איך הפך ה- HIV לנגיף שכיח בקרב גברים סטרייטים

בתחילת השבוע פורסמו נתוני משרד הבריאות לגבי הידבקות בנגיף HIV לשנת 2012 וחשפו נתון מעניין: לא רק שיש מספר שיא בנדבקים חדשים בישראל לשנה זו, אלא שאחוז הגברים ההטרוסקסואליים שנדבקו בשנת 2012 זינק ב- 58%. שאר הנשאים החדשים נחלקים בין מהגרים ופליטים מאפריקה, מזריקי סמים, וגברים הומוסקסואליים. משמח היה לקרוא שמספר הנשים שנדבקו בנגיף בשנה זו ירד בהשוואה לשנת 2011, אך בארבע אחוזים בלבד.

שתי אפשרויות מעניינות לפער בין גברים לנשים

אז מה קרה שגברים הטרוסקסואליים שנדבקו ב – HIV הכפילו את מספרם? עם מי גברים הטרוסקסואלים שוכבים שמספר ההידבקויות שלהם עלה ושל נשים לא? השערה ראשונה היא שגברים הטרוסקסואלים לעיתים שוכבים גם עם גברים הומוסקסואלים, שעלולים להיות נשאי הנגיף, שכן מדובר בקבוצת סיכון. אפשרות שנייה היא שגברים שונים שוכבים עם אותן נשים, שהן הנשאיות.

האפשרות הראשונה מעניינת, משום שהיא מערערת עוד יותר את ההגדרה המגבילה של נטייה מינית וחושפת שלכולנו יש כל מיני נטיות ולא רק נטייה מינית בלעדית. אבל אני רוצה להתעכב דווקא על ההשערה השנייה. ככל שאני חושבת על המתמטיקה הזאת יותר, היא מובילה אותי למסקנה שהרבה מהגברים שנדבקו כנראה שכבו עם נשים בזנות, שגם הן קבוצת סיכון.

עם מי גברים הטרוסקסואליים שוכבים? (צילום: Shutterstock)

אני מנסה לדמיין את הסיטואציה של גבר שמגיע לאישה בזנות (ואגב, זנות היא אונס לכל דבר והגבר שצורך את "השירות" הזה הוא אנס). האישה אומרת לו לשים קונדום. הוא אומר שהוא לא רוצה. היא מעלה את המחיר כדי לקיים יחסי מין ללא קונדום. היא יודעת שהיא נשאית, וזו בעיה שלו. הגבר, שכיאה לגברים רבים הפונים לנשים בזנות, לא חושב פעמיים או קדימה יותר מדי, ומקיים יחסי מין/אונס ללא קונדום. אחר כך הוא נדבק. גבר אחר עושה בדיוק אותו הדבר.

שיהיה ברור, לאישה בזנות יש אחריות ליידע את ה"לקוח"/אנס שלה שהיא נשאית, אולם היא אינה שווה לאחריות של הגבר. רוב האחריות מוטלת עליו, שכן הוא בעל הכוח במבנה הפטריארכלי בו הם נמצאים, כשהיא סוחרת בגופה כדי לשרוד והוא מנצל את מיקומה הדכאני כדי לשלוט, להפעיל אלימות, ולפרוק את מיניותו/אלימותו. איך שלא יהיה, מה זה בעצם משנה מי צודק, כשמדובר בבריאות שלך? בן אדם אמור לקחת את האחריות הזאת על עצמו ולהניח שאישה בזנות עלולה להיות נשאית ולא להתאמץ יותר מדי לעדכן אותו, בעיקר אם הוא מתעקש לא לשים קונדום. אחריותו על גופו שלו היא מוחלטת.

גברים למדו מזמן שאין להם אחריות על בריאות מינית

מעניין אותי לבדוק מדוע הגברים הללו לא שמים קונדום. האם זה באמת כי זה פחות כיף להם, כי הם פחות מרגישים, כי לא עומד להם? אני משערת שהתשובה היא הכל יחד וכל אחד לחוד. כפי שכבר כתבתי בעבר, גברים הורגלו מגיל צעיר לקיים יחסי מין ללא קונדום. אנחנו כמחנכות מיניות, יועצות, בני ובנות קבוצת השווים, ובעיקר, בעיקר רופאי/ות נשים, הרגלנו אותם לכך שבנות הזוג שלהן תיקחנה גלולות למניעת הריון, והסרנו מהם לגמרי את הצורך לקחת אחריות לבריאות המינית שלהם.

נער שהתחיל לקיים יחסי מין בגיל 17 עם בת זוג שלקחה גלולות, אפילו לא התנסה בקונדום עד גיל 20 נגיד, ואז כשהוא שם קונדום, אופס, זה פחות כיף. אופס, האיבר נופל. אופס, הקונדום נקרע כי הוא לא יודע לשים אותו נכון. אז שוב הוא משכנע ו/או מסכים יחד עם בת הזוג, שהיא תעבור לגלולות, ואולי אפשר בכלל בלי אף אמצעי זהירות כי יש את גלולת היום שאחרי. ושוב הוא לא משתמש בקונדום. ואז כשהוא הולך לאישה בזנות, הוא רוצה לזיין ולתפקד כמו הגבר שהוא, בכל זאת בשביל זה הוא בא, אז הוא לא שם קונדום. ואופס, הוא נדבק ב- HIV.

זאת בעיני הסיבה לעלייה בכמות הנדבקים של גברים הטרוסקסואליים. הם למדו מזמן שאין להם אחריות על בריאות מינית, לא של עצמם ולא של הפרטנריות המיניות שלהם, ולכן הם לא ששים להשתמש בקונדום.

רופאי נשים, תפסיקו להעביר את כל האחריות רק לנשים

כאן חשוב לי להכניס מילה אחרונה לרופאי ורופאות הנשים. נכון, גלולות למניעת הריון וכל אמצעי המניעה האחרים שהם הורמונליים ועבור נשים, הם היעילים ביותר עבור מניעת הריון. אבל תפסיקו להגיד לנערות ונשים שאין צורך בקונדום אם הן משתמשות בגלולות. תפסיקו להגיד להן שקונדום הוא לא יעיל.

אתם/ן אמורים/ות להיות גם מקדמי בריאות, ולא רק אלה שעושים בסוף בקרת נזקים. למדו את המטופלות שלכם/ן מיומנויות ניהול משא ומתן מיני או הפנו אותן למי שיכול ללמד אותן זאת. בקשו להיפגש גם עם בן הזוג ותעשו קצת הסברה מינית. לא יקרה לכן/ם שום דבר אם תעודדו גם שימוש בקונדום, גם אם זה פחות נעים לגבר או שלא עומד לו. למדו אותו איך לעשות אימוני קונדום כדי שיעמוד לו. תפסיקו לשים את האחריות על נשים בלבד. אם לא למען בריאות של נשים אז לפחות למען בריאות של גברים.