מהפכה בישראל: הפלות הוכנסו לסל התרופות

ברכות לקהילה הפמיניסטית: אחרי כשלושה חודשים מורטי עצבים קבעה ועדת סל התרופות שכל אישה במדינת ישראל שגילה 20-33 תוכל לעבור הפלה במימון המדינה, גם ללא סיבה רפואית כגון מום בעובר או סכנה לבריאותה של ההרה. מובן שהחגיגה איננה מושלמת: וועדות להפסקת הריון ימשיכו להתקיים באין מפריע, מה שאומר שרופאים ימשיכו להעביר ביקורת על התנהלותן המינית של נשים מבלי להכירן, במסווה של ייעוץ רפואי. מה שכן, לפחות לא נצטרך לשלם על זה. המימון יכלול הן את התשלום המופרך לוועדה להפסקת הריון והן את ההליך הגינקולוגי עצמו.

ההחלטה אינה דבר של מה בכך. כ-650 תרופות וטכנולוגיות רפואות שונות הוגשו לבחינת הועדה. העדפת פרוצדורה רפואית אחת פירושה הותרת פרוצדורה רפואית חשובה אחרת בחוץ. הבחירה של הוועדה דווקא בהפלה מעידה על פריצת דרך חשובה ושינוי תפיסה מהותי.

עד היום מימנה המדינה הפסקות הריון מסיבות רפואיות בלבד לבגירות והפסקות היריון מכל סיבה שהיא לקטינות. אישה נשואה בת 30 שנכנסה להיריון בתוך הנישואין או מחוצה להם נדרשה לממן את כל ההליך בעצמה, גם אם מצבה הכלכלי לא אפשר לה זאת. למעלה מ-400 שקלים עולה ה"דייט" עם הוועדה להפסקת הריון ומחירה של ההפלה עצמה הוא כ-3,000 שקלים. עבור נשים רבות, גיוס הסכום הזה ללא כל התראה, הוא מעשה בלתי אפשרי. החל מהיום, ההתמודדות הכלכלית יוצאת מהתמונה.

ההחלטה הזו מציבה את ישראל –  שנחשבת לאחת המדיניות הפמיליסטיות ביותר בעולם המערבי, שמקדשת הולדת ילדים ורואה פעמים רבות בהורות את תכלית קיומן של נשים – כמה צעדים משמעותיים קדימה בהשוואה ליתר המדינות בכל הנוגע לזכות האישה על ג

פולין אוסרת על ביצוע הפלות בתחומה, למעט במקרים בהם האם או העובר נמצאים בסכנה בריאותית. בספרד אושרו רק לפני כשבוע, הגבלות דרקוניות על הפלות לפיהן, הפלה תותר רק אם ההיריון הוא תוצאה של אונס או נשקפת סכנה ברורה לחיי העובר או האם. פגם או מוגבלות בילד העתידי אינם סיבה מספקת לביצוע הפלה.

באירלנד קיימים חוקים נוקשים בנושא הפלות כבר יותר ממאה שנים והיא אחת המדינות הבודדות באירופה שאסרה רשמית ביצוע הפלות בכל מצב שהוא. חוקת המדינה מ-1986 מחייבת את הממשלה להגן על חייהם של האם והעובר כאחד. במשך שנים נסעו נשים איריות לאנגליה השכנה במטרה לבצע הפלה. ב-1992 פסק בית המשפט העליון האירי כי הפלה עשוי להיות חוקית, אם הרופאים סבורים שהיא חיונית להצלת חייה של האם. לפני חמישה חודשים תורגמה פסיקתו של בית המשפט להצעת חוק שאושרה: ניתן לבצע הפסקת הריון במקרים של סכנה לחיי האם. על סכנה לעובר או גילוי מוקדם של מחלות קשות או מומים בגופו אין מדברים כלל.

גם בארה"ב הגדולה והנאורה המצב לא מאיר פנים ובמדינות השונות מתקיימים חוקים שונים בנוגע להפלות. רובן חוקקו הגבלות מסוימות על ביצוע הפלות ביניהן: דרישת הסכמת הורים להפלות של קטינות, חיוב הרופאים ליידע הורים של קטינות בדבר ההפלה, חיוב הרופאים ליידע את האב בדבר החלטה של האם להפיל, ביצוע הפלה בבתי חולים בלבד ולא בקליניקות, דרישה מאישה הרוצה לבצע הפלה לקרוא מחקרים מסוימים וספרות מסוימת ועוד.

אז נכון, בשבדיה מותר לאישה להפיל את עוברה גם אם היא לא מרוצה ממינו, בקשה שסביר להניח תידחה על הסף בישראל, אבל עדיין, במדינות רבות, לא רק שההפלה לא ממומנת, היא פשוט אסורה.

ההכרה של המדינה בעובדה שלפעמים הריון הוא לא רצוי, גם אם אין סכנה לאיש והמימון המלא שהיא מתכננת להעניק לפרוצדורה הזו מעיד על כיוון נכון של סדרי עדיפויות:

עדיף לממן הפלה מאשר לממן באמצעות שירותי הרווחה והסעד ילד לא רצוי. עדיף לאפשר לאישה להיעזר בתקציב המדינה, מאשר להביא אותה למצב בו היא נאלצת לגרד אלפי שקלים ממקור לא ידוע, מה שיוביל בטוח, להגברת המצוקה הנפשית.

שאפו.

אור סופרהפלההפלותסל התרופות