן שמכילים פרוגסטין ולהעדיף טיפול MHT (טיפול הורמונלי לגיל המעבר) הניתן דרך העור והנרתיק.

לחזור ולהיבדק

ד"ר קיטרוסר  מאשרת שנשים פחות מטפלות בעצמן. "נשים עושות פחות מעקבי הריון, פחות בדיקות, יותר נשים מפספסות את הבדיקה של המסת סוכר, את השקיפות עורפית או סקירת מערכות שלכולן חלון זמנים מצומצם." לדבריה כשמעקבי ההריון דלים, יהיו יותר סיבוכים של הריון ולידה.

איך את מסבירה את זה?

"נשים מפחדות לצאת מהבית או עסוקות מדי עם הילדים בבית ומוותרות לעצמן ועל עצמן. נשים שהיה להן קושי בעבר אפשר היה להוציא אותן לשמירת הריון. עכשיו כשנשים בבית, לעיתים מפוטרות, לעיתים עובדות מהבית עם הילדים ואין לנו איך לעזור להם. "

לדבריה נשים גם פחות עושות בדיקות שגרה שחשוב לעשות כמו פאפס או ממוגרפיה וביקורת שנתית אצל גניקולוג. "חשוב שנשים יגיעו וייבדקו. הרבה נשים יש להן תופעה, שהן מסיימות ללדת והן שוכחות שהן חייבות להמשיך להגיע למעקב לרופאי נשים גם אחרי לידות.  עכשיו זה מורגש עוד יותר."

השאלה שמדאיגה את כל הרופאים איתם דיברנו, הוא השלכות המצב הנפשי על בריאותן של הנשים לשנים קדימה. "אין לי ספק שאנחנו בדרך לצאת מהקורונה הבריאותית, אנחנו כבר בתוך קורונה כלכלית אבל אי אפשר להעריך את הקורונה הנפשית שאנחנו נכנסים לתוכה וכבר נמצאים בתוכה," אומר פרופ' גלזרמן. "החברה כולה נמצאת בסטרטס אטומי וכל המערכות משתבשות, לא רק זו ההורמנלית, גם כל מה שקשור לתכנות עוברי, אנחנו עוד נסבול מהשלכות הקורונה בדור שלא נולד."

לרישום לכנס מובילות בריאות שיעסוק בדיוק בנושאים האלה ובעוד שלל נושאים שקשורים לבריאות שלנו לחצו על הלינק הבא

 

חיסון לקורונהנשים בהריון וקורונהנשים וקורונהשיחת היום