'סליחה שירלי בוגנים שלא ידעת. מערכת הבריאות אכזבה אותך ואותנו'

כבר 6 שנים שאני חושבת כל יום ויום איך לגרום לאנשים לשמוע על אנדומטריוזיס ולהתייחס אליה ברצינות. אני לא הראשונה, לא האחרונה ולא היחידה. כאן בארץ ובעולם כולו אלפי אקטיביסטיות מכתתות רגליים, פותחות את הפה וסוחטות את הלב רק כדי להציל עוד נפש אחת לפחות. רק כדי שנחסוך מאחרות את ההשפלות, הזלזול, המחירים הכבדים. את נקודות האל-חזור של הגוף והנפש במאבק מול כאב חסר פנים, שם, טיפול והכרה.
לפעמים אני מרגישה שהתקדמנו כל כך הרבה. אבל ברוב הפעמים אני רואה רק כמה עוד צריך ללכת בדרך החתחתים הזו.
 
בשישי  קרה משהו שגרם לי להרגיש הכל ביחד. מצד אחד – אנדומטריוזיס בפריים טיים. מצד שני שירלי בוגנים, דוגמנית מפורסמת לכל הדעות, מקושרת, משכילה ובעלת כל הפריבילגיות בעולם – מלבד הפריבילגיה הפשוטה להיות אמא. היא מספרת באולפן שישי שכבר עשר שנים היא מנסה להיכנס להיריון. הרופאים דוחפים לה עוד הורמונים ועוד הורמונים, וכל אישה שעוברת טיפולים יודעת – ההורמונים האלה מפרקים אותך לרסיסים. היא עוברת עוד רופא ועוד רופא, עוד טיפול ועוד טיפול. ואף אחד, אף פאקינג אחד, לאורך עשר שנים לא חשב לרגע ליידע אותה שיש מחלה אחת, שפוגעת "רק" באחת מעשר נשים, שמקשה "רק" על 50 (!!) אחוז מהחולות בה להיכנס להיריון, ומהווה את הסיבה המרכזית לאי פריון בקרב 50 (!!!) אחוז ממטופלות הפוריות באוכלוסייה הכללית. כפי שאומר ד"ר עידו סירוטה בכתבה 'ממוצע העיכוב באבחון עומד על בין 10-12 שנים', אתם מבינים בכלל מה זה אומר?
אני רואה את זה ובא לי לצרוח. איזה כישלון, איזה כישלון. אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר? אם אישה כל כך מקושרת, משכילה ואמידה לא שומעת על אנדומטריוזיס במשך שנים על גבי שנים של טיפולים, מה הסיכוי של אחרות?

הפוסט של בוגנים

 
רופאי הפוריות צריכים להתנצל בעיניים מושפלות וראש כפוף בפני שירלי ובפני כל כך הרבה נשים נוספות. מערכת הבריאות בישראל ובעולם כולו צריכה להתנצל על עוול מתמשך שהוא לא פחות מפגיעה אלימה בזכויות נשים ברחבי העולם. כי בזמן שאנחנו מאבדות את הפוריות שלנו, בזמן שהכליות, השלפוחית, המעיים והחצוצרות שלנו נמקות תחת גידולים שפירים ענקיים, בזמן שהריאות והסרעפת ועצבי האגן שלנו נפלשים ע"י מוקדים דלקתיים, בזמן שהחיים שלנו נחטפים ע"י כאבים בלתי נסבלים שאפילו מורפיום לא עוזר להם, אנחנו ממשיכות ללכת לעוד רופא ועוד רופאה ולשמוע אותו דבר במשך עשר שנים לפחות: 'תפסיקי לנסות למשוך תשומת לב', 'אולי תרדי קצת במשקל?', 'את צריכה ללכת לפסיכיאטר, אין לך כלום. למה את ממציאה מחלות?' 'זה הכל בראש. אל תהיי היסטרית. אל תהיי דרמטית. אל תהיי מפונקת'.

אנדומטריוזיס היא מעבר למחלה. היא סוגיה חברתית שמדגימה באופן הברור והדרמטי ביותר את רמת האפליה, ההתעלמות, הזלזול, הגזלייטינג, ההתעללות הנפשית והרשלנות שמופעלות כלפי נשים לאורך כל ההיסטוריה במפגשים שלהן עם מערכת הבריאות.
אין לי מילים לתאר עד כמה אני כועסת ועד כמה אני מצטערת. לא אני זו שאמורה להתנצל, אבל אין אף אחד אחר שיסכים להתנצל בפני שירלי על כל השנים האבודות, על כל ההורמונים, על המחירים הנפשיים, הכלכליים, הפיזיים, הזוגיים.
מערכת הבריאות אכזבה אותנו. והיא מוסיפה לאכזב כל אישה ואישה שמגיעה לרופא/ה עם תסמינים ברורים וקלאסיים של המחלה הכרונית הגינקולוגית הנפוצה בעולם, ונשלחת הביתה בטענה שהיא צריכה טיפול פסיכיאטרי ודיאטה.
אנחנו לא נעצור עד שאף אחת לא תצטרך לעבור את זה יותר.
 
אנדומטריוזיסשירלי בוגנים